תזכיר חוק: מאחרים בתשלום החוב? תגידו שלום לריבית הפיגורים
תזכיר חוק: מאחרים בתשלום החוב? תגידו שלום לריבית הפיגורים
חצי שנה לאחר פרסום המלצות ועדה בנושא, פורסם תזכיר חוק להערות הציבור העוסק בתשלומים הנוספים המוטלים על חייבים המתעכבים בתשלום, ורלוונטי ל-70% מתיקי ההוצאה לפועל. לפי התזכיר, שמה של ריבית הפיגורים ישונה ל"דמי פיגורים", שיחושבו אחת לרבעון, ולא מדי יום, וללא ריבית דריבית. עוד נקבע כי ברירת המחדל של ריבית הבסיס תהיה שקלית וללא הצמדה
הריבית השקלית תהפוך להיות ברירת מחדל, "ריבית הפיגורים" תבוטל, ובמקומה ייבנה מנגנון חדש שקרוי "דמי פיגורים" - אלה עיקרי תזכיר החוק שפורסם היום (ב') שנועד לתקן את העיוותים והליקויים שמצויים כיום בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
הריבית שמוסדרת בחוק זה משפיעה על תשלומים שחייבים רבים משלמים, כך לדוגמה 70% מהתיקים בהוצאה לפועל נסגרים עם ריבית המבוססת על החוק הזה. החוק הנוכחי מיושן, ובשנים האחרונות נעשתה עבודה מקיפה במשרדי הממשלה כדי לשנות אותו ולהתאימו לתנאי המשק המודרניים.
כדי להבין את השינויים בתזכיר החוק הנוכחי, יש להבין תחילה כיצד פועל כיום מנגנון התשלומים הנוספים שמטילים על החייב שמתעכב עם התשלום. התשלום הראשון הוא הריבית (המכונה גם ריבית בסיס) - שנועדה לפצות את הנושה על הזמן האבוד שבו הוא לא קיבל את חובו, והשני הוא תשלומי פיגורים - שנועדו לתמרץ את החייב להחזיר את חובו כמה שיותר מהר.
אלו השינויים שנכללים בתזכיר החוק הנוכחי:
קביעת ריבית ברירת מחדל - כיום קיימות שלוש חלופות לגבי ריבית הבסיס (צמודה, שקלית ושקלית+צמודה), ואין ברירת מחדל. מצב זה גורם פעמים רבות לוויכוח משפטי בנוגע לריבית הנכונה. לכן הוחלט לקבוע ריבית ברירת מחדל - ריבית זו תהיה הריבית השקלית.
הפרדת דמי הפיגורים מריבית הבסיס – היום יש חוסר אבחנה בין ריבית הבסיס, שנועדה לפצות את הנושה על דחיית התשלומים, לבין ריבית הפיגורים, שנועדה לתמרץ את החייב להחזיר מהר את חובו. מוצע להפריד בין הריביות, ולשנות את שמה של ריבית הפיגורים ל"דמי פיגורים", כדי להמחיש שלא מדובר בתשלום שהוא בגדר "פיצוי", אלא נועד רק לייצר תמריץ להחזיר בהקדם את החוב.
ביטול ריבית דריבית על דמי פיגורים – כהמשך ישיר לתפיסה הרואה בדמי פיגורים רק "תמריץ", ולא "פיצוי" לנושה, יבוטל מנגנון ריבית דריבית על דמי הפיגורים. כמו כן דמי הפיגורים יחושבו אחת לרבעון ולא מדי יום, וכך יגדילו את התמריץ של החייב למהר ולשלם לפני תום הרבעון.
תזכיר החוק הנוכחי מהווה למעשה אימוץ של חלק מהמלצות הוועדה המיוחדת שבחנה את הריביות. בראש הוועדה שסיימה את עבודתה במאי האחרון עמד סגן החשב הכללי במשרד האוצר גיל כהן, והיו חברים בה משרד המשפטים, בנק ישראל ורשות האכיפה והגבייה. אולם ההמלצות העיקריות של הדו"ח - הקשורות לאופן חישוב ריבית הפיגורים וריבית הבסיס - לא נמצאות בחקיקה באופן מפורש, והן ייקבעו בהמשך בתקנות ששר האוצר יפרסם.
הוועדה המליצה בזמנו שריבית הבסיס החדשה תחושב על בסיס עלויות המימון שהיו לנושה. הסיבה לכך היא שבשל העיכוב בתשלום נאלץ המלווה ללוות כסף, ועל החייב לשלם לו את עלויות הריבית שנגרמו בשל כך. עם זאת, מכיוון שלא ניתן לבצע חישוב פרטני לכל נושה ונושה בנוגע לשאלה מה היו עלויות המימון שלו, הוחלט על מודל ממוצע - ריבית הבסיס תהיה העלות הממוצעת של גיוס ההון.
בנוגע לחישוב דמי פיגורים, המליצה הוועדה לעבור ממודל קבוע של ריבית פיגורים (כיום מדובר על 6.5%) למודל גמיש שתלוי בסביבת הריבית. המנגנון המדויק של דמי הפיגורים גם הוא תלוי בתקנות שיביא שר האוצר אחרי אישור החוק.
שר האוצר ליברמן ושר המשפטים סער - שקיבלו את המלצות הוועדה מתקופת הממשלה הקודמת - בירכו על המהלך. החוק פורסם להערות הציבור ל-21 יום, ולאחר מכן יקודם להליך החקיקה בכנסת.
