פרשנותהמרוויח מהמגבלות של בנק ישראל במשכנתאות: השוק החוץ-בנקאי
פרשנות
המרוויח מהמגבלות של בנק ישראל במשכנתאות: השוק החוץ-בנקאי
יש היגיון בהטלת מגבלה על היכולת של המשקיעים לרכוש דירות נוספות. אולם היא מתייחסת רק לבנקים, בשעה שקיים שוק מתפתח וגדל של מימון חוץ-בנקאי, שיקבל עוד מפלח המשקיעים הזה, שמהווים היום 15% מכלל נוטלי המשכנתאות
הבוקר הודיע הפיקוח על הבנקים על כמה צעדים, כשהמרכזי שבהם הוא האיסור על נטילת הלוואה, כולל כזו שבשעבוד נכס, על מנת שההלוואה תשמש כהון עצמי ברכישת דירה נוספת. איסור זה יהיה רלבנטי בעיקר על המשקיעים (הלוואת גישור למשפרי דיור תתאפשר).
המגבלה הזאת אינה דרמטית לשוק המשכנתאות, והיא תשפיע בעיקר על המשקיעים שמהווים, לפי הערכות, 15% מנוטלי המשכנתאות בימים אלה. המטרה היא להאט את קצב ההתחמשות של המשקיעים, שנעזרים בדירות קיימות שלהם על מנת להתמנף ולרכוש דירות נוספות.
יש היגיון בהטלת מגבלה על היכולת של המשקיעים לרכוש עוד דירות. עם זאת, צריך לזכור שהפיקוח על הבנקים אחראי רק על הבנקים. במקביל לכך הולך ומתפתח בשנים האחרונות שוק חוץ-בנקאי בתחום ההלוואות בכלל, ובתחום המשכנתאות בפרט. על הפועלים בשוק זה לא חלות כמעט מגבלות בסוג ההלוואות שהם יכולים לתת, והם יוכלו להמשיך בפרקטיקה של שעבוד נכס קיים לצורך מתן משכנתא לרכישת נכס נוסף.
שיטת המימון בשעבוד נכס קיים היא דרך נוחה להוזלת עלויות המימון (הלוואה בשעבוד נכס זולה יותר מהלוואה רגילה), ולכן סביר שלפחות חלק מהמשקיעים פשוט יעברו לשוק החוץ-בנקאי, כדי שיוכלו להמשיך ולהתממן כך.
אז נכון, הבנקים אמנם עדיין שולטים בשוק המשכנתאות, אך האפקטיביות במגבלה שמטיל בנק ישראל נמוכה מהנראה לעין, היות שהיא לא חלה על כל השחקנים בשוק. בנוסף לכך, הריביות בשוק החוץ-בנקאי נחשבות לגבוהות יותר מאשר אלו שהבנקים גובים, בין היתר בשל רמת הסיכון הגבוהה יותר שהם מוכנים ליטול על עצמם, ומבנה הרגולציה שמאפשר להם נטילת סיכון שכזה. לכן סביר שפשוט יותר משקיעים יעברו לשוק החוץ-בנקאי בעקבות המגבלה החדשה, ופשוט ישלמו ריביות קצת יותר גבוהות.
