ניתוח המסר של מיסוי קרנות ההשתלמות: פחות חשוב לחסוך, והסכמים אפשר להפר
ניתוח
המסר של מיסוי קרנות ההשתלמות: פחות חשוב לחסוך, והסכמים אפשר להפר
באוצר זממו שנים לקצץ את הטבות המס בחיסכון הפנסיוני, והפעם זה עלול להצליח להם. הקיצוץ בהטבות בקרנות השתלמות ידחוף את הציבור לצרוך במקום לחסוך. ובנוסף לכך, יש כאן הפרה בוטה של הסכם שהמדינה התחייבה עליו
הגירעון המשתולל וההבנה בציבור שהוא מצדיק גזירות כלכליות הם שעת השין לאנשי משרד האוצר לשלוף מהמגירות תוכניות לקיצוץ הטבות מס, שבשגרה לא היו מצליחות לעבור. באוצר לא פספסו את ההזדמנות ומנסים להעביר בתקציב הקרוב קיצוץ שאותו סימנו הרבה לפני המלחמה: בחסכונות הפנסיוניים, כשהפעם הסיכוי שיעבור גבוה מבעבר. מה כוללות התוכניות, מה ההשלכות שלהן ואיזה מסר הן מעבירות לציבור?
1. נורת אזהרה: המדינה מתנערת מהסכמים
"עצירת הגידול בהטבת המס במשיכת קצבה פנסיונית בשנת 2025": תחת כותרת זו מסתתרת למעשה כוונה של האוצר להתנער מהסכם שעליו חתם. ב־2012 חתמה ההסתדרות עם האוצר על הסכם שכר. אחד הסעיפים בו היה הגדלת הפטור ממס בקצבאות הפנסיה, וזאת על חשבון המדינה שתסתפק במס נמוך יותר.
באוצר לא אהבו את הסעיף. הם אמנם הסכימו לו כחלק מכיפופי הידיים מול ההסתדרות, אבל בפועל חיכו להזדמנות להתנער מההתחייבות. כבר בתקציב אשתקד, לפני המלחמה, הם ניסו להכניס סעיף לביטולו, אך נאלצו לסגת. כעת כשקיצוצים הם צו השעה, הם מנסים שוב.
הטבות המס ניתנות כבר בשלב ההפקדה לפנסיה. הסכום שהופרש לפנסיה ולא שולם עליו מס בעת ההפקדה נקרא "תקרת קצבה מזכה", קרי יש לגבות עליו מס בעת משיכת הכסף בתקופת הפרישה. אלא, שכדי לעודד את החוסכים להותיר את הסכומים עד לפרישה, נקבע בחוק כי גם בעת משיכת הכסף לאחר הפרישה, יינתן פטור ממס על חלק מהקצבה המזכה. בהסכם השכר עם ההסתדרות נקבעו מדרגות המגדילות את שיעור הפטור ממס: מ־43.5% מהקצבה המזכה ב־2012 ועד ל־52% כיום, (סכום הקצבה המזכה הוא 9,430 שקל).
ב־2025 אמורה להתבצע קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר בהטבה לרמה של 67% מהקצבה המזכה, כך שהסכום שיהיה פטור ממס יהיה 6,318 שקל במקום 4,904 שקל היום — אולם את הקפיצה הזו רוצה המדינה לבטל. באוצר מעריכים שביטול הגדלת המדרגה יכניס לאוצר 400 מיליון שקל ב־2025, וסכום זה צפוי לגדול עם השנים.
באוצר מנמקים כי הגדלת הפטור היא רגרסיבית, ומשרתת בפועל רק את בעלי הקצבאות הגבוהות. הנימוק מתבסס על כך שאם מוסיפים את נקודות הזיכוי במס להם זכאים אזרחי ישראל, הרי שבפועל סף הקצבה שממנה יחלו פנסיונרים לשלם מס יעלה בשנה הבאה מ־10.3 אלף שקל בחודש ל־11.7 אלף שקל אצל גברים; ומ־11.5 אלף שקלהיום לכ־13 אלף שקל לאחר ההרחבה אצל נשים. כך שראוי להשאיר את רף הפטור ממס כפי שהוא היום, ולעשות שימוש באותם כספים לטובת הציבור ולא במתן הטבה לאוכלוסייה אמידה. אלא שלצד זאת, באוצר לא מספקים נתונים בנוגע לכמה פנסיונרים יושפעו מההחלטה.
יתרה מכך, ביטול הגדלת הפטור היא סוגיה עקרונית יותר מעוד קיצוץ בהטבת מס. יש כאן התנערות של המדינה מהסכם שעליו התחייבה. מה שמקטין את אמינות של המדינה בחתימה על הסכמים.
"היום זה ביטול הגדלת הפטור, ומחר אם תתפתח מערכה רב אזורית, אולי המדינה תחליט שהיא גם מתנערת מהעמדת רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה שעליה התחייבה, כי הגירעון יזנק עוד יותר", אומר גורם בשוק ההון.
מה תהיה העלות של ביטול הגדלת הפטור? התשובה משתנה, ותלויה בגובה הקצבה. אך אם ניקח למשל פנסיונר עם קצבה חודשית של 12 אלף שקל, אז סך המס שישלם בגין קצבה זו צפוי לגדול ב־1,400 שקל בשנה, ממה שהיה אמור לשלם עם הגדלת רף הפטור היה נכנסת לתוקף כמתוכנן.
בזאת לא מסתכם הנזק, שכן לביטול הגדלת הפטור השלכות נוספות. כאשר מגיעים לגיל פרישה אפשר להחליט להמיר חלק מהקצבה לסכום משיכה חד פעמי, שנהנה גם מפטור מסוים.
הסכום הפטור מושפע גם מגובה הפטור בקצב המזכה. העלאת הפטור ממס מ־52% ל־67% ב־2025 היתה אמורה לאפשר לכל אדם למשוך כ־250 אלף שקל נוספים מסך הכספים שצבר, מבלי לשלם על כך מס. אולם אם הגדלת הפטור לא תתרחש כנקבע, אותו פנסיונר ייאלץ לשלם מס של 35% על אותם 250 אלף שקל — שהם 87 אלף שקל, שחשב שיישארו אצלו, כי הניח בתמימות שהמדינה תעמוד בהבטחותיה. אז נכון שהטבת מס אינה קבועה, וזה חוקי מבחינת המדינה לשנות אותה, אבל התנהלות שכזו פוגעת לרעה באמון של האנשים במדינה וביכולת שלהם לתכנן את עתידם הפיננסי.
2. קרנות השתלמות הן של עשירים או מסכנים?
יוזמה נוספת שירדה מהתקציב בשנה שעברה וחזרה לחיים היא מיסוי קרנות ההשתלמות. קרן השתלמות היא מכשיר השקעה שמיועד לטווח בינוני־ארוך, שבו מפרישים המעסיקים והעובדים ישירות משכר העובד. במוצר זה נהנה החוסך מיתרון מיסוי — הכספים פטורים ממס רווחי הון העומד על 25% מהרווח הריאלי, בתנאי שהם נחסכים לתקופה של לפחות שש שנים. מדובר בהטבה מרכזית שממנה נהנה היום מעמד הביניים העובד. קרנות ההשתלמות מנהלות כיום מעל ל־380 מיליארד שקל, ולפי הערכות שווי הטבת המס כאן עומדת על מעל ל־5 מיליארד שקל בשנה. שוק זה מצוי בצמיחה, והיקף נכסיו זינקו ב־80% מאז סוף שנת 2018, כך שאובדן ההכנסות למדינה כתוצאה מהפטור רק הולך ומתרחב.
לפי תוכנית האוצר יינתן פטור ממס על רווחי הון על הכספים בשש השנים הראשונות לחיסכון, ועל כל רווח שיצטבר מעבר לשש השנים, החל מ־2025 ישלם החוסך מס רווחי הון. היות ש־75% מהכספים בקרנות ההשתלמות נזילים (קרי נמצאים בחיסכון בתקופה של מעל ל־6 שנים), הרי שהמס יחול על רוב הסכום, שיחל לצבור רווחים בשנה הבאה. באוצר מעריכים כי הוא יכניס לקופת המדינה 1.4 מיליארד שקל בשנה.
הנימוק של האוצר גם כאן הוא שזו הטבת מס רגרסיבית, והנהנים העיקריים ממנה הם עובדים המשתייכים לעשירוני ההכנסה העליונים. כך, לפי עיבוד שערך משרד האוצר לנתוני רשות המסים, שיעור המחזיקים בקרן השתלמות עולה ככל שרמת ההכנסה עולה, כאשר בעשירון הראשון שיעור המחזיקים בקרנות השתלמות עומד על 6%, לעומת כ־80% בעשירון העליון.
הנימוק הזה לא ממש מתכתב עם יוזמה אחרת של הממשלה: בימים אלה מונח על שולחן הכנסת הצעה שהוביל יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, ולפיה יש לאפשר בהוראת שעה לתקופה מוגבלת משיכה לפני הזמן של כספים מקרנות השתלמות שאינם נזילים (כלומר חיסכון לתקופה של פחות מ־6 שנים) במס מופחת. הנימוק הוא שמדובר בסיוע לחוסכים שנקלעו לקשיים בעקבות עליית הריבית והשלכות הכלכליות של המלחמה. אז בעצם החוסכים בקרנות נמצאים בבעיה כלכלית וזקוקים לעזרה או שאלה העשירונים הגבוהים והחזקים? תלוי את מי שואלים.
מה שכן משותף לשתי היוזמות הוא המסר הבעייתי שלהן: אלו שני צעדים שמעודדים את הציבור לשבור חסכונות. התוכנית של שמחון מעודדת שבירת חסכון עם פיתוי של מס מופחת בקרנות ההשתלמות, ואם תוכנית האוצר תתממש והטבת מס רווחי ההון תיפסק אחרי 6 שנים, יהיה תמריץ משמעותי לבעלי קרנות ההשתלמות לפרוע את הכספים. בתרחיש האופטימי הם ישקיעו את הכספים במקום אחר, אולי יקנו דירה להשקעה (ויוסיפו עוד קצת לביקושים הגבוהים ממילא), ובתרחיש היותר סביר הכסך ישמש פשוט לצריכה שוטפת.
אחרי שנים שבהן המדינה שמה את כובד משקלה כדי לעודד ואף לאלץ את הציבור לחסוך לטווח ארוך, שני הצעדים הללו משדרים מסר שהחיסכון כבר לא בראש סדר העדיפויות.
3. גם מי שחוסכים לפנסיה ייפגעו
החיסכון הפנסיוני הוא אחד מהטבות המס המרכזיות של המדינה. לפי הערכת משרד האוצר מדובר בסדר גודל של 34 מיליארד שקל בשנה, והוא מהווה שליש מהטבות המס הניתנות בישראל. ההטבות ניתנות גם בעת הפקדת הכספים וגם בעת משיכתם.
במסגרת הקיצוצים מחליטה המדינה לצמצם את הטבת המס בהפקדה, כך שההטבות יינתנו על ההפרשות שמבצע המעסיק על בסיס שכר שהוא עד פעמיים השכר הממוצע במשק, זאת בעוד כיום הפטור על תגמולי מעסיק הוא על הפרשה של 7.5% מעד פעמיים וחצי מהשכר הממוצע, והפטור ברכיב הפיצויים מגיע ל־8.33% משכר של עד פי 3.3 פעמים מהשכר הממוצע. קיצוץ רף הפטור אמור להגדיל את הכנסות המדינה ממס ב־1.1 מיליארד שקל בשנה הבאה ו־1.3 מיליארד שקל החל משנת 2026.
גם כאן מנמקים באוצר כי הפגיעה תחול על העשירונים העליונים ותצמצם את הרגרסיביות המאפיינת את הטבות המס בפנסיה, שמתבטאת בין היתר בכך שהטבת המס לעשירון העליון מהווה 28% מסך ההטבות לחוסכים. אז אמנם גזירה זו תפגע בעשירונים העליונים, אך רבים מהם אינם טייקונים או בעלי הון, אלא בעלי מקצועות חופשיים, אנשי הייטק, בעלי עסקים.
הם מי שנושאים בעיקר הנטל גם בתשלום מס הכנסה, הם רבים מאנשי המילואים ששירתו תקופה ארוכה בשנה האחרונה. אז נכון שהתקופה קשה וכולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה, הבעיה היא שהגזירות המוטלות במתכונתם הנוכחית לא באמת כוללות את כל חלקי האוכלוסייה, אלא מתמקדות בציבור העובד והחוסך.
