תקציב 2024יועמ"ש האוצר על מיסוי הבנקים: "שיעור העלייה ברווחיות חריג וייחודי"
תקציב 2024
יועמ"ש האוצר על מיסוי הבנקים: "שיעור העלייה ברווחיות חריג וייחודי"
אסי מסינג הצדיק את העלאת המס על רווחי הבנקים לשנתיים הקרובות ל-26%, ואמר כי הרווחיות "לא נובעת מיוזמה עסקית ייחודית - אלא מהחלטת המדינה על העלאת הריבית ותחרותיות נמוכה". איגוד הבנקים: "מהלך מפלה וחריג על מטרה קלה ופופוליסטית"
"העלייה הניכרת ברווחי הבנקים לא נובעת מיוזמה עסקית ייחודית של הבנקים, אלא נובעת בעיקרה מהוראות הגורם המדינתי המוסמך – בנק ישראל – על העלאת שיעור הריבית במשק, ויחד עם רמת תחרותיות נמוכה בתחום הבנקאות", כך מצדיק היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, את הכוונה להטיל על הבנקים העלאת מס ייחודית (מס ריווח בשיעור של 26% במקום בשיעור של 17%). מהלך שנועד להביא 1.4 מיליארד שקל בכל אחת משנות התקציב הקרובות.
הרקע להגדלת המס הוא העלייה החדה ברווחי הבנקים שהושגה בזכות עליית הריבית והאינפלציה בשנתיים האחרונות, וגם בשל המלחמה שמגדילה את הגירעון ומאלצת את המדינה להגדיל מקורות להכנסותיה.
כאמור, מסינג מתבסס על כך שרווחיות הבנקים היא תוצאה של פעילות מדינתית (העלאת ריבית בנק ישראל) ורשלנות ממשלתית (תחרות נמוכה בענף), הוא מודע לכך כי ייתכן שישנם ענפים נוספים במשק שנהנו מעליית ריבית אך משיב "כי השפעות המגמות המאקרו כלכליות על רווחי הבנקים, ושיעור העלייה ברווחיות של הבנקים הוא חריג וייחודי, אפילו בסקטור הפיננסי".
כמו כן, יועמ"ש האוצר מתייחס לכך שהמס המוצע יחול על כלל רווחיות הבנקים, גם על רווחים שנבעו מיוזמות עסקיות חדשניות, ומשיב כי "מנגנון מס זה נבחר מאחר שמדובר במנגנון יעיל שקיים בשגרה, ועל כן גבייתו אינה צפויה להערים קשיים תפעוליים או לייצר מורכבות יתירה".
מסינג מוסיף כי האפשרות להטיל מס ייחודי שינסה לתפוס רק את הרווחיות העודפת בגין העלאת הריבית אינה טובה שכן "קיים חשש שיצירת מנגנון מס ייעודי ומורכב שנועד לתקופת זמן קצרה (המס כולו הוא לשנתיים, ש"ט) תוביל לדיונים ממושכים שאינם תואמים את הצרכים הפיסקליים העולים ממצב החירום". לסיכום אומר מסינג, "מדובר במס שבפועל לא צפוי לפגוע ברווחיות הבנקים מעבר לעלייה ברווחיהם כתוצאה מעליית ריבית בנק ישראל".
מנגד, היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, טוענת כי מיסוי ייעודי לסקטור מסויים 'מייצר אי ודאות ומהווה מסר שלילי', שמיר מדגישה את העובדה שהמס לא מוטל על כלל המוסדות הפיננסיים, אלא רק על הבנקים. בנוסף, שמיר מזהירה כי הטלת מס כזה מגדילה את הסיכון הרגולטורי ומשקיעים עלולים לחשוש כי הממשלה תעשה צעדים כאלו – על סקטור הבנקאות או סקטור אחר – גם בעתיד. בנוסף, שמיר מתמקדת בכך כי המנגנון הנוכחי של המס (העלאת מס ריווח ב-9%) כולל את כלל הרווחים של הבנקים, ולא רק את הרווחים העודפים. בנוסף, שמיר טוענת כי מכיוון שמרבית מניות הבנקים מוחזקים בידי הציבור, הרי שההצעה תפגע בחיסכון ארוך הטווח של האזרחים. לסיום, כותבת שמיר, כי רק במדינות מועטות יש 'מס רווחי יתר' על מערכת הבנקאות, אך גם במדינות אלו, המיסוי מורחב לסקטורים נוספים, וכולל הגדרה מדויקת לרווחי יתר.
הדברים של מסינג ושל שמיר הם חלק מחוברת רחבה שהפיץ האוצר למשרדי הממשלה לקראת התקציב, החוברת בת 58 העמודים כוללת חוות דעת משפטיות מפורטות על כלל ההצעות שנכללות בתקציב שהממשלה החלה לדון בו ברגעים אלו. אחת ההבהרות החוזרות בקובץ זה היא שקיימת לממשלה האפשרות לקצץ כספים, גם אם הממשלה העבירה מספר שנים כספי תמיכה לעמותות.
כצפוי,הבנקים מתנגדים לכוונת משרד האוצר להטיל עליהם מס עודף לשנתיים הקרובות במסגרת השינויים בתקציב המדינה. "מדובר במהלך חריג ביותר הסותר עקרונות מקובלים של מיסוי ואף סותר מדיניות עקבית של ממשלת ישראל. זהו מהלך בלתי סביר הפוגע בזכויות יסוד, שתכליתו אינה ברורה והוא אף אינו מידתי. זאת בין היתר כיוון שהוא מפלה, חסר הגיון כלכלי ובסופו של דבר פוגע בציבור הרחב. לכן אין לקדמו באופן חפוז במסגרת גיבוש חוק ההסדרים לשנת 2024", כותב אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועמ"ש, וכיום שותף במשרד עורכי הדין מיתר, שמייצג את הבנקים בנושא, ליועצים המשפטיים של משרד האוצר ורשות המסים.
לדברי ליכט, "איגוד הבנקים מבין כי המלחמה מחייבת שינוי בסדר העדיפויות ובכלל זה הגדלת הכנסות הממשלה ממסים. הבנקים אף מוכנים לשאת בנטל כפי שעשו, מיד אחרי פרוץ המלחמה. אלא שמכאן ועד הטלת מס מפלה, רק על הבנקים, כיוון שמדובר במטרה קלה ופופוליסטית, הדרך ארוכה".
הטענה המרכזית המועלית במכתב היא שמדובר באפליה על כך שנטל המס מוטל רק על הבנקים, על אף שיש סקטורים נוספים שנהנים משיעורי רווחיות גבוהה: "ככל שתכליתו של המהלך הוא כיסוי הגירעון באמצעות הגדלת ההכנסות, מדוע דווקא הבנקים הם אלה שצריכים לשאת בנטל לבדם? האם נערכה בדיקה כלכלית מקיפה, עמוקה ויסודית, תוך קביעת קריטריונים ענייניים לפני ההחלטה הזו? מדוע להסתפק בבנקים ולא לקבוע מבחן שוויוני המחלק את הנטל בהתבסס על רווחי הם של העוסקים? חזקה כי במשק קיימים עוסקים ששיעור הרווח שלהם עולה על זה של הבנקים או שווה לשיעור רווח זה".
עוד נטען כי מדובר בשינוי מהותי המנוגד לעקרונות היסוד של מערכת המס בישראל: "לטעמנו לא ניתן לבצע שינוי כזה בהליך חפוז כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2024. לא מדובר בשינוי פיסקאלי מינורי של תיקון שיעור המס בצו, אלא ברפורמה מבנית עמוקה, המשנה סדרי בראשית בחקיקת המס", עוד נכתב: "לא ברור מה היו ההליכים שקדמו לרעיון, האם נשקלו חלופות והאם אכן נעשתה בדיקה לגבי ההשלכות הצפויות ממנו. איגוד הבנקים חושש כי המהלך הנשקל עלול להיות מבוצע בחופזה רבה ללא הליך ראוי".
