בלעדיהנגיד דורש מהבנקים לדווח פעמיים בשבוע על יציאת כספים לחו"ל
בלעדי
הנגיד דורש מהבנקים לדווח פעמיים בשבוע על יציאת כספים לחו"ל
הפיקוח על הבנקים ביקש בימים האחרונים מהבנקים להגביר את הדיווח - שהתבצע פעם אחת בחודש - על היקף הכספים שהועברו מחשבונות של לקוחותיהם לבנקים בחו"ל. זאת על רקע החשש מההשלכות של ההפיכה המשטרית
בנק ישראל מוטרד ממגמת יציאת הכספים מחשבונות הבנקים בישראל לחו"ל על רקע ההפיכה המשטרית. בעקבות זאת הפיקוח על הבנקים מגביר את ניטור הנתונים. ל"כלכליסט" נודע כי הוא פנה אל הבנקים בבקשה שיעבירו את נתוני העברת הכספים לחו"ל בקצב של פעמיים בשבוע, שיחל כבר בימים הקרובים. זאת בעוד עד היום הנתונים הועברו פעם אחת בחודש וכללו את סך היתרות ולא את תנועות הכספים. הדיווח לא כולל העברות כספים הקשורות בפעילות סחר חוץ או לפעילות בשוק הנגזרים.
בהילות הפנייה - לרוב בנק ישראל נותן זמן רב לבנקים לארגן נתונים - כמו גם הדרישה לקבלת המידע בתדירות גבוהה, מעידות על כך שבבנק ישראל מוטרדים מתרחיש של יציאה משמעותית של כספים מישראל, ולכן רוצים להיות עם "היד על הדופק".
החשש מההפיכה המשפטית והשפעותיה על הכלכלה ועל פעילות של משקיעים זרים בישראל הביא לסנטימנט שלילי בשווקים הפיננסיים. הסנטימנט הזה התבטא בהיחלשות השקל, שאיבד 5% מול הדולר מתחילת פברואר, מה שמהווה אינדיקציה על כיוון תנועות ההון אל מחוץ לישראל. בנוסף, נרשמו ירידות בבורסה המקומית ועלייה בתשואות האג"ח יותר מהממוצע בחו"ל.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בחזיתות השונות בשוק המקומי. לאחרונה הוא אף כינס באופן חריג את הוועדה ליציבות פיננסית, שמורכבת מהרגולטורים הפיננסיים, כדי לגבש תמונת מצב על הנעשה בשווקים. איסוף הנתונים מהבנקים על יציאת הכספים יהווה עוד אינדיקציה על השפעת ההפיכה המשפטית על הכלכלה והשווקים.
בקשת הנתונים נעשית על רקע דיווחים בבנקים וגם בקרב בתי ההשקעות על התעניינות הולכת וגוברת של לקוחות בפתיחת חשבונות בנק בחו"ל, והעברת כספים. הראשון להתבטא בנושא היה מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, שאמר בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שנערכה לפני כמה שבועות כי יש סימנים ראשונים של העברת כספים לחו"ל, ולא רק ממגזר ההייטק. בנוסף, בחודש שעבר נפגשו מנהלי הבנקים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וחלקם התריעו גם כן על כך.
מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין ציין בפגישה כי בשלוחה של הבנק בחו"ל נפתחו חשבונות בקצב של פי 10 בתקופה האחרונה ביחס לעבר. גם בקרב חלק מבתי ההשקעות והבנקים הזרים מציינים כי יש גידול משמעותי בפתיחת חשבונות בחו"ל והעברת כספים. ככל הידוע, היקף הכספים שיוצאים מישראל עדיין אינו מהותי ברמה שעלולה לסכן את יציבות המערכת הפיננסית. אולם מצד שני, יש חשש שהמגמה תתפוס תאוצה, ולכן מבקשים בבנק ישראל לנטר את הנתונים.
גורמים במערכת הבנקאית מציינים כי האירוע המשמעותי יותר אינו יציאת הכספים מהארץ, אלא ירידה בהיקף כספים זרים שמושקעים בישראל. כאן מדובר בתופעה שקשה יותר לכמת, שכן קשה להעריך מה היקף הכספים שהיה אמור להיכנס לישראל ולא נכנס בשל החששות מההפיכה המשפטית. בחלק מהבנקים מציינים כי ניתן לזהות מגמה של האטה בקצב כניסת כספים מחו"ל לעומת הממוצע של התקופה האחרונה.
העברת כספים לחשבונות בחו"ל היא אפשרות שפתוחה בעיקר לאוכלוסייה אמידה או לבעלי אזרחות זרה. לרוב משקי הבית, שחשבונות הבנק שלהם נמצאים בכלל במינוס חלק מהזמן, האפשרות הזו כמעט ולא רלבנטית.
הדרך של הציבור הרחב להקטין חשיפה לשוק המקומי היא באמצעות שינוי בתמהיל תיק ההשקעות. ברומטר טוב להתנהלות הציבור הוא ענף קרנות הנאמנות. מנתוני הבורסה עולה כי בחודש פברואר המגמה הייתה ברורה - הוצאת כספים מקרנות המשקיעות בשוק ההון במקומי (אג"ח ומניות), והעברת לפחות חלק מהסכום לקרנות המשקיעות בחו"ל.
מהנתונים שפורסמו בתחילת השבוע ב"כלכליסט" עלה כי בחודש פברואר יצאו מקרנות האג"ח והמניות הישראליות 8.5 מיליארד שקל, שמהווים 3.5% מהנכסים העומדים על 235 מיליארד שקל (הנתונים מתייחסים לקרנות הנאמנות המנוהלות ולקרנות הסל והקרנות המחקות). במקביל, 2.4 מיליארד שקל זרמו לקרנות המשקיעות בחו"ל באג"ח או מניות, והביאו לגידול של מעל 3% בנכסים המנוהלים בהיקף של למעלה מ־72 מיליארד שקל.
הגעה לפשרה בעומק ההפיכה המשפטית עשויה לבלום את המגמה השלילית, ואכן אתמול הבורסה ושוק המט"ח הגיבו באופן חיובי לדברי נשיא המדינה יצחק הרצוג כי הסוגיה קרובה לפשרה, ונרשמו עליות שערים והתחזקות של השקל. עם זאת, מוקדם עדיין לדעת האם אכן יש פשרה, ובעיקר האם ומה יהיו ההשפעות הכלכליות של ההפיכה המשפטית גם בגרסתה המרוככת, אם תהיה כזו.
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי ״הפיקוח על הבנקים מבצע כשגרה ניטור שוטף אחר מצב המערכת הבנקאית ואין כל אינדיקציה לפעילות חריגה". לדברי בנק ישראל, "המערכת הבנקאית איתנה ויציבה״.
