בלעדילחוסכים בסלייס הובטח אשראי זול, בסוף הם שילמו 33% ריבית
בלעדי
לחוסכים בסלייס הובטח אשראי זול, בסוף הם שילמו 33% ריבית
לקוח שנטל הלוואה של 118 אלף שקל, לדוגמה, שילם עמלה חד־פעמית של 14 אלף שקל - 11% מההלוואה. בנוסף הוא היה אמור לשלם עלויות תפעול למשך 7 שנים כך שההלוואה עלתה לו 38.8 אלף שקל, ריבית שגבוהה מ־19.5% לפי חוקי בנק ישראל
המאבק המשפטי שמתנהל בין אפי סנדרוב, המנהל המיוחד של חברת הגמל סלייס לבין חברת כרמל ארגמן, ששיווקה לחוסכים בסלייס קרנות השקעה בחו"ל, מגלה תמונה מבהילה. חלק מהחוסכים באמצעות קופות הגמל בניהול אישי (IRA) בסלייס שנטלו הלוואות מקרנות אלה חויבו בריבית שנתית אפקטיבית של 33% ועלויות תפעול שנתיות אפקטיביות של עד 80% על האשראי. ריביות אלו, שמזכירה שוק אפור, הן מנוגדות לחוק האשראי ההוגן של בנק ישראל שקובע תקרת ריבית שנתית של 19.5%.
הסכומים המדויקים של הכספים שעברו לקרנות באמצעות הפלטפורמה של סלייס מוערכים במאות מיליוני דולרים, ולטענת סנדרוב, הקרנות מסתירות מידע שיאפשר להבין את היקף ההון שזרם אליהן מקרב החוסכים בסלייס. נציג הקרנות, עו"ד מוטי גרוס, אמר בביהמ"ש כי לקרנות דרושים עוד 4 חודשים כדי לבצע שיערוכים על ידי מעריכים חיצוניים.
משווקי הקרנות המדוברות בארץ הבטיחו הלוואה מהקרנות בריבית נמוכה וקבועה של עד 1%, ריבית משתלמת במיוחד בעקבות עליית ריבית הפריים במשק מ־1.6% לרמה של 6.75%. כך, ההלוואות הפכו מנוע גיוסים עבור קרנות חו"ל לאחר שחוסכים ישראלים שחיפשו מקור אשראי זול התפתו להעביר את קופות הגמל שלהם, שאמורים לשרת אותם בפנסיה, לקופות בניהול אישי בסלייס ומשם לקרנות השקעה בחו"ל.
עלויות תפעול של עד 80%
בחינה של הסכמי הלוואה שעליהם חתמו החוסכים בקרנות החו"ל מגלה כי לא רק שהיה מדובר בהלוואות בריבית גבוהה במיוחד — אלא שהן כללו לעיתים עמלה חד־פעמית בשיעור של יותר מ־10%, זאת לצד עלויות תפעול שנתיות של עד 80% מגובה ההלוואה כאמור. את העמלות השמנות גזרו לרוב המשווקים של הקרנות בישראל (שהן לרוב סוכנויות ביטוח) וחברות התפעול שהיו אחראיות על העברת ההלוואה לחוסך.
כך לדוגמה, קרן סופרוויז'ן שהוקמה על ידי גיא שנצר, הבטיחה הלוואות לחוסכים שיעבירו את החסכונות שלהם לסלייס ולאחר מכן להשקעה בקרן סופרוויז'ן תוך שיעבוד כספי החיסכון. מהסכם שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי הלוואה של 118 אלף שקל גררה עמלה חד־פעמית של 14 אלף שקל - 11% מ ההלוואה - שהועברה לסופרויז'ן שמשווקת ומנהלת את הקרן. בנוסף, חברת ת.פ.ה פיננסים, החברה המתפעלת את ההלוואה, גבתה מהחוסך 295 שקל מדי חודש במשך שבע שנים עד אשר ישיב את ההלוואה — כלומר הלקוח אמור לשלם 24.8 אלף שקל נוספים לאורך חיי ההלוואה. במקרה כזה ההלוואה עלתה לחוסך 38.8 אלף שקל. כלומר ריבית אפקטיבית של 33%.
ההסכם של סופרוויז'ן הוא לא היחיד שבו מופיעה ת.פ.ה פיננסים שבבעלותם של דניאל אלימלך וכפיר בן חמו. ת.פ.ה הוקמה ב־2021 וממוקמת בחיפה. שם החברה שונה ביולי 2022 וקודם לכן כונתה ישרים סוכנות. ת.פ.ה מתפעלת גם חלק מההלוואות שניתנו דרך קרן DIRECT FINNACING שעל פי הרשות קשורה לשנצר, שגם היא הבטיחה הלוואה לחוסכים תמורת העברת החסכונות שלהם לסלייס. על פי הסכם הלוואה שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי ת.פ.ה. גבתה מדי חודש 5% ריבית עבור הלוואה של 40-20 אלף שקל - עד 1,500 שקל - ו־4% בחודש עבור הלוואה שגבוהה מ־40 אלף שקל - לפחות 1,600 שקל. התשלום נגבה לאחר שבעת מתן ההלוואה כבר מנוכה 1.5% עמלה מהלקוח על ידי הקרן. עמלות אלה, ל־10 שנים, מגלמות עלות אפקטיבית שנתית של 80%-60% על ההלוואה.
שכר טרחה של 15%-10%
בתביעה ייצוגית, שהוגשה נגד סלייס באוגוסט 2023, הוזכרה גם דיגיטל פיננסים כמי שלכאורה סיפקה הלוואה לחוסכת דרך העברת כספים באמצעות סלייס. מהסכם הלוואה או משיכת כספי גמל ופנסיה שערכה דיגיטל פיננסים והגיע לידי "כלכליסט" עולה כי החברה גבתה שכר טרחה בשיעור של 15%-10% עבור כל הלוואה. דיגיטל פיננסים ככל הידוע היא החברה המשווקת והמתפעלת של ההלוואה ועוסקת גם במשיכת כספי גמל ופנסיה כנראה דרך העברתם לסלייס.
סנדרוב העיד בפברואר בביהמ"ש כי להערכתו כרמל ארגמן הזרימה מכספי החוסכים 100 מיליון דולר לפחות אל הקרנות שהקימה, בהן סופרוויז'ן. מאחורי הקמת החברה וקרנות החוץ עומד שנצר, איש ביטוח בעבר ששוהה כיום במקום לא ידוע. הגיוס לקרנות נעשה באמצעות הבטחת הלוואה כמעט ללא ריבית לחוסכים תמורת העברת כספי הגמל שלהם מגופים מוסדיים לקרנות, וזאת באמצעות ניהול קופת גמל בניהול אישי בסלייס. לאחר העברת הכספים של החוסכים לקופות ה־IRA, הועבר הכסף לקרנות חו"ל שמאוגדות לרוב באיי קיימן, מהלך שמקשה על בדיקת הבעלים שלהן.
הסתרת דמי ההצלחה
מעבר לשיווק דרך מתן הלוואות, חלק מסוכנויות הביטוח הגדולות גם זיהו את ההזדמנות של העברת הלקוחות שלהן לסלייס ורכישה עבורם של קרנות השקעה שהן משווקות בארץ. מטופס בדיקת צרכים של לקוחות אלו שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי שיטת השיווק דומה, מציגים ללקוחות את העמלה הנמוכה שנגבית בסלייס בקופות ה־IRA, בשיעור של 0.3% לעומת עמלות ניהול של 0.7%-0.6% בקופות הגמל של בתי השקעות וחברות ביטוח בישראל. אולם המשווקים לא מציינים כי השקעה בקרן גם היא נושאת דמי ניהול (לרוב של 0.3%) וגם דמי הצלחה שנגזרים מתשואת הקרן, לרוב בשיעור של יותר מ־10%).
נכון להיום כספי כל החוסכים בסלייס - מהם כ־3 מיליארד שקל בקופות גמל בניהול אישי (IRA) - הוקפאו באישור ביהמ"ש עד מאי, והחוסכים אינם יכולים למשוך או להפקיד לכספם. סנדרוב מונה כמנהל מיוחד לחברת הגמל הדיגיטלית בתחילת השנה אחרי תלונות רבות של לקוחות על כך שאינם יכולים למשוך את כספם מסלייס. חלק מאותם לקוחות הם החוסכים שפותו על ידי הלוואה בריבית נמוכה להעביר את כספם לקופות גמל בניהול אישי, שלא חלות עליהן הגבלות השקעה, ולאחר ניוד הכספים, כספם הועבר לקרנות חו"ל שעד כה לא ידוע במה השקיעו וכמה. בנוסף גילה סנדרוב כי כספי משקיעים נותרו בחשבון משותף בסלייס, ובהתאם, כאשר אחד הלקוחות משך את כספו, הכסף שהוזרם אליו היה משויך לחוסך אחר. היקף הכספים "המעורבבים" הגיע על פי חשדו של סנדרוב ל־80 מיליון שקל.
תגובות החברות המשווקות
מת.פ.ה נמסר: "החברה עבדה כחודש אחד והפסיקה את הפעילות לאחר היוועצות, חשוב לציין שכמובן לא נגבה כסף מהלקוחות לאחר מכן".
מדיגיטל פיננסים נמסר בתגובה: "החברה מעניקה סיוע בקבלת הלוואה כנגד ניוד כספים פנסיוניים מגורמים שאינם מהווים גוף מוסדי. דיגיטל פיננסים מסייעת ביצירת קשר בין הלקוח לבין מומחה בעל רישיון, ורק לאחר קבלת המידע וככל שחפץ בכך הלקוח ממשיכה החברה במתן השירותים התפעוליים לצורך השלמת הליך קבלת ההלוואה אל מול הגורם המתאים. החברה אינה נושאת במישרין או בעקיפין באחריות לכל נזק או הוצאה שנגרמה ללקוח עקב החלטה או פעולה של מי מהגופים המשיבים. טענותייך ייבדקו בשנית הן בהיבט המשפטי והן לגופן בכל טענה".
את תגובתו של גיא שנצר לא היה ניתן להשיג.
