בנק ישראל לבנקים: אפשרו לגופים מפוקחים גישה למידע על לקוחותיכם
בנק ישראל לבנקים: אפשרו לגופים מפוקחים גישה למידע על לקוחותיכם
זאת במסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה, שנמצאת כיום במקביל בתהליך חקיקה בחוק ההסדרים; לפי טיוטת חוזר שפרסם בנק ישראל גופים המפוקחים ע"י רשות שוק ההון ורשות ני"ע, ושיקבלו על כך אישור, יקבלו גישה לנתוני הלקוחות בבנקים
בנק ישראל ממשיך לקדם את היוזמה להרחבת הבנקאות הפתוחה, זאת במקביל להליך החקיקה בחוק ההסדרים בנוגע לרפורמה זו.
אתמול פורסמה טיוטה של הפיקוח על הבנקים, ולפיה הבנקים יפתחו את המידע על לקוחותיהם גם לגופים הנמצאים תחת פיקוח של רשות ניירות ערך ושל רשות שוק ההון, ואשר קיבלו לכך אישור מאותם רגולטורים.
2 צפייה בגלריה
מימין: נגיד בנק ישראל אמיר ירון ויו"ר רשות ני"ע ענת גואטה
(צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן)
נציין כי במקביל לכך חוק ההסדרים אמור להסדיר את הסוגיה של הגופים שיקבלו גישה למידע של הבנקים, כאשר רשות ניירות ערך אמורה להסדיר את תהליך הרישוי והפיקוח עליהן. בבנק ישראל מבהירים כי טיוטת ההנחיות שלהם אינה סותרת את חוק ההסדרים, ובכל מקרה לשון החוק היא שתגבר.
רפורמת הבנקאות הפתוחה היא אחת הרפורמות המרכזיות בענף הפיננסים. מדובר ברפורמה שמאפשרת לחברות (בעיקר חברות פינטק) גישה אל המידע על לקוחות הבנקים, כך שאותן חברות יוכלו לבצע שירותים של השוואת הצעות, ייעוץ, הצעות מחיר ועוד בעזרת אותו מידע על נכסי הלקוח ורמת הסיכון שלו.
לרפורמה שני חלקים: חלק אחד הוא תהליך פתיחת המידע לגורמים חיצוניים - מדובר בהוראות של בנק ישראל, שהבנקים החלו ליישם, כשבאפריל האחרון נפתח החלק הראשון של המידע - המידע הקיים בחשבונות עו"ש. החלק השני טעון חקיקה, והוא הליך הרישוי לגופים שיקבלו גישה לאותו מידע.
הליך החקיקה היה תקוע מזה שנתיים בשל הקיפאון הפוליטי, והיעדר העברת תקציב וחוק הסדרים. התוצאה הייתה שבעוד הבנקים החלו לפתוח חלק מהמידע, הם וחברות כרטיסי האשראי היו הגופים היחידים שהייתה להם גישה למידע זה. על כן לפני מספר חודשים רצו הרגולטורים הפיננסים להוביל יוזמה ולפיה גם גופים שנמצאים תחת פיקוח יוכלו לקבל גישה לאותו מידע - בתנאי שיקבלו לכך אישור מצד הרגולטור הייעודי עליהם. המטרה הייתה להרחיב את מגוון הגופים שישתתפו ברפורמה הזו.
האם עדיין קיים צורך ביוזמה
אלא שמאז ישראל יצאה מהקיפאון הפוליטי. בשבוע שעבר אפילו אושר התקציב בממשלה, מה שמעלה את השאלה מדוע עדיין יש צורך ביוזמה הזו, אם תהליך הרישוי והפיקוח עומד לעבור חקיקה. מצד שני, היות ועדיין קיימת אי וודאות לגבי אישור התקציב וחוק ההסדרים בשל המצב הפוליטי העדין, הרי שאפשר לראות בקידום המקביל הזה סוג של תעודת ביטוח להמשך התקדמות רפורמת הבנקאות הפתוחה, גם במידה וחלילה שוב תיתקע החקיקה.
