אחרי שחתכו את דמי הניהול פי 1.5, קרנות ברירת המחדל בפנסיה יוצאות למכרז חדש
אחרי שחתכו את דמי הניהול פי 1.5, קרנות ברירת המחדל בפנסיה יוצאות למכרז חדש
רשות שוק ההון תבחר במסגרת המכרז לפחות שתי קרנות שיהפכו לקרנות ברירת המחדל למצטרפים חדשים עד 2028 • הרפורמה ש"המציאה" את קרנות ברירת המחדל ב־2016 הצליחה לייצר תחרות בשוק שנשלט לפני כן על ידי חמש חברות
רשות שוק ההון תפרסם היום מכרז לבחירה מחדש של קרנות ברירת מחדל בפנסיה. אלו הן קרנות אליהן מופקדים אוטומטית כספיהם של עובדים שלא בחרו קרן פנסיה באופן אקטיבי, ושלמקום עבודתם לא קיים הסכם עם קרן מסוימת. הקרנות נבחרות באמצעות מכרז שעורכת רשות שוק ההון, כשהמשתנה המרכזי עליו הן מתחרות הוא שיעור דמי הניהול המקסימליים מצבירה ומהפקדה שהן יגבו מהחוסכים. ככל שדמי הניהול המקסימליים נמוכים יותר, כך הסיכוי של הקרן להיבחר הוא גבוה יותר. במסגרת כל מכרז, הקרנות הזוכות מתחייבות לספק את דמי הניהול עליהן התחייבו במשך עשר שנים. מספר החשבונות הקיימים כיום בקרנות ברירת מחדל עומד על 1.26 מיליון - כ־25% מסך החשבונות במדינה.
המטרה המרכזית של הקמת קרנות ברירת מחדל היא להוזיל את עלויות הניהול לחוסכים - במיוחד לחוסכים צעירים ולחוסכים בעלי הכנסה נמוכה שכושר המיקוח שלהם נמוך יותר, וכן להגדיל את התחרות ולהפחית את הריכוזיות בשוק הפנסיה, שגודלו מוערך בטריליון שקל. עד למכרז הראשון ב־2016, השוק נשלט באופן מוחלט בידי חמש חברות הביטוח הגדולות, שניהלו כ־97% מסך הנכסים בפנסיה וכ־95% מסך ההפקדות לפנסיה.
המכרז הראשון נערך כאמור ב־2016, ובמסגרתו נבחרו שני בתי השקעות: מיטב והלמן אלדובי. המכרז השני נערך ב־2018, ואל מיטב והלמן אלדובי הצטרפו שני בתי השקעות נוספים: אלטשולר שחם ופסגות. המכרז השלישי והאחרון נערך ב־2021, ובו זכו מיטב, אלטשולר שחם, מור ואינפיניטי. מאז ועד נובמבר השנה הן היו ותהיינה קרנות ברירת המחדל הקיימות בשוק. דמי הניהול המקסימליים שהן גובות עומדים על 0.22% מהצבירה ו־1% מההפקדות.
ברשות שוק ההון מציינים כי כלל המכרזים מתמקדים בדמי הניהול בלבד, מבלי להתחשב בתשואות שהושגו, זאת מכיוון ש"שביצועי העבר אינם מנבאים את ביצועי העתיד". לצד זאת, נציין כי בתקופת המכרז האחרון קרנות ברירת המחדל השיגו תשואה מצטברת עודפת על פני הממוצע בשוק. במסלול הכללי עד גיל 50, קרנות ברירת המחדל השיגו תשואה מצטברת של 15.23%, זאת בעוד הממוצע בכלל הקרנות עמד על 13.15%.
כעת, במסגרת פרסום המכרז החדש, רשות שוק ההון מפרסמת נתונים על השפעת קרנות ברירת המחדל על שוק הפנסיה, אותה מגדיר הממונה על שוק ההון עמית גל כ"מהלך דרמטי שהוביל לירידת מחירים ולשינוי פני ענף החיסכון הפנסיוני".
ואכן, מאז 2016 חלה ירידה משמעותית בדמי הניהול שמשלמים החוסכים. דמי הניהול מהפקדה הממוצעים בקרב כלל החוסכים ירדו מ־2.5% ב־2017 ל־1.64% ב־2023, ודמי הניהול מצבירה הממוצעים ירדו באותה תקופה מ־0.26% ל־0.16%. רשות שוק ההון טוענת שהירידה בדמי הניהול אינה נובעת רק מהצטרפות חוסכים לקרנות ברירת המחדל, אלא גם מהגדלת מידת התחרות על דמי הניהול, במסגרתה החברות הוזילו אותם.
נתון משמעותי נוסף שמציג את עומק השינוי בשוק הוא שיעור החוסכים החדשים שמשלמים דמי ניהול מקסימליים. כיום, דמי הניהול המקסימליים שקרנות פנסיה יכולות לגבות הן 6% מהפקדה ו־0.5% מהצבירה. ב־2016, טרם כניסת הרפורמה לתוקף, 23% מבין אלו שפתחו חיסכון פנסיוני שילמו דמי ניהול מקסימליים. מאז, שיעורם ירד דרמטית וכיום כעשירית אחוז בלבד מבין אלו שפותחים חיסכון פנסיוני משלמים דמי ניהול מקסימליים.
הצלחתן של קרנות ברירת המחדל מתבטאת גם בשיעור חדירתן לשוק המצטרפים החדשים, שהגיע ברבעון האחרון של 2023 ל־49%. כלומר, כל חוסך שני שפתח קרן פנסיה בחר בקרן ברירת מחדל. בבחינת שיעור המצטרפים ב־2023 ניתן לראות כי שתי הקרנות שאליהן הצטרפו הכי הרבה חוסכים הן קרנות ברירת המחדל של מיטב (27%) ואלטשולר שחם (16%).
עם זאת, ניתן גם לראות ששתי הקרנות אליהן הצטרפו הכי מעט חוסכים ב־2023 הן שתי קרנות ברירת המחדל הנוספות, זו של מור (3%) ושל אינפיניטי (1%). חלק מהפער מוסבר בכך שקרנות אלו החלו לפעול לראשונה רק מספר חודשים לאחר זכייתן במכרז, והן הצטרפו לקרנות של מיטב ואלטשולר שחם שכבר פעלו בתקופת המכרז השני. זאת, בעוד שהרפורמה לא הנחתה מעסיקים לאיזו קרן ברירת מחדל להפקיד את כספי עובדיהם, ועל כן הם נטו להפקיד לקרנות שכבר פעלו בשוק.
בעקבות הפערים בין הקרנות, רשות שוק ההון החליטה במסגרת המכרז החדש להסדיר את אופן בחירת קרן ברירת המחדל עבור עובד, וקבעה שזו תעשה בהתאם לסיפרת הביקורת של תעודת הזהות של כל עובד. כך לדוגמא, אם במכרז החדש ייבחרו שלוש קרנות ברירת מחדל, הקרן המובילה תקבל ארבע ספרות לפיהן יצורפו אליה עובדים, והשתיים הנוספות יקבלו שלוש ספרות כאלו. כך, הקרן המובילה תזכה ביתרון מסוים בצירוף לקוחות חדשים.
כאמור, טרם הרפורמה ב־2016 היו אלו חמש חברות הביטוח הגדולות ששלטו בשוק. מהנתונים שמפרסמת רשות שוק ההון עולה כי קרנות ברירת המחדל הצליחו לנגוס בחלקן של חמש החברות הגדולות, אך באופן חלקי בלבד. נתח השוק בניהול נכסים של החברות הגדולות ירד מ־97% ל־90%, ונתח השוק מסך ההפקדות ירד מ־95% ל־85%. הסיבה לירידה המתונה יחסית היא שעיקר המצטרפים לקרנות ברירת המחדל הם חוסכים בעלי שכר נמוך, או חוסכים צעירים שלא צברו יתרות משמעותיות בקופות שלהם.
לכן, רשות שוק ההון החליטה על שינוי נוסף במכרז הנוכחי, לפיו יוקם מנגנון שיאפשר לחוסכים בקרנות ברירת מחדל להמיר דמי ניהול מצבירה לדמי ניהול מהפקדה. כלומר, לחוסכים ותיקים ולבעלי שכר גבוה, שסך הכספים שצברו גדול יחסית, חשוב יותר להפחית את דמי הניהול מצבירה מאשר את דמי הניהול מהפקדה. באופן זה, המנגנון החדש אמור לתמרץ חוסכים בעלי שכר גבוה להצטרף לקרנות ברירת המחדל, וכך להגדיל את נתח השוק של הקרנות בצורה משמעותית יותר.
בדומה למכרז הקודם, גם במכרז זה נקבעו לצד דמי ניהול מקסימליים מהפקדה (1%) גם דמי ניהול מינימליים - 0.5% לדמי ניהול מהפקדה ו־0.15% לדמי ניהול מצבירה. זאת, לטענת רשות שוק ההון, כדי להתמודד עם "קללת המנצח" - מקרה שבו הגוף שזכה במכרז נאלץ ל"התמודד עם המחיר הנמוך שהציע, ובכדי לעמוד בו ייאלץ לייצר חלופות זולות יותר במקומות אחרים, כגון ברמת השירות הניתנת על ידו. במצב זה החוסכים אומנם ייהנו ממחיר נמוך במיוחד, אולם השירות שיקבלו לא יעמוד בסטנדרטים הנדרשים, ולפיכך צפוי שייפגעו כתוצאה מכך".
כמו כן, גם במכרז הנוכחי יחולו הגנות ינוקא בדמות פקטור לציון הסופי לחברות שנתח השוק שלהן נמוך מ־5%, וכן הגנות ינוקא חלקיות לחברות שנתח השוק שלהן גבוה מ־5% אך נמוך מ־10%, זאת כחלק מהמאמץ לצמצם את הריכוזיות של החברות הגדולות בענף.
