ראיון"זרקו כאן כסף על גופי אשראי שאין להם תשתית"
ראיון
"זרקו כאן כסף על גופי אשראי שאין להם תשתית"
"גופי האשראי החוץ בנקאי הקטנים קמו מהר מדי, בעתיד יפעלו פה פחות מעשרה כאלה", אומר מיכה אבני, מנכ"ל פנינסולה היוצא. בראיון ל"כלכליסט", הוא מדבר על פרשות יונט וגיבוי ("קריאת השכמה למשקיעים"), המאבק על שקיפות הבנקים ("נכשלנו") ועליות הריבית ("זו גם הזדמנות"), וקורא להגברת הפיקוח התאגידי
מיכה אבני, פרשת מתפקידך כמנכ"ל פנינסולה ועד לתחילת השבוע היית גם יו"ר איגוד חברות האשראי החוץ בנקאיות. איך אתה מסביר שתוך זמן קצר התגלו אירועים של אי סדרים כספיים בשתי חברות אשראי חוץ בנקאי: יונט, בראשה עמד משה כחלון, ובחברת גיבוי?
"הענף התפתח בקצב שהפתיע גם אותי. יש יותר מ־20 חברות ציבוריות, ובסך הכל 120 חברות עם רישיון לאשראי מורחב, עם תיק אשראי של 25 מיליארד שקל. השוק גדל מהר, בעוד ההסדרה שלו נמצאת בחיתוליה. חשוב להדגיש: הבעיות בשתי החברות הן במתן כספים למקורבים בניגוד לנהלים, ולא של מדיניות חיתום שגויה. זה אומר שהרבה חברות צמחו מהר, ולא הספיקו להתאים את הממשל התאגידי".
מה פירוש לא הספיקו להתאים את הממשל התאגידי?
"פנינסולה למשל כבר מעל שמונה שנים חברה ציבורית עם בעל שליטה מוסדי (מיטב — ע.א), היה לנו מספיק זמן למנות דירקטורים חיצוניים ראויים ומבקר פנים פעיל. לעומת זאת אם זו חברה חדשה, שכבר הספיקה להחליף בעלים, להפוך לציבורית, ולגדול בחדות באשראי, הממשל התאגידי לא יכול להדביק את קצב ההתפתחות הזה. התרעתי בפני הבנקים, שוק ההון, וגם חברות הדירוג שהגופים הקטנים קמים מהר מדי. זרקו כאן כסף על גופים שעוד אין להם תשתית כמו שצריך, וזה מתכון לבעיות. לא אופתע אם נראה עוד אחת־שתיים חברות עם בעיות דומות בתחום שיצוצו".
כשממנים את משה כחלון, שהיה שר האוצר, לתפקיד יו"ר, זה לא אמור לשפר את הממשל התאגידי?
"משה כחלון איש נהדר, ויש לי רק מחמאות עליו ברמה האישית. אופתע אם ידבק בו רבב בפרשה של יונט, אבל ניסיון העבר מראה שכשממנים פולטיקאים או פקידי ממשל עם אפס ניסיון בעולם העסקי, לתפקידים בכירים בשוק ההון, זה כושל פעם אחר פעם. מי שצריך לתת את הדין זה המשקיעים והעיתונאים שמתלהבים לראות שם אדם מוכר".
איפה הרגולציה, מה אחריותה?
"היזמות פועלת מהר יותר מהרגולציה. המדינה הבינה שצריך להסדיר את הענף, והתחילו להשקיע תקציבים ומשאבים לכך, אבל ייקח זמן ליישר קו. רשות שוק ההון עושה עבודתה נאמנה, אבל הם מוגבלים בתקציב ובכוח האדם שלהם. כשהחליטו להסדיר את הענף החוץ בנקאי, לא הבינו את כמות השחקנים הקטנים בענף, ולא היו ערוכים לכך שיקבלו 2,000 בקשות לרשיון.
"היום רף המינימום להקמת חברת אשראי חוץ בנקאי הוא הון עצמי של מיליוני שקלים בודדים. לטעמי הרף צריך להיות 100 מיליון שקל. כך לא היו נתקלים במבול כזה של בקשות, וגם אם רוצים כזו אחריות של מתן אשראי, צריך לשים מספיק הון, כדי להראות שאתה רציני. וגם חייבים הון עצמי משמעותי כדי להיות תחרותיים במחיר ועדיין להרוויח".
מה בנוגע לפיקוח של רשות ניירות ערך על החברות הציבוריות בתחום?
"רשות ניירות ערך מתמודדת עם עולם שונה מבעבר. כשלמדתי משפטים היו ארבעה עובדים ברשות, כי היו מעט חברות ציבוריות שהיו גדולות. היום השוק הרבה יותר מבוזר, ויש הרבה חברות קטנות וחדשות, כי אמרו שזה דרך טובה לעודד יזמות. אבל כשחברה פרטית, הבעלים מחזיק אותה יותר קצר, ומנהל אותה בקפדנות. כשהיא נהיית ציבורית, זה גורם למנהלים לקחת יותר סיכונים. להרבה חברות קטנות וחדשות שנהפכו ציבוריות יש ממשל תאגידי לא בשל".
האירועים ביונט וגיבוי יגרמו נזק לטווח ארוך לענף?
"הענף החוץ בנקאי לא נהרס, אבל נגרם נזק למוניטין, ובגלל ששמו של כחלון נקשר באחת הפרשות, אז זה תפס יותר כותרות. הנזק הכספי לענף שולי, וכשמסתכלים על סך ההשפעה של הענף על המשק — הדברים הטובים שהשוק הזה הביא, והתחרות שהוא תרם לה הם פי אלף משמעותיים יותר מהנזק הכספי של שני האירועים האלה. האירועים האלה הם קריאת השכמה למשקיעים, למי כדאי לתת כסף ולמי לא, ועובדה שפניסנולה הצליחה לגייס בחודש שעבר אג"ח, גם בצל הפרשות האלה. אצל חברות קטנות יותר ראינו שסוגרים כבר את האשראי בבנקים, ושוק האג"ח גם יהיה בררן יותר".
"הריבית שלנו נמוכה יותר"
איך ייראה הענף בעוד כמה שנים?
"מי שגדול ואחראי ימשיך לצמוח, אחרים יתאחדו או ייסגרו, והאירועים ביונט וגיבוי יהוו זרז לתהליך. להערכתי בעוד חמש שנים, יישארו פה בין חמש לשבע חברות אשראי חוץ בנקאי, כל אחת עם מאזן בהיקף של מיליארדי שקלים, שיהיו מחוללי התחרות בשוק האשראי. היכולת להוריד מחירים ולהתחרות בבנקים מושפעת מאד מגודל החברה.
"הייתי שמח אם היו יכולים להיות יותר שחקנים גדולים, אבל אין כיום יכולת למתחרה חדש לקום ולהפוך לשחקן משמעותי. גם בגלל אובדן האמון בשחקנים הקטנים, וגם כי צריך תשתית של ציות, ממשל תאגידי, יכולת ניהול אשראי. יש לזה עלויות קבועות, ועם תיק אשראי של עשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים אי אפשר להיות רווחיים".
לטענתך השחקנים הגדולים יחוללו תחרות, אבל בסוף הריבית שגובות החברות בענף גבוהה יותר מזו של הבנקים. איפה הבשורה פה?
"אני לא מסכים. הבנקים לא שקופים לגבי המרווחים שלהם, זה מוסתר בסבסוד צולב עם עמלות, ובערבוב פלחי שוק שונים. אם תיקחי למשל את כל השרברבים מצפון הארץ עם מחזור שנתי של עד 4 מיליון שקל — תמצאי שהריביות שהם מקבלים באשראי החוץ בנקאי טובות יותר ממה שהם משלמים בבנק. הבנקים עושקים את העסקים הקטנים והבינוניים.
"אבל כששמים את כל האשראי בסל אחד אז אומרים שהממוצע נמוך יותר, וזה נתון מעוות. גם כשהם צריכים להראות ללקוח את הריבית האפקטיבית, זה לא כולל תשלומי עמלות, אז אתה לא יודע אם נותנים לך לכאורה ריבית נמוכה, אבל בפועל בעמלות גובים ממך פי שניים מהמקובל. חוסר השקיפות הזו היא מכשול עצום בתחרות בענף, ואנחנו נכשלנו בלגרום לבנקים להיות שקופים יותר".
אולי אתם זריזים ויעילים יותר מהבנקים בגלל שאתם קטנים, אבל לא זולים יותר?
"לפנינסולה יש אלפי לקוחות, ולענף כולו עשרות אלפי לקוחות — הם לא מטומטמים, ולא היו באים לענף שלנו אם לא היינו מציעים להם תנאים טובים יותר. 25 מיליארד שקל אשראי זה לא טעות, זה מי שמקבלים תנאים יותר טובים ממה שהיו מקבלים בבנקים".
"יש צורך ביתרון הגודל"
החגיגה בענף החוץ בנקאי היתה בחסות ריבית נמוכה וגאות במשק. לראשונה הוא מתמודד עם תהליך מהיר של עליית ריבית, זה לא יגרום טלטלה ודיפולטים?
"שינוי המגמה באינפלציה ובריבית ילווה אותנו לטווח ארוך, וזה מחייב היערכות בחברות שעוסקות במימון, אבל זו גם הזדמנות. מי שמקצועי ומנהל את עלויות גיוס המקורות אל מול הריבית בהלוואות בצורה נכונה, אפילו יכול להרוויח מהסיטואציה, אבל לא כל השחקנים בשוק מספיק מקצועיים לכך.
"גם הסיכון גובר כמובן בסיטואציה כזו, וצריך לשים על זה דגש, ולקבל החלטות לטווח ארוך ולא מרבעון לרבעון. מי שיסתכל במראה יבין שבסיטואציה הנוכחית עם הצורך ביתרון לגודל, ועם מצב מאקרו שבו הסיכון עולה, הוא לא יצליח להרוויח כסף, ולכן עדיף לו להתמזג. מי שיעצום עיניים עלול להתפוצץ".
פעלת בתחום ההייטק עד 2004, גם כשותף בקרן JVP. המשבר הנוכחי בענף דומה לבועה של שנת 2000?
"זה לא כמו הבועה של תחילת המילניום. כשמסתכלים על הביג טק, יש לו עוצמות כוח עם ערך כלכלי אמיתי, וזה משהו שלא היה ב־2000. השליטה של הממשל במדינות המערב על מידע וכסף נחלשת, בעוד זו של חברות הטכנולוגיה מתעצמת, וענקיות הטכנולוגיה נעשות חזקות יותר אפילו מחלק מהמדינות עצמן".
אז זו לא בועה שמתפוצצת?
"ברור שהיו פה התלהבות מוגזמת ומאפיינים של בועה. לא יכול להיות שצעירים שהשתחררו מהצבא קיבלו שכר של 50 אלף שקל בחודש, כשלא עבדו יום בחייהם. גם השווי של החברות יצא מאיפוס. עכשיו נראה חברות נופלות, שווי של חברות יורד וגם פיטורים מאסיביים ואבטלה, אבל זה לא הסוף של הענף".
"דיברתי עם חברים בענף, והם סיפרו שכשהתחיל המשבר הם התקשרו למנהלים בפורטפוליו ההשקעות שלהם, והורו לחתוך את ההוצאות בחצי — זה אומר פיטורים".
פנינסולה היא אחת השחקניות הגדולות בשוק האשראי החוץ בנקאי עם תיק אשראי של 1.42 מיליארד שקל ורווח שנתי של 68 מיליון שקל אשתקד. למה לעזוב?
"בנינו עסק גדול, והשגנו הרבה מעבר למה שתכננתי בתחילת הדרך. ועדיין אחרי 18 שנה, בא לי לעשות משהו חדש. קיבלתי פניות מכיוונים שונים, אבל גזרתי על עצמי כמה חודשים של שקט, כדי לפתוח את הראש".
במקביל לעזיבתך, פורסם שבעלת השליטה בפנינסולה, בית השקעות מיטב רוצה למכור את השליטה בחברה. אין כאן הבעת חוסר אמון אם שניכם רוצים לעזוב?
"השיקולים שלי לעזיבה ממש אינם קשורים לחוסר אמון, ואני נשאר בעל מניות. קטונתי להבין את השיקולים של מיטב. שוק האשראי החוץ בנקאי מתפתח, והיום מוסדיים רק רוצים לקחת בזה חלק. העסק מרוויח והוא מצוין, והוא ימשיך ככה איתם או בלעדיהם".
אביך נרצח בפיגוע ב־2015, והיית פעיל מאז בנושא ההסתה ברשתות. תרצה לעבור לפעילות פוליטית?
"לא פסלתי מעבר לפעילות ציבורית, אבל פסלתי פוליטיקה על אף שהציעו לי להצטרף למקומות ריאליים במפלגות מסוימות. הפוליטיקה בישראל זה בלגן אחד גדול, ומי שנכנס רק מוסיף לרעש".
מיכה אבני (53)
- נשוי + 4, גר בתל אביב
- מנכ"ל פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי החוץ בנקאיות היוצא
- שימש כעו"ד במשרד יגאל ארנון, ושותף מנהל בקרן ההון סיכון ג'רוזלם גלובל
- תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ת"א ובי"ס למנהל עסקים נורתווסטרן
- יו"ר מיזם קולות ישראל בשיתוף משרד החוץ וקהילות פרו ישראליות בעולם
