פרסום ראשוןהאוצר מקדם: "חיסכון לכל ילד" יופקד רק בקופות גמל - ולא בפקדונות בנקאיים
פרסום ראשון
האוצר מקדם: "חיסכון לכל ילד" יופקד רק בקופות גמל - ולא בפקדונות בנקאיים
האוצר הציג נתונים מהשנים 2021-2017 מהם עולה כי מי שחסך בקופת גמל צפוי לקבל בסוף התוכנית סכום הגדול כמעט פי 3 ממי שחסך באמצעות הבנקים. החשכ"ל יהלי רוטנברג התנגד למהלך. המהלך צפוי להיתקל בהתנגדות עזה מצד הבנקים, שצפויים להפסיד ממנו סכום רב של עמלות
משרד האוצר הכניס ברגע האחרון, בטיוטה האחרונה של חוק ההסדרים, "תיקון חוק" שמוציא את הבנקים כ"ספקים" מתוכנית "חיסכון לכל ילד", כך נודע ל"כלכליסט". החשב הכללי באוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, התנגד למהלך, אך למרות זאת שר האוצר אביגדור ליברמן אישר אותו.
לפי התוכנית שגיבש שר האוצר לשעבר משה כחלון, המוסד לביטוח לאומי יפקיד בחשבון בנק או בקופת גמל להשקעה של כל ילד בישראל סכום של כ-52 שקלים (במחירי 2022) מדי חודש עד גיל 18. התיקון החדש משנה זאת וקובע כי יהיה ניתן להפקיד את הסכום רק בקופת גמל, ולא בפיקדון בנקאי.
"בהתאם לספרות הכלכלית, בחיסכון ארוך טווח ישנה עדיפות משמעותית להשקעה בשוק ההון על פני מסלולי פיקדונות בנקאיים", כותבים פקידי האוצר בדברי ההסבר לתיקון החוק. "זאת, מכיוון שתוחלת התשואה השנתית בתוכניות חיסכון בשוק ההון הינה הגבוהה ביותר והסיכון הכרוך בתוכנית אלו קטן עקב הטווח הארוך של החיסכון".
האוצר הציג נתונים של השנים 2021-2017 מהם עולה תמונה די ברורה: מי שחסך באמצעות הבנקים צפוי לקבל בסוף התוכנית כ-15.3 אלף שקלים, זאת לעומת כ-42 אלף שקלים - כמעט פי 3 - עבור אלו שחסכו בקופת גמל אצל גוף מוסדי. נזכיר כי בתקופה הנסקרת הריביות הבנקאיות היו אפסיות לעומת התשואות בשוק ההון שהיו גבוהות מאוד בראייה היסטורית, ולכן הורים שהפקידו בבנק "הפסידו" על הנייר הרבה מאוד כסף עבור ילדיהם. יצויין כי בגין החיסכון הזה הבנקים לוקחים עמלה שממומנת על ידי המדינה - קרי, משלמי המסים.
אם הממשלה לא תיפול ותקציב המדינה יתחיל להתקדם ולעבור את כל המשוכות החוקיות השגרתיות, הבנקים צפויים לשגר חילות של לוביסטים לוועדה בכנסת שתטפל בסוגיה כדי לחבל בתיקון, שכן מדובר בעמלות משמעותיות בגין אותן הפקדות ולא פחות חשוב: במזומנים ששוכבים בקופותיהם לטווחים מאוד ארוכים והם יכולים לעשות בהם שימוש (הלואוות) ולהרוויח שוב באמצעות ארביטראז' (ההפרש בין ריבית ההלוואות שהם לוקחים לבין ריבית הפקדונות שהם מעניקים).
הבנקים דיווחו בימים האחרונים על רווחים עצומים בתחילת 2022, כאשר שני הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים - רשמו יחד רווחי עתק של יותר מ-3.2 מיליארד שקל אחרי מס רק ברבעון אחד. גם בנק דיסקונט רשם באותה תקופה רווח שיא של כ-1 מיליארד שקלים.
תגובת איגוד הבנקים: "ככל שקיימת יוזמה לפיה תבוטל האפשרות של החיסכון לכל ילד במסלול הסולידי בבנקים היא לא יותר מתמוהה ועשויה לפגוע באופן משמעותי בציבור בכלל ובשכבות החלשות בפרט.
"יוזמה שכזו מבוססת בעיקר על חשיבה קצרת טווח יחסית במונחי חיסכון ארוך טווח ומתעלמת מהמציאות הנוכחית. דווקא בעת הזו הסטת כספי הילדים מהבנקים לשוק ההון עלולה להתברר בדיעבד כטעות כלכלית. שוקי ההון בעולם סובלים מירידות חדות, ובמקביל, הריביות הבנקאיות והמדדים במגמת עלייה. כל מי שאמור למשוך בימים אלה את כספי הילדים שהושקעו באפיקים מסוכנים חרד ודאי לכספי הילדים שלו. בהשקעה בשוק ההון קיים סיכון. בדיוק בימים אלו אנו חווים התממשות של סיכון זה, כאשר שוקי ההון בישראל ובעולם חווים ירידות שערים משמעותיות. ירידות אלו פוגעות באופן מיידי בקופות הגמל של הילדים.
"עמדת האוצר תמוהה במיוחד כאשר מסתכלים על מה שקורה באנגליה, שעל בסיס המודל שלה גובשה התוכנית בישראל. מתברר שבאנגליה, 69% מהחשבונות שנפתחו היו פיקדונות בבנקים, ורק 31% מהחשבונות נפתחו בגופים המנהלים חשבונות ני"ע. אין שום היגיון להציע, דווקא עכשיו, שלא תינתן להורי ילדים האפשרות להשקיע את כספי הילדים גם בפיקדונות בנקאיים, המבטיחים תשואה חיובית, חסרת סיכון וללא תלות בשווקים, וכוללים מגוון מוצרים, בחלקם מוצרים צמודי מדד, מתוך סל המוצרים העומדים לרשות ההורים המחפשים אפיק חיסכון עבור ילדיהם .
"להורי הילדים צריכה להינתן האפשרות לבחור מבין כלל המוצרים גם מוצרים עם רווח יותר קטן אבל ללא כל סיכון להפסד ודאי כאשר ברירת המחדל היא השקעה בקופת גמל. קידום יוזמה זו תהיה טעות שתפגע בציבור. ומתברר שגם הציבור והמחוקק באנגליה חושב כך".
