הרפורמה בריבית הפיגורים בהוצאה לפועל יוצאת לדרך: תפחית בעד 80% את קצב תפיחת החוב
הרפורמה בריבית הפיגורים בהוצאה לפועל יוצאת לדרך: תפחית בעד 80% את קצב תפיחת החוב
הרפורמה שתיכנס לתוקף בינואר תעדכן את מנגנוני הריבית וההצמדה המיושנים ותפחית בעשרות אחוזים את התוספת לחובות. המשנה הכלכלי ליועמ"שית, מאיר לוין: "הרפורמה תבלום את תפיחת החובות החייבים, ותחתוך את תוספות הפיגורים עבור חייבים המשלמים בתשלומים בשיעור של 70% ויותר"
ב-1.1 תיכנס לתוקף רפורמה שצפויה להפחית בעשרות אחוזים את תשלומי הריבית והפיגורים המתווספים לחובות בהוצאה לפועל. מדובר במהלך משמעותי שאושר בקיץ האחרון בוועדת חוקה, הכולל מספר צעדים שישפיעו על כ-1.8 מיליון התיקים המתנהלים כיום בהוצאה לפועל וכן על תיקים עתידיים.
מטרת הרפורמה לתקן את מה שבמשרד המשפטים מגדירים כ"עיוות היסטורי שגרם לריבית פיגורים לא מידתית", ולהגדיר מחדש את נקודת איזון עדינה במיוחד: מצד אחד ריבית על חוב שתעניק פיצוי הולם לנושים על הפיגור בתשלום, ומצד שני ריבית מידתית ומאוזנת מספיק, שתתמרץ את החייבים לשלם ולא תייאש אותם מראש.
השינוי המשמעותי ביותר ברפורמה הוא פיצול ריבית הפיגורים לשניים: ריבית ודמי פיגורים. נסביר: היום, ברוב המקרים של כניסה לחוב, למשל שיקים שחוזרים, או פיגור בתשלומים לחברות סלולר, לחברת ביטוח, לכבישי אגרה וכל הסכם שחל עליו חוק ריבית והצמדה - המשמש כברירת מחדל בהסכמים רבים ובמאות חוקים שונים - הלווה משלם ריבית פיגורים, שמחושבת על-ידי החשב הכללי במשרד האוצר.
ריבית הפיגורים מגלמת שתי תכליות שונות: הראשונה - שבעל החוב ישלם לנושה ריבית ששומרת על ערך כספו של הנושה ומפצה אותו על העיכוב בתשלום. השנייה - לתמרץ את בעל החוב לשלם את החוב כמה שיותר מהר. האיחוד בין שני המרכיבים לריבית פיגורים אחת הנגבית באותו אופן יצר אמנם מנגנון פשוט לתמחור חוב אך גם בעייתי מאוד, שמגדיל באופן משמעותי את החובות ומקשה על בעלי החוב לסגור אותם.
הרפורמה מפצלת את ריבית הפיגורים כדי להחיל על כל חלק של החוב - זה שנועד לפצות את הנושה וזה שנועד לתמרץ את תשלום החוב במהירות, מנגנון מדויק יותר. על דמי הפיגורים, שלא אמורים לשמור על ערך הכסף אלא רק לתמרץ את סגירת החוב, לא תיגבה כעת ריבית. בנוסף, דמי הפיגורים לא יתווספו יותר לחוב באופן יומיומי אלא רק אחת לרבעון - מה שעשוי לתמרץ עוד יותר את בעל החוב לנסות ולשלם אותו לפני התוספת הרבעונית הבאה. כמו כן, עבור אדם שהחל לשלם את חובו ועומד בתשלומים, דמי הפיגורים לא יתווספו לסכום בכל רבעון בו עמד בתשלומים.
כלומר, במקום חוב אחד עליו נגבית ריבית בשיעור דו ספרתי (כיום), שצוברת ריבית דריבית והופכת את החוב לכדור שלג מתגלגל, רק על חלק מהחוב תמשיך להיגבות ריבית ששומרת על ערך הכסף של בעל הנושה, אך חלק מהחוב ייחשב בנפרד כדמי פיגורים - כלומר הם יחולו על החוב אחת לשלושה חודשים, ודמי הפיגורים שכבר התווספו לא יכללו בחישוב לדמי הפיגורים העתידיים - ובמילים אחרות: מנגנון הריבית דריבית מבוטל.
זהו שינוי משמעותי מאוד: במשרד המשפטים ובאגף החשב הכללי באוצר טוענים שהרפורמה תפחית את סך התוספות על חוב שלא שולם במועד עבור חייבים משלמים בשיעור של 70% לאורך חמש שנים ועד 80% לאורך תשע שנים.
לפי סימולציה שערכו, במודל הישן, חוב של 10 אלף שקל יתפח לאחר 5 שנים לכ-14,600 שקל ולאחר תשע שנים יגיע לכ-24,400. במצב החדש לעומת זאת, לאחר 5 שנים החוב יגיע ל-13 אלף שקל, ולאחר 90 שנים ל-17.5 אלף שקל. במקרה של בעל חוב שפרס את החוב ומשלם אותו מידי חודש, הוא יגדל לאחר 5 שנים ל-11,300 ולאחר 9 שנים ל-13.5 אלף שקל: כלומר התוספת לחוב במקרה זה תעמוד על 3,500 שקל, במקום על 14,400 שקל.
המהלך רלוונטי לכ-1.8 מיליון תיקים בהוצאה לפועל בעלי חוב תחת חוק פסיקת ריבית והצמדה, המשויכים לכמה מאות אלפי בניח אדם. למשל, תיקים שנפתחו על חובות בגין שיקים חוזרים, חוזי שכירות, חוזים צרכניים ועוד. מדובר במהלך שגורמי המקצוע במחלקה הכלכלית בייעוץ המשפטי לממשלה ובחשב הכללי במשרד האוצר וכן גורמי מקצוע נוספים עבדו עליו במשך למעלה מ-5 שנים, וקודם על-ידי מספר ממשלות.
שר המשפטים, יריב לוין, מסר כי הרפורמה היא "בשורה חברתית חשובה, שמקבלת משמעות יתירה בימים אלה, נוכח השפעות המלחמה על הכלכלה. התיקון לחוק…הוא תיקון של עיוות היסטורי מתמשך. הוא יוביל למידתיות בגביית החובות בישראל, יהפוך את דמי פיגורים לכלי מתמרץ ולא מייאש, ובכך יפעל לטובת החייבים והנושים גם יחד".
מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה הגדיר את הצעד כ"מהלך חקיקתי מורכב מאוד", ומסר: "אחרי 20 שנה שבהן הסדר הריביות על חובות בישראל לא עודכן, התיקון לחוק נכנס לתוקף בעיתוי הכרחי ונדרש יותר מתמיד. הרפורמה בריביות תבלום את כדור השלג של תפיחת חובות החייבים בהוצאה לפועל, ותחתוך את תוספות הפיגורים עבור חייבים המשלמים בתשלומים בשיעור של 70% ויותר".
יהלי רוטנברג, החשב הכללי, מסר: "מדובר בחוק מאוזן שיבטיח כי בעלי החוב יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות".
