ניתוחבזמן שהציבור נאבק ביוקר המחיה הבנקים עושים ממנו רווחי עתק
ניתוח
בזמן שהציבור נאבק ביוקר המחיה הבנקים עושים ממנו רווחי עתק
עליית האינפלציה והריבית הקפיצה את רווחי הבנקים לשיא במחצית עם תשואה על ההון חריגה של 16.2%. וזה רק הקדימון למה שצפוי במחצית השנייה, כשהמשך העלאות הריבית צפוי להקפיץ את הרווח המצרפי לסכום בלתי נתפס: מעל ל־20 מיליארד שקל ב־2022. הרווחים הגדולים תורגמו לדיבידנדים שמנים ולתגמולים למנהלים, רק הריבית על פיקדונות הציבור טרם עודכנה כראוי
בזמן שהציבור נאנק תחת האינפלציה הגואה (5.2% נכון ליולי) והעלאות הריבית האחרונות שמקטינות את כוח הקנייה שלו, יש מי שחגגו בימים האחרונים את המגמה - מנהלי הבנקים בישראל. כפי שמלמדים דו"חות הבנקים שפורסמו בימים האחרונים, עליית האינפלציה במחצית הראשונה תורגמה לעלייה משמעותית בהכנסות הבנקים.
בשורה מהותית יותר מגיעה מהעובדה שזו צפויה להאיץ את קצב העלאות הריבית במשק, ככל הנראה כבר בשבוע הבא. הריבית בתורה צפויה להגדיל אף יותר את הכנסות מערכת הבנקאות המקומית.
מדו"חות הבנקים עולה שעלייה נוספת של 1% בריבית תגדיל את הכנסותיהם ב־5.5 מיליארד שקל (לפי מבחני תרחישים שהבנקים עצמם מבצעים), כל זאת ללא כל מאמץ מיוחד מצד הבנקים. לפי התחזיות - הריבית שכבר החלה לעלות, צפויה לעלות ביותר מ־1% בשנה הקרובה, אולם ככל שהיא עולה מעבר לכך, ההשפעה על הבנקים מתונה יותר.
2 צפייה בגלריה
( צילומים: עמית שעל, אבשלום ששוני עבור דוברות מזרחי טפחות, גדי דגון, אורן דאי, איבגיל עוזי)
מגמת העלייה באינפלציה ובריבית שהחלה ברבעון השני של השנה, השתקפה היטב בדו"חות הרבעון השני, בהם רשמו הבנקים רווח מצטבר של 5.4 מיליארד שקל. מדובר ברווח דומה לזה שרשמה המערכת הבנקאית ברבעון המקביל, אולם יש לזכור שבתקופה המקבילה נהנו הבנקים מהכנסות חד־פעמיות בסעיף ההפרשות להפסדי אשראי בעקבות סיום משבר הקורונה. אף שחלק מהבנקים רחוקים משיעור הדיבידנד המקסימלי שחילקו בעבר, היקף הדיבידנדים המצטבר שעליו הכריזו חמשת הבנקים הגדולים עם פרסום הדו"חות עמד על 1.42 מיליארד שקל, שישולמו לבעלי המניות שלהם, כולל הפועלים שחזר לחלק דיבידנד אחרי הפסקה של רבעון. ולא רק בעלי המניות ירוויחו – בלאומי הוחלט להעניק אופציות למניות בשווי 15.5 מיליון שקל ל־108 מנהלים, לא כולל המנכ"ל והדירקטורים.
בסיכום המחצית הרוויחו הבנקים 11.1 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית המקבילה, שמהווה תשואה גבוהה על ההון של 16.2%. עד כמה גבוהה ניתן ללמוד מכך שבשנים של שגרה התשואה על ההון של הבנקים עמדה על כ־9%. מבין הבנקים בלט מזרחי טפחות עם תשואה על ההון של מעל 20% במחצית.
לתוצאות החזקות תרמו שלושה גורמים מרכזיים: האינפלציה, כאמור, שהרימה ראש ועמדה ברבעון השני על 1.9% לעומת 1.2% ברבעון המקביל, ריבית בנק ישראל שטיפסה במהלך הרבעון מ־0.1% ל־0.75%, וגם צמיחה חדה בתיק האשראי של הבנקים בשנה האחרונה כחלק מהריבאונד של הכלכלה ביציאה ממשבר הקורונה. כתוצאה משלושת הגורמים הללו רשמו הבנקים זינוק של 26% בהכנסות שלהם ממימון ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל לרמה של 12.1 מיליארד שקל.
תיק האשראי של הבנקים נמצא במגמת צמיחה חדה והוא קפץ ב־9.3% במחצית הראשונה של השנה ל־1.38 טריליון שקל. בנק לאומי ממשיך לבלוט בצמיחה חריגה של 12% בתיק בתוך חצי שנה. ברבעון השני גם דיסקונט חידש את הצמיחה החדה בעקבות גיוס ההון שביצע לפני כמה חודשים. אפילו בנק הפועלים שבלם את הצמיחה באשראי לאחר שיחס הלימות ההון שלו נשחק, האיץ את הצמיחה באשראי ברבעון השני וגם שב לחלק דיבידנד.
עיקר הצמיחה נרשם במשכנתאות ובאשראי העסקי ללקוחות בינוניים וגדולים. הביקושים הגבוהים בשוק המשכנתאות התבטאו בצמיחה של 8.7% בתיק בתוך חצי שנה ל־520 מיליארד שקל למרות השפעות עליית הריבית שכבר באה לידי ביטוי בעליית מחיר הכסף. באשראי לעסקים הבינוניים והגדולים נרשם זינוק של 12.8%. מנוע הביקושים באשראי העסקי מגיע מענף הנדל"ן - תחום שבבנק ישראל מוטרדים מקצב הצמיחה שלו. הצמיחה המואצת בחשיפת הבנקים לנדל"ן התמתנה במחצית הראשונה, ועמדה על 8.2%, אך מדובר עדיין בקצב צמיחה גבוה.
בבנקים מדגישים כי הצמיחה באשראי העסקי נמצאת גם במגזרים נוספים, ונובעת מהתאוששות המשק בשנה האחרונה ממשבר הקורונה, וכן מרצון של חברות להגדיל מלאים, כחלק מהמסקנות מתקופת הקורונה, והחשש משיבושים באספקה. מנגד, באשראי הצרכני רוב הבנקים פחות מתלהבים בנימוק שמדובר באשראי בסיכון גבוה יחסית, בטח כעת כשהריבית במגמת עלייה. אשראי זה צמח רק ב־2.4% במחצית הראשונה של השנה.
קצב צמיחת האשראי הגבוה צפוי להתמתן במחצית השנייה, גם כי הריבאונד של הכלכלה מהקורונה נרגע, וגם כי עליית הריבית צפויה לצנן את הביקושים מחד ולהקטין את תיאבון הסיכון של הבנקים מאידך. אולם הצמיחה החדה בתיק האשראי בבנקים שנרשמה בשנתיים האחרונות ועמה עליית הריבית הצפויה יהוו דלק להמשך הצמיחה החדה ברווחים, כך שהרווחים הגבוהים שראינו ברבעון השני צפויים להיות רק הפרומו למה שצפוי ברבעונים הקרובים. לא מן הנמנע שבקצב הזה יסיימו הבנקים את שנת 2022 עם רווח בלתי נתפס של מעל ל־20 מיליארד שקל.
עוד בצד הפחות חיובי של עליית הריבית הוא הצפי לגידול בהפרשות להפסדי אשראי. ברבעון השני הפרישו הבנקים 486 מיליון שקל להפסדי אשראי, לעומת הכנסה של מעל 1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל שנבעה משחרור כריות ביטחון שבוצעו בתקופת משבר הקורונה. זהו עדיין שיעור הפרשה נמוך יחסית במונחים רב־שנתיים, אולם הצפי שהוא ילך ויעלה ככל שהריבית תגדל, ולווים יתקשו לעמוד בהחזר החוב או למחזר אותו. ועדיין, בעבור הבנקים התועלת בעליית הריבית גדולה משמעותית לעומת הנזק.
עוד עולה מדו"חות הבנקים שהציבור ממשיך להגדיל את הפיקדונות שבידיו. מהנתונים עולה כי היקף פיקדונות הציבור צמח במחצית הראשונה של השנה ב־4.3% ל־1.84 טריליון שקל (כולל כספים בחשבונות העו"ש). הגידול הזה נובע בעיקר מהמפולת בשווקים הפיננסיים ברבעון השני, שהביאה להתבצרות באפיק הפיקדונות, חרף העובדה שהבנקים נמנעו מלנצל את עליית הריבית כדי להציע ללקוחותיהם ריביות אטרקטיביות יותר.
