מכה כפולה: ההכנסה הפנויה תקטן וכל ההוצאות יתייקרו
מכה כפולה: ההכנסה הפנויה תקטן וכל ההוצאות יתייקרו
תנועת מלקחיים כואבת במיוחד תפגע בציבור הישראלי החל מהשבוע. מצד אחד, כל ההוצאות יתייקרו, והעלאת המע"מ תנוצל כדי לייקר מוצרים בשיעור גבוה יותר. ומצד שני, נטל המסים יגדל וההכנסה שאמורה לממן את ההוצאות שיתייקרו - תקטן מאוד
הציבור בישראל לכוד בתנועת מלקחיים כואבת במיוחד: מן הצד האחד כל מרכיב בחיים עומד להתייקר, ומן הצד השני ההכנסה שאמורה לממן את הרכישות היקרות יותר - תקטן מאוד.
בצד ההתייקרות, הצעד המשמעותי ביותר הוא העלאת המע"מ ב־1%, מ־17% ל־18%. כלומר, כמעט כל מוצר שנקנה החל מ־1.1 יתייקר בלפחות 1%, כשבחלק מהמקרים סביר שעסקים ינצלו את העלאת המע"מ כדי לייקר את מוצריהם בשיעור גבוה יותר. המשמעות היא שכל משק בית יוציא אלפי שקלים בשנה יותר על אותו סל מוצרים.
בצד ההכנסה, המשכורת נטו תקטן: דמי ביטוח לאומי יעלו בקרוב ל־600 שקל בשנה, ודמי ביטוח בריאות יעלו במאות שקלים נוספים, כתלות ברמת ההכנסה. אדם שמרוויח שכר ממוצע ישלם כ־800 שקל יותר בשנה דמי ביטוח לאומי ובריאות. המעסיק של אותו אדם ישלם עבורו לביטוח לאומי קרוב ל־900 שקל יותר.
לצד הפגיעה בהכנסת השוטפת מדי חודש, הציבור ירגיש פגיעה נוספת בחודשי הקיץ, בהם משולמים לרוב ימי ההבראה שלהם זכאי לפי חוק כל עובד במדינה. שווי יום הבראה של עובד במגזר הפרטי הוא 418 שקל, ובמגזר הציבורי 471 שקל. בהסכמה בין האוצר להסתדרות הופחת יום הבראה אחד לכל עובד בשנת 2025, זאת בנוסף להפחתה של יום אחד שבוצעה כבר בשנת 2024.
בעוד צעדים אלו שקופים יחסית, מכיוון שהם פוגעים ישירות במשכורת נטו, ישנם צעדי מיסוי הכנסה משמעותיים מאוד שיגדילו את נטל המס הריאלי: הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי ממס ב־3 השנים הקרובות. נקודות אלו אמורות היו להתעדכן בהתאם לאינפלציה בשנים 2026-2024, שצפויה לעמוד בסך הכל על 9%, אך הן יוקפאו.
כך, לדוגמה, כיום עד לשכר של כ־7,000 שקל משלמים מס הכנסה של 10%. בין 10,000-7,000 שקל משלמים 14%, וכך הלאה. בשלוש השנים הקרובות, בהינתן שהאינפלציה המצטברת תעמוד על 9%, כל מדרגה אמורה היתה לגדול במאות שקלים. שר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי לא מדובר בהעלאות מסים: "אף אחד לא יקבל במספרים מוחלטים פחות, אבל יש פה שחיקה של ערך הכסף". סמוטריץ' צודק בסיפא, שלפיה ישנה שחיקה של ערך הכסף: אם המשכורת שלנו היתה נשארת זהה, היינו אמורים לשלם פחות מס הכנסה, ובסך הכל - בהינתן עליית המחירים במשק, לשמור על נטל המס זהה.
אך סמוטריץ' טועה ומטעה ברישא: שחיקה מכוונת של ערך הכסף היא מס לכל דבר. בשורה התחתונה, מדובר בתשלום של מאות שקלים יותר בשנה לאדם שמרוויח שכר ממוצע (12,379 שקל בחודש), כשהפער ילך ויגדל בכל אחת מהשנים הקרובות.
ההקפאה תחול גם על נקודות זיכוי ממס. כל אדם בישראל זכאי לפחות ל־2.25 נקודות בשנה (לגבר) ו־2.75 נקודות (לאשה), כאשר ניתנות נקודות נוספות על פרמטרים שונים, כגון ילדים, תואר ראשון ואזור מגורים. שווייה של כל נקודת זיכוי בשנה אמור היה לגדול ב־2025 ב־120 שקל, ובסך הכל בשלוש השנים הקרובות בכ־250 שקל בשנה, אך הנקודות יוקפאו.
כלומר, זוג הורים עם שני ילדים בגילאי 4 ו־7 היו אמורים לשלם קרוב ל־1,500 שקל פחות מס ב־2025, כשהסכום השנתי יעלה ויגיע לכ־3,000 שקל (בהינתן שההכנסה שלהם גבוהה מספיק כדי לנצל את נקודות הזיכוי).
זו לא כל ההקפאה: גם בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות יש מדרגת שכר, שעד אליה משלמים שיעור מס נמוך יותר. מדרגה זו תוקפא גם כן, הקפאה שמתורגמת לעוד כמה מאות שקלים שיופחתו מכיסו של הציבור.
צעד נוסף הוא העלאת מס היסף, שיפגע בהכנסה של המאיון העליון. כיום יש מס יסף בגובה 3% על הכנסות שהן מעל לכ־720 אלף שקל בשנה. כעת, מס היסף יעלה ל־5% אבל רק על הכנסות מהון. כלומר, שכיר שמרוויח מיליון שקל בחודש ימשיך לשלם רק מס של 3% על הכנסתו שמעל ל־720 אלף שקל. אך מי שמכניס מיליון שקל בחודש מדיבידנדים, ישלם 5% מס יסף על הכנסתו הגבוהה מעל ל־720 אלף בשנה.
