אושרה ייצוגית נגד בנק הפועלים: גבה עמלת חליפין גבוהה בנתב"ג
אושרה ייצוגית נגד בנק הפועלים: גבה עמלת חליפין גבוהה בנתב"ג
בתביעה נטען שהבנק לא פרסם כראוי את התעריף של עמלת ההמרה בדלפק שלו בשדה התעופה. קבוצת התובעים הוגדרה כל מי שהמיר מטבע בסניף בנתב"ג בשבע השנים שקדמו לתביעה ונגבתה ממנו עמלה גבוהה מזו הקבועה בתעריפון הבנק
בית המשפט המחוזי מרכז־לוד אישר אתמול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק הפועלים בנוגע לעמלת מט"ח שגובה הבנק בדלפקים בנמל התעופה בן-גוריון. בתביעה נטען כי בנק הפועלים גובה עמלת חליפין ייעודית בסניף בנמל התעופה בן גוריון, אשר שונה - ובדרך כלל גם גבוהה יותר - מזו הנגבית ביתר סניפיו. התביעה הוגשה על ידי רון סמוחה, שמיוצג על ידי עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא.
בתביעה נטען כי הבנק מפר את הוראות חוק הבנקאות בכך שהוא מציג את התעריף הייחודי לעמלה הנגבית בנתב"ג רק בחלק 9 לתעריפון שלו ("שירותים מיוחדים"), בעוד היא צריכה להופיע בחלק 5 בתעריפון, ולקבל על כך את אישור בנק ישראל. "הבנק הפר את חובות הבנקאות וכללי הבנקאות באופן העולה כדי הטעיה, ומפר את חובת הגילוי היזום המוטלת על תאגיד בנקאי", נטען בתביעה.
בנק הפועלים זכה לפני כ־20 שנה במכרז של רשות שדות התעופה למתן שירותים בנקאיים מסוימים, ובהם המרת מט"ח, ובהמשך אף זכה במכרז נוסף להרחבת השירותים הבנקאיים. בהתאם לתנאי המכרז, הבנק מספק את השירותים הללו 24/7. המרת מט"ח נחשבת לתחום רווחי למדי בהכנסות מעמלות של הבנקים.
הבנק דחה את הטענות לגבי אי ציון העמלה במקום הראוי, וטען כי הוא פעל בהתאם לאישור מפורש שקיבל מבנק ישראל. בנק ישראל התבקש להעביר את עמדתו בנושא, ומסר שבקשת הבנק לאישור הנגיד נדחתה. לאחר הבעת עמדה זו טען בנק הפועלים כי הוא פעל בהתאם למכתב שקיבל ממנהלת תחום העמלות בנושא ב־2011, ולפיו בנק ישראל כתב כי אין לו התנגדות כי הבנק יכלול את העמלות בגין השירותים הבנקאיים לדלפק ייעודי בנמל התעופה בפרק 9 - שירותים מיוחדים.
אולם לדברי התובע ועורכי דינו המכתב נעדר כל תוקף, ואיננו מהווה אישור כדין: "המכתב ניתן בהיחבא, וללא פרסום ברשומות. הוא ניתן במסגרת בירור פניית הציבור, אינו יכול לחסום תביעה זו, ואינו כובל את בית המשפט. לכן לא התקיימה אף אחת מהדרכים שבאמצעותן ניתן לגבות עמלה שונה בנתב"ג".
בבנק הפועלים דחו את הטענות, וציינו כי מלבד העובדה כי גביית העמלה השונה נעשתה באופן חוקי, הדלפק בנתב"ג אינו סניף רגיל של הבנק. מדובר בעמדה להענקת שירותים בנקאיים מסוימים, שבניגוד לסניף בנק רגיל גם פועלים 24/7, וכי מוטלות על הבנק גם מגבלות שונות בהיותו זכיין בנתב"ג. עוד טען הבנק כי ברוב הסכומים של עד 100 דולר עמלת החליפין בנתב"ג זולה יותר, ועמלת המקסימום בנתב"ג נמוכה מעמלת המקסימום בסניפים.
כאמור גם בנק ישראל התבקש להעביר את עמדתו לבית המשפט, ומהדברים נראה היה כי מדובר בתחום אפור. מצד אחד בבנק ישראל הודו כי באותה עת תפיסת הפיקוח היתה שתאגיד בנקאי רשאי להוסיף שירותים מיוחדים לחלק 9 לתעריפון המלא בלי לקבל את אישור בנק ישראל לכך. "עם זאת, לאחרונה התעוררה בבנק ישראל השאלה לגבי ההתנהלות הזו, והוחלט כי דרך המלך להוספת שירותים לפרק 9 מחייבת את קבלת אישור המפקח על הבנקים", כתבו בבנק ישראל.
השופטת איריס רבינוביץ' ברון החיטה לאשר את התביעה הייצוגית: "אני סבורה כי דווקא שעה שמדובר בפעולה מסוג שמעצם טבעה נכללת בתעריפון, אין המדובר במצב דברים בו הבנק רשאי להחליט שבשל הנסיבות שבהן ניתן השירות הוא רשאי לסווג אותו 'שירות מיוחד' ולגבות עמלות שונות בגינו על דעת עצמו".
השופטת קבעה כי דיון ראשון בתביעה ייערך במאי 23, ובינתיים ישלם הבנק שכר טרחה של 40 אלף שקל לעורכי הדין של התובע. עוד נקבע כי הגדרה קבוצת התובעים תהיה כל אדם או עסק שביצע המרת מטבע בסניף בנק הפועלים בנתב"ג בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לתביעה, ושילם עבורה עמלת חליפין הגבוהה מזו הקבועה בפרק 5 לתעריפון בנק הפועלים".
מבנק הפועלים נמסר: "הבנק ילמד את פסק הדין וישקול את התייחסותו בהמשך".
