דין שונה לראשל"צ ואשדוד? הנתונים מראים שהפגיעה הכלכלית בהן דווקא היתה דומה
דין שונה לראשל"צ ואשדוד? הנתונים מראים שהפגיעה הכלכלית בהן דווקא היתה דומה
מתווה הפיצויים לעסקים בעקבות המלחמה הבדיל בין ערי הדרום לערי המרכז. ואולם, נתוני השימוש בכרטיסי אשראי מראים מדוע הפיצוי שמתכנן שר האוצר סמוטריץ' אינו שוויוני
המשק הישראלי מנסה לפתח שגרה תחת המלחמה שנפתחה לפני חודש וחצי. יחד עם זאת מנתוני השימוש בכרטיסי אשראי עולה כי יש עדיין הרבה ערים שמתקשות לחזור לשגרה. מנתוני שב"א, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי בשבוע הרביעי למלחמה יש אמנם התאוששות בשימוש בכרטיסי אשראי: סך התשלומים היה נמוך רק ב־12% בהשוואה לממוצע שבועי בשנת 2023, וזה שיפור לעומת השבוע הראשון למלחמה — אז הנתונים היו נמוכים ב־29% לעומת השגרה.
אולם כשבוחנים את הנתונים לפי ערים, רואים שהמצב אינו זהה בכל מקום. בשדרות גם בשבוע הרביעי למלחמה יש צניחה של 84% בשימוש בכרטיסי אשראי, בקריית שמונה ב־76% ובנתיבות ב־44%. "הירידות הדראסטיות בהיקפי ההוצאות מתרחשות בערים שתושביהם פונו על ידי המדינה כמו שדרות וקריית שמונה, ובערים שסובלות בצורה הכי משמעותית מהירי לעברן כמו אשקלון, אשדוד, ראשון לציון, נהריה ונתיבות", אומרת טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שב"א.
בימים אלה אמורה הממשלה לשנות את התקנות שקובעות באילו ערים יקבלו עסקים פיצוי מוגדל מהמדינה בגין הירידה בפעילות. כיום אמורים לקבל פיצוי מוגדל הערים שבגבול 20 ק"מ מעזה, אולם בשבוע שעבר נודע ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתכוון לשנות זאת כך שגם אשדוד ובאר שבע יזכו לפיצוי המוגדל. ההחלטה נעשתה בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד האוצר, שטוען כי הדבר יגדיל משמעותית (במיליארדי שקלים) את היקף תוכנית הפיצויים. כמו כן, כוונת סמוטריץ' להוביל מהלך שכזה גרמה לעיריית ראשון לציון לדרוש להיכלל גם ביישובים שיקבלו פיצוי מוגדל — ולפי נתוני השימוש בכרטיסי אשראי, יש לה נימוק מוצדק לדרוש זאת, אם אכן באר שבע ואשדוד ייכללו.
לפי הנתונים של שב"א היקף הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי בבאר שבע ואשדוד עמד בשבוע הרביעי למלחמה על 24%‑ ו־23%‑ בהתאמה. זו אמנם ירידה לא מבוטלת, אבל זהה לזו של ראשון לציון שגם עומדת על 23%‑. "ראשון לציון הפכה לאחד ממוקדי השיגורים במלחמה, והיא עדיין לא מצליחה לחזור להיקפי פעילות כמו של הערים הסמוכות אליה באזור השפלה והמרכז. הפעילות העסקית בה עדיין נמוכה לעומת נס ציונה, רחובות וחולון", אומרת הולנברג.
מי שעוד בולטת לרעה היא אילת. היקף השימוש בכרטיסי אשראי בעיר נמצא במגמת ירידה מ־37%‑ בשבוע הראשון למלחמה ל־42%‑ בשבוע הרביעי, וזאת אף שהמלונות בעיר מלאים במפונים מהדרום. "אנחנו מניחים כי הסיבה לכך היא שהמפונים שהגיעו לשם לא נמצאים בחופשה, אלא מתאוששים מטראומה שעברו, ולכן הצריכה האישית שלהם אינה כמו של מי שנמצא בחופש בעיר", אומרת הולנברג.
גם בירושלים המצב לא פשוט, והוא הולך ומחמיר: מירידה של 17% בלבד בשבוע הראשון למלחמה לירידה של 38% בשבוע הרביעי. כאן העמקת הירידה נובעת ככל הנראה מהפגיעה בתיירות, שלא התבטאה במלואה בימי המלחמה הראשונים. גם העיכוב בפתיחת שנת הלימודים האקדמית גרם לירידה בפעילות הכלכלית, שכן הסטודנטים שמחוץ לעיר, מהווים חלק חשוב מהפעילות הכלכלית עדיין אינם.
לעומתן תל אביב שספגה פגיעה משמעותית בשבוע הראשון למלחמה עם ירידה של 41% בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי — נתון גבוה משמעותית בהשוואה לממוצע הארצי — מתחילה להתאושש, ואת השבוע הביעי היא מסיימת עם ירידה של 21% בלבד בשימוש בכרטיסי אשראי.