סגור
מימין אסף גולדברג מבעלי השליטה בסלייס ו גיא שנצר הבעלים לשעבר של כרמל ארגמן
אסף גולדברג, מבעלי השליטה בסלייס, וגיא שנצר, הבעלים לשעבר של כרמל ארגמן (צילומים: מתוך האוסף המשפחתי, לינקדאין)

בלעדי
האיש שנהנה ממאות מיליונים שזרמו לקרנות אסורות מסלייס קיבל עיקול ענק

ביהמ"ש הטיל עיקול של 232 מיליון שקל על הבעלים לשעבר של סוכנות כרמל ארגמן, גיא שנצר. כרמל ארגמן גייסה כ־370 מיליון שקל מלקוחות סלייס לקרנות השקעה שלא עמדו בתקנות, ושאותן הקים שנצר 

הניסיון להגיע למאות מיליוני שקלים של החוסכים באמצעות חברת הגמל הדיגיטלית סלייס שגורלם אינו ידוע עדיין נמשך. לכלכליסט נודע כי לאחרונה הטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב צו עיקול חסוי נגד גיא שנצר, הבעלים לשעבר של סוכנות כרמל ארגמן השקעות, בהיקף כולל של 232 מיליון שקל. הצו ניתן לבקשת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, אפי סנדרוב, שביקש אותו כבר בחודש מרץ האחרון, לאחר שביצע הליכים של ביקורת כלכלית וחשבונאית בחברת הגמל הדיגיטלית שקרסה בסוף השנה שעברה.
המנהל המיוחד, שמונה בדצמבר 2023, ביקש מבית המשפט להטיל את העיקול בשל חוסר שיתוף הפעולה מצד שנצר וכרמל ארגמן עם ההליך שניהל, שמטרתו להתחקות אחר 850 מיליון שקל של חוסכי סלייס שהושקעו בקרנות השקעה אסורות — כלומר, קרנות שלא עומדות בתקנות של רשות שוק ההון ושלכן לא ניתן לנתב אליהם את כספי החוסכים שעשו שימוש בקופות הגמל בניהול אישי בסלייס — שזכו לכינוי "קרנות אדומות".

שיתוף הפעולה של שנצר וכרמל ארגמן, שאותה מכר שנצר לאבי לוין בשנה שעברה, הוא קריטי, משום שמדובר בגוף שגייס הכי הרבה כסף לאותן קרנות אדומות. תחת הבעלות של שנצר, סוכנות הפיננסים כרמל ארגמן גייסה מלקוחות סלייס 370 מיליון שקל (כ־100 מיליון דולר) לאותן קרנות אסורות, שאת חלקן הקים שנצר עצמו. מדובר על כ־43% מהכספים שזרמו לקרנות האסורות. הקרנות ששיווקה כרמל ארגמן לכאורה השקיעו בשוק ההון, במתכונת של קרנות גידור, וכן בנדל"ן. הקרנות נרשמו במדינת דלאוור בארה"ב, ועל כן נחשבו לקרנות זרות. מדובר על מספר רב של קרנות שעונות לשלל שמות, דוגמת סופרוויז'ן, ספארק קפיטל, GLG השקעות, IBD ו־TPO שיינה. הגוף שגייס את סכום הכסף השני בהיקפו הוא סוכנות הביטוח והפיננסים פינברט, שגייסה כ־230 מיליון שקל לקרנות אדומות.
גורם המעורה בפרטי הפרשה אמר לכלכליסט כי הבקשה לצו עיקול היא האקט המשפטי המשמעותי ביותר שיכול לנקוט סנדרוב נוכח היעדר שיתוך הפעולה מצד כרמל ארגמן ושנצר. כמו כן, לדבריו, בקרוב תוגש גם תביעה אזרחית בנושא. אף שבית המשפט נעתר לבקשה וסיפק צו עיקול, הדרך של סנדרוב להשגת הכסף תהיה ארוכה, ולא בטוח שבידי שנצר ישנם הסכומים המדוברים.

60% מהנכסים אותרו

סלייס היא חברת גמל דיגיטלית, גלגולה הנוכחי של קל־גמל שהוקמה ב־2012, ושהחלה לפעול במתכונתה הנוכחית ובשם זה ב־2020. בין היתר, סלייס הציעה ללקוחות מוצר בשם קופת גמל בניהול אישי (IRA) שבאמצעותו החוסכים יכולים לנהל בעצמם את כספי החיסכון שלהם, עד רמת השקל הבודד. כלומר, החוסכים הם שמחליטים איך ואיפה להשקיע את החסכונות שלהם, תחת מגבלות רגולטוריות מסוימות.
ערב קריסתה ניהלה סלייס, שהיתה באותה עת בשליטה וניהול של משפחת גולדברג, 4.2 מיליארד שקל עבור 108 אלף עמיתים, כשעיקר הסכום, כ־3.1 מיליארד שקל, נוהל בקופות הגמל בניהול אישי. בסוף 2023 מונה סנדרוב למנהל מיוחד בעקבות בדיקות שביצעה רשות שוק ההון בסלייס, נוכח תלונות רבות שהגיעו מצד חוסכים שלא הצליחו לקבל מידע בנוגע לכספים שהשקיעו. סנדרוב גילה כי באמצעות הקופות בניהול אישי הושקעו כ־850 מיליון שקל בקרנות שאסור להשקיע בהן לפי הרגולציה הקיימת. הבדיקה של סנדרוב גם העלתה כי לכאורה חלק מהקרנות לא היו קרנות אמיתיות שביצעו השקעות, ושהכספים אליהן גויסו תוך ניצול חולשות של לקוחות, בעיקר כאלו שהיו זקוקים להלוואות, ושהעבירו את כספי הפנסיה, או כספים אחרים שנוהלו במוצרים של חיסכון ארוך טווח אצל מוסדיים גדולים ומוכרים, לסלייס על מנת לקבל הלוואה כנגד השקעה בקרנות, וזאת מבלי שהבינו ממש במה דברים אמורים.
לפי העדכון האחרון של סנדרוב לבית המשפט, כ־60% מהכספים האסורים שעלה חשש לגורלם אותרו. כלומר, כחצי מיליארד שקל, וזאת לאחר מאבק משפטי של המנהל המיוחד בקרנות הזרות. בנוסף, כפי שנחשף בכלכליסט, סנדרוב מקיים מגעים עם שתי קרנות אסורות על מנת לקבל לידיו את הנכסים שלהן. אם העיקול על שנצר יניב את מלוא הסכום המבוקש, ייתכן שגם החוסכים שהשקיעו בקרנות האסורות ייצאו בסופו של דבר ללא הפסד מפרשת סלייס.
הקופות שנוהלו באופן תקין, שבהן נכסים בכ־1.2 מיליארד שקל, עתידות להימכר לחברת הביטוח הפניקס תמורת כ־5 מיליון שקל בלבד, וזאת בכפוף לקבלת אישור מבית המשפט, אך החוסכים יקבלו גישה לכספים רק בפברואר. גם הכספים שבקופות הגמל בניהול אישי שנוהלו באופן תקין, בהיקף של 2.2 מיליארד שקל, יהיו זמינים ללקוחות בקרוב. כלל הכספים בסלייס הוקפאו על מנת לאפשר למנהל המיוחד לקיים חקירה מקיפה בנוגע לכשלים ולאירועים שהובילו לקריסת סלייס.

גולדברג תפתח את הכיס

ביום רביעי האחרון, במסגרת העדכון שמסר לבית המשפט, חשף סנדרוב כי הוא הגיע להסכמות עם משפחת גולדברג, המייסדת של סלייס. תוכן ההסכמות חסוי בשלב זה וסנדרוב רק עדכן על קיומן.
במקביל, רשות שוק ההון דורשת שמשפחת גולדברג תזרים כ־74 מיליון שקל לסלייס, על מנת שזו תעמוד בדרישות ההון העצמי.
פרסום דבר ההסכם עורר תרעומת רבה בקרב הנפגעים הרבים מפרשת סלייס, שרואים במשפחת גולדברג, שניהלה את החברה לאורך כל השנים, כמי שאחראית במידה רבה לכך שנעלמו כ־850 מיליון שקל שאחריהם נאלצו הלקוחות לרדוף במסגרת הליך משפטי סבוך. עו"ד איתן ארז, שמייצג 47 חוסכים בסלייס, הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה דחופה לגילוי מסמכים הנוגעים להסכמות עם משפחת גולדברג, והוא ביקש מבית המשפט לעצור את יישום ההסכמות עד שהמסמכים וההסכמות המדוברות ייחשפו באופן מלא. לפי ארז, "הניסיון להציג את ההליך ככזה שמתנהל כביכול לטובת החוסכים אינו עולה בקנה אחד עם התנהלות המנהל המורשה, שמונע מהחוסכים מידע חיוני וסוגר עסקאות במחשכים, תוך שהוא חוסם את יכולתם של החוסכים להשמיע את עמדתם ולהיות אדונים לגורלם. לחוסכים לא ברור מדוע עד כה, בחלוף קרוב לשנה מהמינוי של המנהל המורשה, לא ננקטו על ידיו, או על ידי הממונה על שוק ההון, הליכים נגד בעלי השליטה, ומדוע הם זוכים להגנה וחיסיון. החוסכים מקווים שהדבר אינו נובע מהעובדה שמשפחת גולדברג מחזיקה ב־FMR, שלה השפעה משמעותית על שוק ההון הישראלי". FMR היא מערכת מסחר אוטומטית שבה רבים מהבנקים ובנקי ההשקעות עושים שימוש. משפחת גולדברג היא בעלת השליטה בחברה.
עו"ד יוסף תמיר נציגו של שנצר: "קופות גמל בניהול עצמי הינן כלי פיננסי לגיטימי אשר מוכר זה מכבר מכוח החוק מזה שנים. מרשי פעל במסגרת זו, כמו רבים אחרים, וביצע באמצעות קרנות חוץ שבניהולו השקעות אלטרנטיביות. הטענה המועלית כיום כאילו מדובר בקרנות אסורות או "קרנות אדומות" (מושג שאינו קיים בחוק והומצא על ידי המנהל המורשה) נולדה רק בדיעבד, ולא נטענה על ידי מאן דהוא, לרבות הרשויות, בזמן אמת. מה שכן אירע בזמן אמת הוא שסלייס קיבלה חוות דעת משפטיות, לפיהן מדובר בקרנות חוץ לגיטימיות, והעובדה ששנים לאחר ביצוע השקעות אלה נולדה בדיעבד פרשנות אחרת לחוק, אינה הופכת את פעולת מרשי לבלתי לגיטימית. מחלוקת פרשנית אינה מהווה עבירה על החוק.
"מרשי שיתף ומשתף פעולה גם בימים אלה ובאופן אינטנסיבי עם המנהל המורשה, לרבות באמצעות הח"מ. במסגרת זו הועברו כספים למנהל המורשה, הועברו מסמכים וחוזים המתייחסים לכל השקעה והשקעה וכן פרטי אנשי קשר רלוונטיים ותיעוד אודות ההשקעות. אלה השקעות אמיתיות לחלוטין, מגובות במסמכים אשר הועברו כאמור למנהל המורשה. ברשותנו תיעוד מלא של המסמכים והפרטים שהוצגו לבאי כוחו של המנהל המורשה לאורך החודשים האחרונים ועל המנהל המורשה להמשיך ולטפל בהשקעות אלה, אשר מועברות לשליטתו.
"נדגיש כי בדיון האחרון בבית המשפט המחוזי, מי שדחה את הצעת שיתוף הפעולה מצידנו בנושא מרכזי היו דווקא באי כוחו של המנהל המורשה, דבר אשר מעלה תמיהות ותהיות. לעניות דעתנו התנהלות זו אינה משרתת את ציבור המבוטחים ואינה מקדמת את עניינם.
"באשר לעיקול נדגיש כי מדובר בעיקול זמני ברישום בלבד, שנעשה בהסכמתנו, על מנת להניח את דעת כל הגורמים המעורבים כי מרשנו אינו מנסה לפעול באופן חד צדדי ולהבריח נכסים כלשהם. עיקול זמני זה לא שינה דבר ולא קידם את עניינם של המבוטחים כהוא זה.
"מתמיהה עד מאוד העובדה שעד היום לא פעל המנהל המורשה באופן כלשהו כנגד גורמים מרכזיים בסלייס - נושאי משרה ודירקטורים ובראשם מנכ"ל החברה. נזכיר, כי הסיבה שבעטיה מונה המנהל המורשה לתפקידו הינו התנהלותה של סלייס עצמה ובפרט של מנכ"ל החברה ונושאי המשרה בה, תוך שהמנהל המורשה תופס את מקומם בחברה".