בדיקת כלכליסטהלקוחות החזקים בבנקים מקבלים ריבית על הפלוס שהחלשים יכולים לחלום עליה
בדיקת כלכליסט
הלקוחות החזקים בבנקים מקבלים ריבית על הפלוס שהחלשים יכולים לחלום עליה
חשבונות המיועדים לניהול השקעות מקבלים במערכת הבנקאית ריבית על היתרה החיובית. בדרך כלל מדובר בלקוחות חזקים בעוד משקי הבית החלשים לא מקבלים ריבית על יתרות הזכות בחשבון. כל מה שנדרש הוא להרחיב את המהלך לכלל הלקוחות, בלי קשר לכמות הכסף שיש להם בחשבון
הרעיון של תשלום ריבית על העו"ש ללקוחות על ידי הבנקים, שצובר תאוצה בשבועות האחרונים, אינו חדשני ומתקיים בישראל כבר עשרות שנים. אלא שעד היום היה זה שמור ללקוחות אמידים במיוחד. בדיקת "כלכליסט" מגלה כי במערכת הבנקאית משלמים ריבית על היתרה החיובית למספר מצומצם של לקוחות, שיש בבעלותם חשבון השקעות מנוהל. כלומר, לא מדובר במנגנון חדש שצריך לפתח או בציפייה חסרת בסיס, אלא בפרקטיקה הקיימת בכל הבנקים הגדולים במערכת, שכהחלטה ניתנת רק לחלק קטן של הלקוחות.
תיקי השקעות מנוהלים מתבססים על חשבונות עו"ש ייעודיים, שמהם מבצעים את רכישת מוצרי ההשקעה ושאליהם נכנסים כספים ממכירת ני"ע. מכיוון שמדובר בחשבון ייעודי להשקעה, לחשבון אין מסגרת אשראי והוא חייב להיות ביתרה חיובית. לעתים, אותה יתרה עשויה לעמוד על עשרות ואף מאות אלפי שקלים שיושבים על הגדר הבנקאית ליום או יומיים.
לולא היו הבנקים מעניקים ריבית על אותם כספים, מנהלי ההשקעות היו נאלצים בסוף כל יום עסקים לפעול אקטיבית כדי לסגור את הכספים לטווח קצר מאוד כך שיישאו ריבית כלשהי. כדי למנוע זאת, במערכת הבנקאית יצרו פתרונות פרקטיים, שבהם משולמת אוטומטית ריבית על יתרות בחשבון. קיימים שני מנגנונים מרכזיים: הראשון, תשלום ריבית על העו"ש אחת לרבעון המחושבת על בסיס היתרה בכל יום במהלך אותה תקופה. השני, העברה אוטומטית של יתרת הכספים לפיקדון יומי, שאמנם שונה ברמה הטכנית מתשלום ריבית על העו"ש, אך מבחינה מהותית אין הבדל משמעותי.
אמנם שיעור הריבית, שמשתנה בהתאם לבנק ולתנאים שנקבעו, עלול להיות נמוך, וניתן לטעון שחשבון השקעות הוא מוצר שונה מחשבון רגיל, והענקת תנאים שונים ללקוחות שונים אינה ייחודית למערכת הבנקאית. עם זאת, לעובדה שהבנקים מעניקים ריבית על יתרת הכספים בחשבונות השקעה יש משמעות קונספטואלית ופרקטית.
מבחינה קונספטואלית, התשלום על יתרת הכספים הוא הכרה של הבנקים בכך שגם כספים שיושבים על הגדר יכולים לשאת תשואה כלשהי. העובדה שזה קורה רק בחשבונות השקעה מעידה בעיקר על כך שכשהבנקים רוצים להתחרות - הם יודעים איך לעשות זאת. מבחינה פרקטית, תשלום הריבית ממחיש שהמנגנונים והטכנולוגיה לעשות זאת קיימים, ונדרש רק להרחיבם כך שיחולו על כלל החשבונות.
כיום היקף הכספים המוערכים בחשבונות העו"ש של הציבור עומד על כחצי טריליון שקל, כאשר 250-200 מיליארד שקל מתוכם הם כספים של משקי הבית. העיסוק בעובדה שהבנקים לא משלמים ריבית על היקף כספים זה גבר לאחרונה, זאת לאחר שעליית הריבית תרמה להגדלת רווחי הבנקים בחודשים האחרונים, בין השאר בזכות חשבונות העו"ש שעליהם הם לא משלמים ריבית. בשבוע האחרון שאלת הריבית על העו"ש עלתה ביתר שאת, לאחר שנגיד בנק ישראל זימן שלשום את מנכ"לי הבנקים לשיחה דחופה ובה דרש מהם להציג בתוך כמה ימים צעדים, כשאחד היעדים שהציב הוא גם תשלום ריבית על העו"ש.
לאור התערבות הנגיד, וכן הלחץ הציבורי והפוליטי על הבנקים, סביר שהבנקים ייצאו בתקופה הקרובה במהלכים שונים, וייתכן שחלקם יחליטו גם להרחיב את מנגנוני תשלום הריבית כך שיחולו על חשבונות העו"ש. עם זאת, עד שהבנקים יתעוררו, לקוחות הבנקים שמעוניינים לשמור על כספם נזיל לחלוטין אך בה בעת לקבל ריבית מסוימת עליו, יכולים לעשות שימוש בפיקדונות יומיים.
ברוב הבנקים ניתן למצוא ריבית שנתית של 1.25%-1% על פיקדון שזמין לאורך יום העסקים, ובבנק הדיגיטלי וואן זירו מציעים כיום פיקדון של 1.5% נזיל יומית, שבו ניתן להגדיר הפקדת כספים אוטומטית מעל תקרה מסוימת שתישאר בחשבון העו"ש כך שלקוח יוכל לוודא שאינו נכנס למינוס. בנק דיסקונט מציע את הריבית הנמוכה ביותר - 0.05% בלבד.
חשוב להדגיש שפיקדון יומי הוא לא תחליף לריבית על העו"ש: הפיקדון דורש מעורבות אקטיבית של הלקוח ותכנון מסוים כדי להימנע מכניסה למינוס. לעומת זאת, ריבית על היתרה בעו"ש הינה ריבית שניתנת לכלל הלקוחות באופן אוטומטי ואינה דורשת תכנון מקדים.
