גזירות 2025: מיסוי קרנות ההשתלמות עדיין עומד על הפרק
גזירות 2025: מיסוי קרנות ההשתלמות עדיין עומד על הפרק
למרות שתזכירי החוק שפורסמו בתחילת השבוע לא כללו את מיסוי קרנות ההשתלמות, לכלכליסט נודע כי המהלך צפוי להיות מקודם בהחלטת ממשלה. עם זאת, בשל הביקורת הציבורית נראה כי הוא לא ייצא לפועל במתכונת המוצעת
בתחילת השבוע פירסם משרד האוצר חלק מתזכירי החוק שילוו את תקציב 2025. חלקים אלה עסקו במיסוי אך לא כללו את הכוונה למסות את קרנות ההשתלמות החל מהשנה השביעית. עם זאת, מבירור במשרד האוצר עולה כי הכוונה למסות את קרנות ההשלמות עדיין נמצאת על השולחן, ואי ההכללה של הצעד בתזכירי החוק שפורסמו בתחילת השבוע נובעת מסיבות טכניות.
למעשה, מרבית תזכירי החוק הנוגעים לתקציב המדינה מתפרסמים אחרי החלטת הממשלה על התקציב, החלטת הממשלה על התקציב צפויה להתקיים בסוף אוקטובר. אלא שיש שורה של צעדי מיסוי שיש הכרח להעבירם בכנסת בשלוש קריאות עוד לפני תחילת שנת 2025. מדובר בצעדים שעוסקים במיסוי של הכנסות שנספרות ברמה שנתית, ולכן לא ניתן להחיל אותן באמצע שנה. צעדים אלו הם הצעדים שפורסמו בתזכירי חוק, כשהבולטים שבהם, הם מיסוי רווחים כלואים, והקפאות מדרגות המס ונקודות זיכוי. הצעדים האחרים צפויים להיות מפורסמים בקצב העבודה של פקידי משרד המשפטים, אך הדחיפות בהם נמוכה יותר.
לעומת זאת, הצעד של מיסוי קרנות השתלמות מהשנה השביעית ואילך, ניתן להחלה גם באמצע השנה, ולכן צעד זה מוצמד לתקציב.
מיסוי קרנות ההשתלמות הוא צעד שמעורר התנגדות עזה ויש סיכוי לא קטן שהצעד לא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד אמר לפני כשבועיים על הצעד: "לא יהיה, תסגרו משרדים ואל תנהגו בהפקרות". עפ זאת, גם אם בכוונת סמוטריץ' לסגת מהצעד הזה, אין לו שום סיבה לסגת כעת לפני שהחלו הדיונים בממשלה ובכנסת. לכן, גם אם הצעד יירד מהשולחן, זה יקרה בשלב מתקדם יותר של תהליך התקציב.
מיסוי קרנות ההשתלמות הוא רעיון שעולה מדי פעם במשרד האוצר, שכן קרנות השתלמות הן למעשה הטבת מס בהיקף של כ-7.6 מיליארד שקל (תחזית לשנת 2024) שאיננה נגישה לכל האוכלוסיה אלא רק לעובדים מסוימים. משרד האוצר לא מציע לבטל לגמרי את הטבת המס על קרנות השתלמות, אלא לצמצם את ההטבה למשך שש שנים בלבד. כלומר, מי שהמעסיק מפריש עבורו לקרן השתלמות ייהנה מפטור ממס על ההפקדה ועל צבירת הרווחים למשך שש שנים ראשונות.
ההצעה של האוצר רחוקה מלהיות אידאלית מבחינה כלכלית, שכן אין היגיון כלכלי או משקי בקידום חיסכון לטווח בינוני של שש שנים, ואין סיבה לעודד דווקא חיסכון מסוג זה. יתירה מזו, באוצר לא בחנו לעומק את ההשפעות האפשריות על שוק הנדל"ן אם אנשים רבים ינסו להסיט את הכספים לאפיקים אחרים שפטורים ממס או לאפיקים שקל יותר להעלים בהם מסים. באוצר מודים שלא בחנו אפשרויות ביניים כמו הטלת מס בשיעור נמוך על קרנות ההשתלמות מהיום הראשון.
לכלכליסט נודע כי בעבר באוצר בחנו את האפשרות להטיל מס על קרנות השתלמות ובמקביל לפתוח מסלול השקעה שפתוח לכל אזרח ישראלי שיהיה פטור ממס עד לסכום מסוים. זאת מתוך כוונה לעודד חיסכון לטווח ארוך אך לנתק את הקשר מהמעסיק. אולם לוחות הזמנים הנוכחיים יחד עם הצורך הפיסקלי הדוחק הביאו את האוצר להציע את ההצעה ללא "גזר" בצד השני.
העובדה שההצעה איננה מנוסחת בצורה אידאלית גם מבחינת האוצר ונתקלת בביקורת ציבורית רבה, מגדילה את הסיכוי שבמהלך הדרך הצעד ייפול. אולם נכון לעכשיו הצעד נמצא על השולחן וצפוי להיות מקודם בהחלטת הממשלה ובתזכיר חוק.
מלבד הצעת החוק הנוגעת לקרנות השתלמות, יש הצעות מיסוי נוספות שצפויות להיות מקודמות ועדיין לא הופצו תזכירי החוק שלהן, דוגמת הטלת מע"מ על שירותי תיירות, והעלאת מס רכישה על כלל הרכבים בישראל.
