מיטב דש גבתה דמי ניהול בניגוד למוסכם - ותחזיר לעמיתים רבע מיליארד שקל
מיטב דש גבתה דמי ניהול בניגוד למוסכם - ותחזיר לעמיתים רבע מיליארד שקל
פסק דין דרמטי נגד מיטב דש גמל ופנסיה: על פי החלטת בית המשפט, חבר קופת הגמל שנפגע צפוי לקבל לחשבונו כ-1,500 שקל בשל הפרת חובת הנאמנות. השופטת מיכל אגמון גונן: "לנהוג עם העמיתים בשקיפות מלאה". מיטב דש הודיעה שתערער
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון גונן, פסקה היום כי על קופת הגמל דש להחזיר לעמיתים סכום של יותר מרבע מיליארד שקל, בשל גביית דמי ניהול בניגוד להסכמים ותוך הפרת חובת הנאמנות שהיא חבה כלפיהם. חבר קבוצה זכאי צפוי לקבל לחשבונו כ-1,500 שקל.
פסק הדין ניתן במסגרת תובענה ייצוגית שהגישו שני עמיתים בקופת הגמל של מיטב דש גמל ופנסיה בטענה כי זו גבתה מהם דמי ניהול, בניגוד למה שהוסכם עמם כשהצטרפו לקופה. התובענה אושרה כייצוגית בשנת 2015. התובעים המייצגים, שהיו המבקשים בשתי בקשות האישור, הם עמיתים בקופת הגמל "תגמולים" שהיתה, קודם לרכישתה ע"י הנתבעת, חברה בת של בנק הפועלים. בשנת 2005 מוזגה תגמולים לתוך חברת גד גמולים, גם היא חברה בת של הבנק. דש רכשה ב-2007 מגד גמולים את זכויות ניהול הקופה.
השופטת עמדה בהרחבה בפסק הדין על רכישת קופת הגמל תגמולים בידי דש במסגרת רפורמת בכר, ועל כך שהיה עליה לעמוד בהסכמים שהיו לקופה עם עמיתיה קודם לרכישתה. בפסק דין מקיף בנוגע למשקיעים המוסדיים בכלל וקופות הגמל בפרט עומדת השופטת אגמון גונן בהרחבה על חובות הנאמנות בהם חייבים המשקיעים המוסדיים לעמיתיהם וקבעה כי "הגופים המוסדיים, בהם הנתבעת, מיטב דש גמל ופנסיה, מנהלים את מרבית כספי החוסכים בשוק ההון. ניהול כספי חוסכים בהיקפים עצומים מקנה למשקיעים המוסדיים כוח רב, שיש לנהלו ולהפעילו באחריות. יש לזכור כי מאחורי כלל המשקיעים המוסדיים עומדים מיליוני חוסכים, עובדים, פנסיונרים ומשקיעים אחרים, הסומכים עליהם ומפקידים את עתידם בידיהם, פשוטו כמשמעו. האמרה שהובאה בפתח הדברים: "With great power comes great responsibility" זו תמצית וליבת פסק הדין – כוח רב מחייב אחריות רבה - על המשקיעים המוסדיים מוטלות חובות נאמנות, לאור הכוח הרב שבידיהם.".
בפסק הדין נקבע כי הזכאים הם עמיתים משתי קבוצות: קבוצת העצמאים/שכירים תכלול: "כל אדם ו/או קבוצת בני אדם, אשר התקשר עם תגמולים או גד גמולים, חברה לניהול קופות גמל, עד לאוקטובר 1977 לשם השתתפות בתוכנית חיסכון לעצמאים ו/או לשכירים תגמולים תמורת דמי ניהול לגביהם הותנה כי הם ייגבו אך ורק מסכומי ההפקדות השנתיים בלבד, ואשר הנתבעת לאחר רכישת ניהול קופת הגמל על ידה, ניכתה אותם מדי שנה מסכומי החיסכון שהצטברו בקופת הגמל לאורך השנים כקרן וכרווחים".
קבוצת אנשי צבא הקבע תכלול: "כל אדם ו/או קבוצת בני אדם, מקרב אנשי צבא הקבע, אשר התקשר עם תגמולים או גד גמולים עד ל-30 ביוני 2007 לשם השתתפות בתוכנית חיסכון לעצמאים ו/או לשכירים תגמולים תמורת דמי ניהול לגביהם הוסכם כי הם יהיו בשיעור 2 לירות לשנה ושלמעשה היו בשיעור אפס".
בפסק הדין נערך דיון בעניין דמי הניהול, כשהשופטת אגמון גונן עומדת על החשיבות של דמי הניהול והשלכת שיעור דמי הניהול על הכספים שיוותרו בידי החוסכים: "קופת גמל היא חסכון פנסיוני. הסכומים שישולמו לבסוף מהקופה לעת פרישה וישמשו את העמיתים כהכנסה, נגזרים כמובן מסכום ההפקדות ומשכן, זאת מצד העמית. מצד הקופה הסכום שיתקבל תלוי בתשואה שתשיג הקופה על הכסף ודמי הניהול שתגבה מהעמיתים. על כן לשיעור דמי הניהול, הנגבים במהלך השנים משמעות עצומה על סכום המחייה שיוותר לעמית עם פרישתו. לאור זאת הגביל המאסדר את גובה דמי הניהול, אופן גבייתם והסדיר את ההודעות שיש ליתן לעמיתים לעניין זה. לאור העובדה שחיסכון פנסיוני הוא מוצר ארוך טווח, ודמי ניהול נגבים לאורך שנים רבות, הרי שכל עשירית האחוז העלאה בדמי הניהול, הנגבית מסכומים גבוהים לאורך שנים, הנראית לכאורה זניחה, עלולה להביא לשינוי משמעותי בכספים שיוותרו לעת זיקנה".
עוד קבעה השופטת כי "יש חשש להטייה לטובת הגופים המפוקחים לאור הקשר השוטף בין רשות שוק ההון (ולפניה אגף שוק ההון), לחברות המנהלות את קופות הגמל, ומנגד הקשר עם העמיתים שאינם מאורגנים ואינם נמצאים בקשר עם האגף כציבור, אלא כבודדים בצורה של הגשת פניות או תלונות. החברות המנהלות, כדוגמת הנתבעת הן גופים חזקים, יציבים ומאורגנים. יש לזכור כי בראש החברות המנהלות יושבים מומחים בתחום הגמל. ובעיקר, לאגף שוק ההון ולחברות המנהלות אינטרס משותף, חשוב כשלעצמו, בשימור יציבות החברות המנהלות".
לבסוף, קבעה השופטת כי "במסגרת פסק הדין יש להעביר מסר חד וברור – לנתבעת ולמקבילותיה בשוק ההון: חובות הנאמנות, בה מחויבים משקיעים מוסדיים, לרבות הנתבעת, לעמיתים, למשקיעים ולחוסכים, מחייבות כי הקופה (כמו משקיעים מוסדיים אחרים), תשים לנגד עיניה, בראש ובראשונה, את עניינם של העמיתים, ותנהג עמם בשקיפות מלאה.
"בפסק דין זה אני מבקשת להסב את תשומת לבם של המשקיעים המוסדיים לחובתם העיקרית לראות לנגד עיניהם כל העת את העמיתים, המשתתפים והחוסכים, כל אותם אנשים ששמו בהם מבטחם, והפקידו בידם את חסכונותיהם ואת חייהם הכלכליים. חובת הנאמנות מחייבת את הקופה לשמוע את העמיתים ולהקשיב להם, כפי שראוי שהייתה הנתבעת עושה בעניינו של גרינברג (אחד התובעים -ל.ד) , שפנה אליה שוב ושוב, בניסיון להעמידה על התנהלותה בניגוד לחובותיה אלו", קבעה.
עו"ד חגי נצר ממשרד איבצן נצר וולצקי שייצג את התובעים ביחד עם עו"ד אמיר איבצן מסר בתגובה: "הקבוצה הזכאית מורכבת מאנשי צבא קבע שהיו עמיתים בתגמולים כאשר נרכשה בשעתו על ידי דש. בנוסף להם הקבוצה מורכבת משכירים ועצמאיים שגם היו עמיתים בקופת תגמולים. כל מי שיודע שהיה עמית בקופה יפנה ויקבל המגיע לו. עד 2016 נגבו מהעמיתים 289 מיליון שקל בגין דמי ניהול נומינאלית ביתר. בשלב זה טרם ידוע כיצד יועבר הסכום, אולם דש יודעת על פי מערכות שלה מי זכאי לסכום".
ממיטב דש נמסר בתגובה לפסיקה: "מיטב דש סבורה כי ההחלטה שגויה, בכוונתה לערער עליה, ומאמינה כי היא לא תישאר על כנה. יצוין כי מושא ההחלטה הם מסמכים מלפני כ-60 שנים. היא קובעת למעשה שדמי ניהול שנקבעו לפני עשרות שנים לקבוצות של לקוחות מסיבות שונות, לא ניתן יותר לשנותם גם כשמרבית התנאים מול אותן קבוצות השתנו לחלוטין. ההחלטה עומדת בסתירה חזיתית לתכליתה של רפורמת בכר ומעמידה בסכנה רפורמות אחרות ורפורמות עתידיות. לפי ההחלטה, על החברה להעניק שירותים איכותיים, מקצועיים ויקרים ללא כל תמורה, חינם ולנצח, למאות אלפי לקוחות, בהתבסס על מסמכים משנות ה-60 של המאה הקודמת שכבר אין להם כל נפקות כיום".
עוד מסרה מיטב דש כי "החלטה זו עלולה לסלול את הדרך לתביעות ענק כנגד בתי ההשקעות וחברות ביטוח בישראל, על ידי לקוחות אשר שילמו "דמי ניהול" נמוכים עד אפסיים אצל הבנקים, אך 'זכו' לתשואות נמוכות ושילמו עלויות בנקאיות גבוהות בגין פעילות בנקאית כגון עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך ועוד עמלות בנקאיות והוצאות רבות. להחלטה זו עלולה להיות משמעות רוחבית על המשק. היא מכשירה למעשה סבסוד צולב במונופולים וקונגלומרטים ותקשה בעתיד על ביצוע רפורמות המבקשות לפרק את הריכוזיות במשק".
