בוועדת החוקה מסתייגים מהחוק למעקב אחר חשבונות עסקיים
בוועדת החוקה מסתייגים מהחוק למעקב אחר חשבונות עסקיים
בדיון בנושא העברת מידע על חשבונות בנק לרשות המסים הביעו חברי הוועדה והייעוץ המשפטי ביקורת ביחס לחוק מחשש לפגיעה בפרטיות. יו"ר הרשות ניסה להצדיק את ההצעה: "בזכות העברת מידע מבנקים בחו"ל, גילינו 5 מיליארד שקל שלא דווחו"
רשות המסים קיבלה קבלת פנים צוננת בישיבה שנערכה היום (ה') בוועדת חוקה חוק ומשפט בנוגע להצעת החוק לפיה גופים פיננסיים (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, בתי השקעות ועוד) יעבירו לרשות המסים מדי חצי שנה נתונים על חשבונות עסקיים, זאת במטרה להילחם בהון השחור.
באופן נדיר למדי יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ גלעד קריב (עבודה) חלקו עמדה דומה לפיה מדובר בהצעה בעייתית, עם חשש לפגיעה בפרטיות. "אני מציע שתחושו את האווירה בחדר, תעשו חשיבה מחדש על הנושא ותחזרו עם יותר מידע לגבי מה שמקובל בחו"ל", אמר רוטמן ליו"ר רשות המסים ערן יעקב, שניסה להסביר את חשיבות הנושא.
"העולם משתנה וככל שלא ייתנו לנו כלים יהיה לנו קשה להתמודד בצורה טובה עם העולם החדש", הסביר יעקב את הרקע לבקשה להגדיל את כוח הרשות. "היכולות הטכנולוגיות שקיימות היום יכולות לאפשר לנו להיות מדויקים יותר, ולא לפנות לאנשים על לא עוול בחפם", הוסיף.
יעקב השווה את קבלת המידע למידע שמקבלת כיום רשות המסים במסגרת ה-CRS. ה-CRS היא אמנה בינלאומית של מדינות ה-OECD לפיה בנקים זרים מעבירים לישראל מידע על חשבונות בנק של ישראלים, ובנקים ישראליים מעבירים מידע על חשבונות בנק של אזרחים זרים. לדברי יעקב, מאז החלה העברת המידע לפני מספר שנים, רשות המסים קיבלה מידע על 5 מיליארד שקל שלא דווחו כנדרש - מתוכם סכום של 1.2 מיליארד שקל עבר לחקירה, קרי יש בו חשד לפלילים. "הסכומים הללו לא היו מתגלים לולא הדיווח מהבנקים בחו"ל", אמר יעקב, שהסביר שכעת מבקשת הרשות לקבל מידע דומה גם מהבנקים המקומיים.
בוועדת החוקה הביעו הסתייגות מהחוק. בייעוץ המשפטי של הוועדה הזכירו שמדובר בהצעה שכבר עלתה לדיון בה בשנת 2015 ונפסלה. קריב אמר בעניין: "משרד האוצר ניסה לקחת הצעת החוק שנפלה בוועדה ולהגניב בחוק ההסדרים הנוכחי. וטוב מאוד שהיועמ"שית של הכנסת לא אפשרה את המחטף ודרשה לפצל את החוק מחוק ההסדרים". יעקב ציין שהצעת החוק הנוכחית שונה מזו שעלתה בשנת 2015, וכי הוכנסו בה בלמים בכדי למתן את הפגיעה בפרטיות.
עוד הוסיף: "אין ספק שעם הכלי הזה הגבייה היתה יותר טובה ומדויקת. השאלה אם הכלי עונה לעיקרון המידתיות. יש פה גם שאלה על סדרי העדיפויות של רשות המסים - האם אכן נמצא מוקד הבעיה של ההון השחור. בעיניי זה נמצא במקומות שההצעה אינה נוגעת בהם".
נציגים אחרים של המדינה שנכחו בדיון ניסו להתבטא בזהירות: רונן ניסים מבנק ישראל ציין כי לבנק המרכזי אין עמדה שתומכת או מתנגדת להצעה, מכיוון שמדובר בהצעת חוק ממשלתית. בוועדת החוקה לא אהבו את התשובה, וביקשו שבנק ישראל יכין גם כן נייר עמדה בנושא, ושהמפקח על הבנקים יגיע לדיון הבא.
רינת ברנדל, שייצגה את הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, אמרה שמדובר בהצעת חוק דרמטית בהיבטי הפרטיות, וציינה שהרשות הציעה מספר תיקונים לחוק שלא הוכנסו לנוסח הנוכחי. היא התבקשה להכין לדיון הבא מסמך עם הערות ותיקוני הרשות.
באיגוד הבנקים העירו כי הצעת החוק בעייתית ממספר טעמים - בראשם הקושי להבחין בין חשבון בנק פרטי לעסקי. בעוד שחשבון בנק של תאגיד קל לזהות, חשבון של עוסק לא תמיד אפשר לזהות שכן לפעמים זה יכול להיות חשבון משותף עם בת זוג שכירה או לחלופין שכיר שהופך להיות עוסק בשלב מסוים. באיגוד הבנקים הביעו חשש לטעויות בהעברת המידע - למשל העברת פרטים על חשבונות פרטיים.
הדיון המורכב עסק רק בחלק הראשון של החוק, שעוד נחשב לפשוט יותר, וכבר ממנו עלו הסתייגויות רבות. החלק השני רגיש יותר ועוסק גם בהעברת מידע על חשבונות של לקוחות פרטיים לפי תבניות שתקבע רשות המסים של מאפיינים מסוימים שיש לגביהם חשד להעלמות מס.
מהאווירה הנוכחית בדיון ניתן להעריך כי גם אם בסופו של דבר הצעת החוק תעבור, זה לא יקרה מהר כל כך, וברשות המסים יצטרכו עוד להתאמץ כדי לשכנע את חברי הוועדה. רוטמן אמר בסוף הדיון שהוא מבקש שהדיון הבא בנושא יהיה באורך ארבע שעות, ושבמסגרתו הוא מבקש שיוצג לו מידע רחב יותר, ויישמעו נציגים מהשחקנים השונים בעניין.
