במקום כספים קואליציוניים: סמוטריץ' רוצה לשדוד גם את החסכונות והפנסיות
במקום כספים קואליציוניים: סמוטריץ' רוצה לשדוד גם את החסכונות והפנסיות
הצורך למצוא מקורות תקציביים לממן את המלחמה ואת שיקום העורף מוביל את האוצר לכיסים של מעמד הביניים העובד. אחד המהלכים שהוא דוחף אליהם הוא הטלת מס על רווחי הון החל מהשנה השביעית של קרן השתלמות, והמהלך השני הוא בלימת הפטור ממס על קצבת פנסיה, בניגוד להתחייבות המדינה להגדילו
משרד האוצר בוחן קיצוצים בהטבות המס בחיסכון ארוך הטווח כחלק מגיבוש התקציב לשנה הבאה. בין הנושאים שנבחנים: ביטול פטור ממס על קרנות השתלמות בעבור רווחים שיצטברו אחרי חיסכון של שש שנים וביטול התוכנית להרחבת הפטור ממס בקצבאות הפנסיה לפנסיונרים - צעד שבאוצר ניסו לקדם כבר בתקציב האחרון אך נאלצו לסגת ממנו.
קרן השתלמות היא מכשיר השקעה שמיועד לטווח בינוני־ארוך, שבו מפרישים המעסיקים והעובדים ישירות משכר העובד. במוצר זה נהנה החוסך מיתרון מיסוי: הכספים פטורים ממס רווחי הון העומד על 25% מהרווח הריאלי, בתנאי שהם נחסכים לתקופה של לפחות שש שנים. בפועל בזכות הטבת המס הזו, מעל ל־90% מהכספים מושקעים לתקופה ארוכה יותר משש שנים, וכך בפועל במקום חיסכון לטווח בינוני, מדובר בחיסכון לטווח ארוך. לפי הערכות, עלות הטבת המס הזו למדינה עומדת על 3.5 מיליארד שקל בשנה. קרנות ההשתלמות יותר מהכפילו את היקף הנכסים שלהן בעשור האחרון, והן מנהלות כיום 324 מיליארד שקל.
לאורך השנים רצו במשרד האוצר לבטל את הטבת המס הזו, אולם הרעיון ירד מהפרק בין היתר בשל התנגדות ההסתדרות וכן בשל ביקורת ציבורית על כך שמדובר בהטבת מס מהבודדות שיש למעמד הביניים העובד.
כעת בוחנים באוצר אפשרות אחרת: ביטול חלקי של הפטור ממס. לפי היוזמה שנשקלת, יינתן פטור ממס על רווחי הון על הכספים בשש השנים הראשונות לחיסכון, אולם על כל רווח שיצטבר מעבר לשש השנים ישלם החוסך מס רווחי הון. בכך מקווים באוצר להשיג שני דברים: ראשית, ריכוך של ההתנגדות למהלך, ותמיכה בנימוק שממילא מטרת קרנות ההשתלמות היא חיסכון לטווח בינוני, ולכן הפטור ממס הוא לטווח שכזה; שנית, אם יבוטל לחלוטין הפטור ממס, המדינה תוכל להתחיל להכיר בהכנסות רק בעוד שש שנים על כספים חדשים שיופקדו החל מכניסת השינוי לתוקף. לעומת זאת, אם הפטור יוגדר לשש שנים, אז תוכל המדינה להתחיל ולגבות מס כבר בשנה הבאה מרווחים שיחלו להצטבר בכספים הוותיקים שנמצאים כיום בשוק קרנות ההשתלמות.
הטלת מס על רווחי הון לאחר השנה השישית עלולה לעודד חוסכים להוציא את הכסף למטרות צריכה, במקום לחסוך אותו לטווח ארוך ולהשתמש בו בגיל פרישה
אף שמדובר לכאורה בפשרה, ההסתדרות בראשות ארנון בר־דוד צפויה להתנגד באופן נחרץ לכך, והדבר יהווה מכשול משמעותי בקידום המהלך. למרות ההתנגדות אומר גורם בכיר באוצר כי "הנושא עדיין נמצא חזק על השולחן".
אם המהלך ייצא לפועל, המשמעות היא שלאחר שש שנים כבר לא יהיה יתרון מס על הכספים המושקעים בקרנות השתלמות. דבר זה עלול לעודד חוסכים להוציא את הכספים לאפיקים אחרים, כמו לרכישת דירה, מה שעלול להגביר את הביקוש לדירות להשקעה ולהוביל לעליית מחירים. לחלופין, הדבר יביא בפועל לעידוד שימוש בכספים למטרות צריכה, במקום לחסוך אותם לטווח ארוך ולהשתמש בהם בגיל פרישה, כאשר ההכנסות של רוב החוסכים יורדות משמעותית במעבר ממשכורת לקצבת פנסיה.
מאבק מול חברות הביטוח
מי שייפגעו מהמהלך הם גם כמובן מנהלי קרנות ההשתלמות, ובראשם חברות הביטוח. יציאת הכספים מהענף תפגע באופן משמעותי בהכנסות שלהם מדמי הניהול. דמי הניהול בקרנות ההשתלמות עומדים בממוצע על 0.6% מהנכסים, כלומר הם מניבים למנהלי הגופים המוסדיים הכנסות של קרוב ל־2 מיליארד שקל בשנה, שעלולות להישחק אם הטבת המס תקטן. על כן גם מול חברות הביטוח צפוי לאוצר מאבק קשה.
לאחרונה פורסם ב"כלכליסט" כי מי שצפוי לנהל את איגוד חברות הביטוח הוא סגן שר האוצר לשעבר יצחק כהן, שכיהן בתפקיד מטעם ש"ס. כהן נחשב לדמות מנוסה ומקצועית בעלת קשרים במגזר הפוליטי, שסביר כי יפעל לטרפוד המהלך. ובכל זאת, באוצר יש המעריכים כי יצליחו להוביל את המהלך, שכן בתקופה חריגה וקיצונית של מלחמה וצורך בהשקעות של עשרות מיליארדי שקלים בשיקום העוטף, זה הזמן לבצע צעדים שכאלה שברור שבתקופת שגרה הסיכוי להעבירם בתקציב היה אפסי.
פגיעה בפנסיונרים
צעד נוסף שבמשרד האוצר בוחנים להחיות מחדש הוא ביטול הגדלת הפטור ממס לפנסיונרים. לפי החוק, בשנת 2025 אמור לגדול הסכום החודשי של קצבת הפנסיה הפטור ממס מ־4,742 שקל ל־6,110 שקל. באוצר רוצים לעצור זאת ולהותיר את חישוב הקצבה הפטורה ממס כפי שהוא היום. באוצר מעריכים שבלימת ההטבה תגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב־700 מיליון שקל בשנה החל משנת 2025 על חשבון הפורשים לפנסיה.
האוצר כבר ניסה לבטל את הגדלת הפטור על קצבה פנסיונית בטענה שזהו פטור רגרסיבי, אך הדבר עורר ביקורת חריפה על אי־עמידה בהתחייבויות המדינה
הטבת המס הזו נקבעה בעבר כחלק מהרצון של המדינה לעודד את הציבור לחסוך לפנסיה. הטבות המס ניתנות כבר בשלב ההפקדה לפנסיה. הסכום שהופרש לפנסיה ולא שולם עליו מס בעת ההפקדה נקרא קצבה מזכה, כלומר יש לגבות עליו מס בעת משיכת הכספים בתקופת הפרישה. אלא, שכדי לעודד את החוסכים לפנסיה להותיר את הסכומים עד לפרישה, נקבע במסגרת החוק כי גם בעת משיכת הכספים לאחר הפרישה, יינתן פטור ממס על חלק מהקצבה המזכה.
לפני למעלה מעשור נקבעו מדרגות המגדילות את שיעור הפטור ממס: מ־43.5% מהקצבה המזכה בשנת 2012 עד 52% כיום. כיום תקרת הקצבה המזכה עומדת על 9,120 שקל. המשמעות היא ש־4,742 שקל מתוך סכום זה פטורים ממס (52% מתוך 9,120 שקל), ורק על שאר הסכום מתחיל להיגבות מס שולי, כאילו מדובר בשקל הראשון של ההכנסה. בשנת 2025 אמורה להתבצע קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר בהטבה לרמה של 67% מהקצבה המזכה, כך שהסכום שיהיה פטור ממס יהיה 6,110 שקל. אולם את הקפיצה הזו המדינה רוצה לבטל.
כבר בתקציב האחרון ניסו באוצר לבטל את הגדלת הפטור בטענה כי מדובר בפטור רגרסיבי, שהגדלתו תיטיב בעיקר עם בעלי הקצבאות הגבוהות. אולם הצעד הזה גרם לביקורת ציבורית חריפה על כך שהמדינה לא עומדת בהתחייבויותיה. בסופו של דבר ההצעה ירדה מהתקציב, אולם באוצר בוחנים להחזירה בתקציב הקרוב בנסיבות המלחמה.
