פרשנותלקראת ההחלטה של מודי'ס: באוצר חוששים, אך לא יופתעו מהורדת דירוג
פרשנות
לקראת ההחלטה של מודי'ס: באוצר חוששים, אך לא יופתעו מהורדת דירוג
חברת הדירוג תפרסם ככל הנראה מחר את החלטתה ביחס לישראל. האוצר אמנם הכין עצמו מראש להורדת הדירוג, והיא מתומחרת, אך היא תביא להעלאת הריבית על החוב הממשלתי ולפער בינו לבין האג"ח הקונצרני. והבעיה הקשה ביותר: אם נרד, יהיה קשה מאוד לעלות חזרה
האם ישראל תספוג הורדת דירוג? חברת הדירוג מוד'יס צפויה לפרסם את החלטתה, ולפי ההערכות הדבר יקרה מחר (ו') בערב. ההחלטה תגיע אחרי שחברת הדירוג כבר שמה את ישראל תחת "מעקב הורדת דירוג" במהלך אוקטובר, ואחרי שהחליטה להמתין ולא לפרסם החלטת דירוג חדשה באותו חודש.
נכון לעכשיו ישראל מדורגת בדירוג האשראי A1 (החמישי מלמעלה), וקיימים שני תרחישים מרכזיים בנוגע להחלטת הדירוג הצפויה: האופטימי גורס כי הוא ישאר ברמה זו, כש"מעקב הורדת הדירוג" יישאר על כנו, ואילו הפסימי (יש שיגידו הריאלי) הוא שיירד ברמה אחת ל-A2. רמה זו גם נמצאת עמוק בתוך הדירוג המכונה "דירוג השקעה", והיא גבוהה מזו שחלק מהשווקים מתמחרים כבר היום את ישראל. כך, פרמיית ה-CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון, ש"ט) של ישראל משקפת דירוג אשראי שבין BBּּ+ ל-BBB, רמות הנמצאות בתחתית "דירוג ההשקעה"(עם זאת, תשואת האג"ח הממשלתיות לעשר שנים עדיין משקפת דירוג אשראי גבוה).
על אף שההחלטה על דירוג האשראי טורדת את מנוחת הפקידים הבכירים בממשלה, ובייחוד באגף החשב הכללי שהוא הראשון להתמודד באופן ישיר עם גיוס החוב למדינת ישראל, הרי שהורדתו לא תבוא בהפתעה. למעשה, גורמים רבים בממשל הישראלי הכינו את הקרקע לירידת הדירוג, בין אם בתדרוכים לתקשורת מפרוץ המלחמה או בהצהרת סגן החשב הכללי גיל כהן - האחראי על יחידת החוב הממשלתי בכנס כלכליסט, כי "הורדת הדירוג כבר מתומחרת בשווקים".
יש לשבח את העובדה שהפקידות הכינה עצמה מראש לתרחיש הורדת הדירוג, אבל אסור לשקוע בשאננות - שכן להורדת הדירוג יש השלכות משמעותיות.
ראשית, הדברים של כהן נכונים אך לא מדויקים: מרבית הורדת הדירוג מתומחרת, אך להורדה יש אפקט שמעלה את הריבית על החוב הממשלתי, אפקט זה מכונה "אפקט ההסמכה". המשמעות היא שיש גופים מוסדיים שרכישות האג"ח שלהם כפופים למדיניות השקעה קשיחה שתלויה בדירוג האשראי של האג"ח. בבנק ישראל העריכו את האפקט בעליית ריבית נוספת של 0.1%-0.15%. על פני השטח נראה כי מדובר במספר לא משמעותי במיוחד, שכן גם אם ישראל תגייס השנה 100 מיליארד שקל, העלות תהיה כ-100 מיליון שקל בלבד. אך צריך לזכור כי ריבית המדינה מעלה כמעט אוטומטית את הריבית לאג"ח הקונצרני וגם את המרווח בין האג"ח הקונצרני לאג"ח הממשלתי.
שנית, ואולי זו הבעיה המטרידה ביותר בהורדת דירוג, קשה מאוד להחזיר את דירוג האשראי הגבוה בחזרה. במילים אחרות, נכון שכעת השוק מתמחר את הורדת הדירוג, אבל אם הדירוג לא יירד בליל שבת, כשנצא מהמלחמה השווקים יחזרו לעצמם ואנחנו נחזור לרמת ריבית שמשקפת דירוג גבוה. אם הדירוג יירד נישאר עם הריבית הגבוהה הזו למשך זמן רב, עד שיחליטו בחברות הדירוג להעלות את הדירוג, וזה תהליך שלוקח זמן רב.
מלבד החלטת הדירוג יש דריכות רבה לגבי תוכן ההודעה המלווה את ההחלטה. לכולם ברור כי היא תכלול את הסיכון הביטחוני מצפון, אך יש חשיבות רבה למסרים שתעביר חברת הדירוג לגבי תקציב המדינה. החשיבות איננה רק כלכלית אלא גם פוליטית, שכן חברת הדירוג צפויה להזכיר את הצורך בצעדים מרסנים. לכן נראה את שר האוצר, ראש הממשלה ופקידי האוצר, עושים שימוש בדברי חברת הדירוג בכדי לרתום את הח"כים בכנסת לתמוך בתקציב המרסן שהונח בכנסת ואושר בקריאה ראשונה.
סביר שהחברה תכלול גם מסרים שיהיו פחות נעימים לקואליציה ואולי לאוזן הישראלית בכלל, כמו ביקורת על הכספים הקואליציוניים, אזכור של התהליכים המשפטיים בבית הדין הפלילי בהאג, אזכור הסנקציות האמריקאיות נגד מספר מתנחלים, ואולי אף אזכור של ההפיכה המשטרית הרדומה.
