רשות התחרות חושבת שתצליח לטפל בבור השומן של הבנקים
רשות התחרות חושבת שתצליח לטפל בבור השומן של הבנקים
אתמול הסתיים שלב השימוע לבנקים ורשות התחרות אמורה להכריז עליהם כקבוצת ריכוז עד סוף השנה ולהתערב בשוק הפיקדונות, בזכותו זינקו רווחיהם. בנק ישראל נרתע מהמהלך, שמהווה חדירה לשטחו, והבנקים צפויים לערער לבית הדין לתחרות. הצעדים שיוטלו עליהם מוגבלים, אך ברשות משוכנעים שהם עשויים להוביל לשינוי
11 שנים מאז שרשות התחרות הכריזה בפעם האחרונה על קבוצת ריכוז, היא קרובה לעשות זאת שוב. אתמול הסתיים סבב השימועים שערכה רשות התחרות לבנקים. לפי הערכות, על אף מגוון הנימוקים שהשמיעו הבנקים, הרשות, בראשות מיכל כהן, צפויה להכריז עד סוף השנה על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז.
הבנקים לא מתכוונים לוותר, ובמקרה של הכרזה שכזו יעתרו לבית הדין לתחרות, והם מאמינים שיש להם עילה לערעור, ושבית הדין יהפוך את החלטת הרשות כשם שהיה לפני כמה שנים כאשר הרשות פסלה את עסקת מיזוג בנק אגוד למזרחי טפחות.
נזכיר כי חוק ההגבלים העסקיים מסמיך את יו"ר רשות התחרות לקבוע כי קבוצה של גופים עסקיים לא מתחרים בפועל זה בזה, או שקיימת ביניהם תחרות מועטה בלבד, וזה מהווה עילה להכרזה עליהם כקבוצת ריכוז. הכרזה זו מקנה לרשות את הכוח להטיל הוראות על חברי הקבוצה, שמטרתן להגביר את התחרות.
השימוש בכלי הזה היה לאורך השנים מאוד מצומצם, וגם כשהרשות עשתה זאת, היא נתקלה במכשולים. למעשה, המקרה היחיד בשנים האחרונות שבו היתה בפועל הכרזה אירע ב־2013 עם נמלי חיפה ואשדוד. הרשות הטילה עליהם הוראות, אך אלו רוככו במסגרת הסכם פשרה בעקבות הערעור שהוגש לבית הדין. הרשות גם בחנה באותה תקופה הכרזה על חברות התמ"ל (יצרניות תחליפי חלב לתינוקות) כקבוצת ריכוז אבל הסוגיה נסגרה בצו מוסכם בין הצדדים, הנוגע בעיקר להפצת התמ"ל בבתי החולים. כמו כן, נבחנה האפשרות גם להכריז על החברות בתחום פריקת המטענים בנתב"ג (מסופי מטען) כקבוצת ריכוז. אולם לאחר הליך בדיקה, הוא נסגר ללא פעולות ב־2014.
2 צפייה בגלריה
מימין: המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי והממונה על התחרות מיכל כהן. לקראת התערבות משמעותית יותר?
(צילומים: אביגיל עוזי אביגיל פפרנו-באר)
כעת, יותר מעשור לאחר שלא נעשה שימוש בכלי הזה, הרשות רוצה להכריז על קבוצת ריכוז בענף מרכזי במשק. הרשות ממקדת את ההכרזה שלה ואת ההנחיות שהיא מתכוונת להטיל בתחום הפיקדונות, מתוך הנחה שקל יותר להראות עיוותים בשוק זה, לעומת בשוק האשראי למשל, שם המחיר שכל לקוח מקבל מושפע מרמת הסיכון שלו.
על אף המיקוד בשוק הפיקדונות, אין ספק שאם הרשות תצלח את משוכת בית הדין לתחרות ותקבל סמכויות להטיל הוראות בתחום זה, זו תהיה דריסת רגל ראשונה שבהמשך עשויה גם להביא להתערבותה במוצרים בנקאיים נוספים, ולחיזוק השפעתה של הרשות כרגולטור על הבנקים, ובמאזן הכוחות שלה מול בנק ישראל בנושא.
שני רגולטורים לבנקים? תלוי את מי שואלים
לאחר סיום השימוע, מתכוונים ברשות התחרות לעבור על החומרים שהתקבלו מהבנקים ולהחליט אם יש צורך בבקשת נתונים נוספים שיחזקו את התשתית להחלטתם. במקביל הם גם יחלו בהליך פורמלי מול בנק ישראל. הבנקים מפוקחים כיום על ידי בנק ישראל (אגף הפיקוח על הבנקים), כך שמדובר בחדירה לטריטוריה של בנק ישראל. לפי החוק, על רשות התחרות להתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים לפני ההכרזה, אך היא אינה מחויבת באישור מצידם.
בבנק ישראל לא נלהבים, בלשון המעטה, מהכוונה של הרשות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. ביוני אשתקד, כאשר פורסם כי כהן נפגשה עם הנגיד פרופ' אמיר ירון לשיחה ראשונה בנושא, פרסמו באופן חריג בבנק ישראל תגובה עוקצנית: "בפגישה הועלו על ידי רשות התחרות מחשבות ראשוניות ולא מגובשות בדבר רצונה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. בפגישה לא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא".
מאז עברה יותר משנה ונעשו שיחות נוספות בין נציגי הרגולטורים, אולם ככל הידוע, עמדת הבנק המרכזי נותרה מסתייגת מהמהלך – מה שיהווה חיזוק לבנקים בעתירתם מול בית הדין לתחרות.
גם בשימוע התייחסו חלק מהבנקים לכך שההכרזה עליהם כקבוצת ריכוז תביא לכפל רגולציה. "הרשות מפרסמת הוראות שהופכות אותה בפועל לרגולטור נוסף של המערכת הבנקאית ללא סמכות, ומבלי שיש לה ניסיון ברגולציה בנקאית", אומר גורם באחד הבנקים.
לעומת זאת, ברשות התחרות לא חושבים שיש כפל רגולציה. כלומר, הם מודים שיש לוודא שההנחיות של שני הרגולטורים יהיו מתואמות ולא סותרות. לצד זאת, לטעמם יש חשיבות גם לפיקוח ולאכיפה של רשות התחרות, שמטרותיה, ושהאכיפה והסנקציות שלה, שונות מאלה של בנק ישראל. היות ששוק הפיקדונות כולל מעל ל־1.5 טריליון שקל (משקי בית ומגזר עסקי), מדובר בתחום משמעותי, שחשוב שגם נקודת המבט של רשות התחרות תקבל ביטוי בפיקוח עליו.
להפיל את האחריות על הלקוח "זה לעג לרש"
מאז ומתמיד התחרות במערכת הבנקאית נחשבה לנמוכה. לאורך השנים ניסתה המדינה לשנות את המצב והוקמו ועדות שונות, מוועדת בכר ועד לוועדת זקן וועדת שטרום. אולם כל הצעדים שנעשו עד כה לא באמת טלטלו או שינו את מפת הבנקאות, בטח בכל הקשור למגזר משקי הבית ועסקים קטנים.
לפני שנתיים הכשל הזה התפרץ במלוא עוצמתו כשריבית בנק ישראל החלה לעלות בחדות, מ־0.1% ל־4.75% בשיא. הבנקים גלגלו באופן חלקי ביותר את העלייה לריבית שהם משלמים למשקי הבית על הפיקדונות, על מאות מיליארדי השקלים ששכבו בחשבונות העו"ש לא שילמו כלל ריבית, ומנגד, בצד ההלוואות עליית הריבית גולגלה כמובן במלואה ללקוחות. התוצאה היתה גידול חד וצורם ברווחיות המערכת הבנקאית. רק במחצית הראשונה של 2024 הרוויחו הבנקים מעל ל־15 מיליארד שקל.
הסוגיה הזו עוררה ביקורת ציבורית ופוליטית, על רקע זה רשות התחרות החלה לחקור את הנושא ב־2023. במקביל לכך, באותה תקופה הרשות והעומדת בראשה היו נתונות תחת לחץ מצד שר הכלכלה ניר ברקת, שהחליט להאשים אותן בכל הבעיות של יוקר המחיה בישראל, ואף הודיע כי יוביל תהליך להדחתה של כהן – מהלך שעד היום לא יצא לפועל. ביוני אשתקד הרשות פרסמה עבודה ראשונה בנושא, בעקבות נתונים שאספה מהבנקים, שמעידה על פערים בריביות שמקבלים על הפיקדונות משקי הבית לעומת הלקוחות החזקים יותר – לקוחות הבנקאות הפרטית והעסקים הגדולים.
אינדיקציה לפערים האלה ניתן לראות גם היום במערכת השוואת הריביות על הפיקדונות של בנק ישראל. ישנם פערים מהותיים בין הריבית הממוצעת בפיקדונות לריבית החציונית. כך, למשל, בפיקדונות בריבית משתנה לטווח קצר (עד חודש), הריבית הממוצעת למשקי הבית נכון לאוגוסט עמדה על 2.43%, אך ברוב הבנקים הריבית החציונית עומדת על עד 0.6%, כלומר בפועל מחצית מהלקוחות מקבלים ריבית נמוכה מ־0.6% על פיקדונות אלה, לעומת 2.5% ואף למעלה מכך שמקבלים הלקוחות הפרטיים החזקים יותר.
במסגרת הבדיקה שהרשות עשתה, היא ניסתה להבין מהיכן נובעים הפערים האלה. מה שצרם לרשות הוא שלקוחות המערכת הבנקאית צורכים למעשה את סל המוצרים הבנקאיים באותו הבנק, כך שבפועל הם לקוחות שבויים.
הרשות מצאה כי 84% ממשקי הבית שמנהלים חשבון ני"ע עושים זאת בבנק שבו מנוהל חשבון העו"ש, 77% מהיקף הפיקדונות של משקי בית התקבלו מלקוחות המנהלים חשבון פעיל בבנק, ורק 6% מיתרות האשראי של לקוחות משקי הבית הועמדו ללקוחות שלא ניהלו חשבון עו"ש באותו הבנק.
ברשות מציינים כי הממצאים הללו מעידים על שיווי משקל מתואם בין הבנקים. כל בנק מוכר את כלל המוצרים הבנקאיים ללקוחותיו המנהלים אצלו חשבון עו"ש. אין לבנקים אינטרס לשבור את המאזן הזה ולהתחרות זה בזה, מה שישחק להם את הרווחיות. לכן הרשות חושבת שזה המקום שלה להתערב.
השאלה שעולה היא אם צריכת כל המוצרים הבנקאיים בבנק אחד היא כשל שגרמו לו הבנקים, או פשוט עניין של תרבות צריכה ושל הרגלים של הקהל הישראלי. ברשות חושבים שלהטיל את האחריות למצב הזה על הלקוחות הוא בבחינת "לעג לרש", וכי הבנקים הגדולים כאסטרטגיה מתנהלים מול הלקוח כך שהוא יתקשה לבצע השוואות מחירים או לקבל הצעה טובה אם אין לו חשבון באותו הבנק.
"הרשות מתעלמת מצעדי משרד האוצר ובנק ישראל"
בבנקים, כצפוי, דוחים את טענות הרשות, והציגו את עמדתם בסדרת שימועים שהתקיימו בשבועות האחרונים. לגבי הפערים בריביות שמקבלים לקוחות קטנים אל מול גדולים, בחלק מהבנקים אמרו שמדובר בפערים לגיטימיים, הנובעים מיתרון לגודל. תמחור לפי גודל לקוח הוא, לדבריהם, לגיטימי בעולם הכלכלי, וקיים במקומות נוספים. כך, למשל, לקוח שיבוא לקנות כמה מוצרי חשמל בחנות, יקבל כנראה מחיר טוב יותר על אחד המוצרים, לעומת מי שבא לקנות רק מוצר אחד.
לדבריהם, גם בפיננסים התופעה הזו קיימת: דמי ניהול שלקוח פרטי יקבל בתחום הפנסיה יהיו גבוהים משמעותית, אל מול דמי הניהול שמעסיקים גדולים שמביאים מספר רב של עובדים יצליחו לקבל מאותו מנהל קרן פנסיה.
ברשות התחרות לא מתרשמים מהטיעון הזה, הם אומרים שיש פרמטרים שדווקא מצדיקים ריבית גבוהה יותר למשקי הבית לעומת העסקים הגדולים. לפי הנתונים שבדקה הרשות, הפיקדונות של משקי הבית יציבים יותר ונעשים לטווח ארוך יותר לעומת המגזר העסקי. כך, למשל, אם משך הפיקדון הממוצע של עסק גדול הוא פחות מחצי שנה, אצל משקי הבית הוא קרוב יותר לשנה. זה פרמטר שדווקא אמור להביא לפער בריביות לטובת משקי הבית.
ברשות מודים שיש אומנם היגיון מסוים שפיקדונות גדולים ייהנו מריבית גבוהה יותר, אבל לטעמם הפערים הקיימים גבוהים מדי, והעובדה כי הפערים הללו לא קבועים לא קבועים לאורך זמן מעידה גם כן על עיוות.
עוד טענו הבנקים בשימוע כי הרשות מתעלמת משורה ארוכה של רפורמות רגולטוריות, שחלקן נכנסו לתוקף לאחרונה או עתידות להיכנס לתוקף בקרוב, וצפויות להוביל לשינויים משמעותיים, כמו רפורמת הניוד בין הבנקים, כניסת בנקים חדשים וכוונת בנק ישראל לאפשר לגופים חוץ־בנקאיים לקבל פיקדונות מהציבור. "הרשות מתעלמת מרפורמות שהובילו משרד האוצר ובנק ישראל", אומר גורם בנקאי. חלקם גם מציינים שהצעדים שהרשות מבקשת לקדם (ראו הרחבה בהמשך) כבר קיימים או מקודמים בימים אלה, ולכן כפל ההנחיות מיותר במקרה הטוב, ועלול ליצור התנגשות מול בנק ישראל במקרה הבעייתי יותר.
טענה נוספת של הבנקים היא שאם חמישה מתחרים נחשבים בעיני הרשות כקבוצת ריכוז, אז רוב ענפי המשק המשמעותיים הם קבוצת ריכוז. "קבוצת ריכוז זו המצאה ישראלית, וגם בארץ לא נעשה בו כמעט שימוש. רשות התחרות אמורה לפעול למניעת פגיעה בתחרות. ההוראות שהיא רוצה להטיל הן לקידום התחרות - זו הסמכות של בנק ישראל, ולא שלה", אומר גורם בנקאי.
לפרק את הפיקדון שיהיה מוצר בר־השוואה
הצעדים שהרשות רוצה להטיל על הבנקים עוסקים, כאמור, בעולם הפיקדונות, ומטרתם לפרק את המוצר ולהפוך אותו לבר־השוואה. הצעד הראשון יהיה איסור על יצירת קשר בין פיקדון לשירותים אחרים בבנק. כלומר, על הבנק ייאסר להציע תנאים נחותים בפיקדונות ללקוחות שאינם מנהלים חשבון עו"ש, או להתנות ריבית בקבלת שירותים בנקאיים אחרים. כבר היום אסור להתנות בבנקים שירות בשירות, אך ברשות מציינים שיכולות וסמכויות האכיפה שלה שונות משל בנק ישראל, ולכן הדבר יהיה אמור להרתיע יותר את הבנק מאפליה בתמחור.
צעד נוסף הוא לחייב את הבנקים לקבל פיקדונות מחברות חוץ־בנקאיות שיבקשו לפעול כ"מאגדי פיקדונות", כלומר חברות שירכזו פיקדונות של הציבור הרחב ויפנו במעין קבוצת רכישה אל הבנק כדי לקבל ריבית טובה. על פי ההוראות הנשקלות, הבנקים יחויבו לשלם לגופים אלו ריבית שאינה נחותה מהריבית שהם משלמים על פיקדונות בהיקף דומה לזה של לקוחות גדולים שלהם.
הוראות רשות התחרות גם עוסקות בהצגת הריבית בפיקדונות. בכוונת הרשות לדרוש הצגה ברורה של הריבית הממוצעת, וכן נתונים כמו הריבית הממוצעת של הבנק שניתנה בפיקדונות דומים בחודש האחרון, הסכום הכספי שלקוח צפוי לקבל בסיום מועד הפיקדון, וכן השוואה לתשואות של קרנות כספיות (מוצר מתחרה בפיקדונות המציע ריבית גבוהה יחסית).
נציין כי בימים אלה יוזמה לחיוב הבנקים להציע קרנות כספיות לצד הפיקדונות מקודמת ממילא במסגרת הכנסת הקרנות הכספיות החדשות לשוק (חקיקה שאושרה באחרונה), ושבמסגרתה צריך בנק ישראל לקבוע כללים לבנקים להצגת הקרנות הכספיות ותשואותיהן לצד הריבית המוצעת בפיקדונות. רשות התחרות רוצה להיות מעורבת בנושא זה, כדי לוודא שההשוואה אכן תוצג כראוי ובצורה ברורה ללקוח.
קשה לומר שהצעדים שהרשות רוצה להטיל על הבנקים הם מהפכניים, אבל ברשות משוכנעים שצעדים אלה יעשו את ההבדל בשוק הפיקדונות. הם יפרקו את המוצר הזה, ינגישו ללקוח מידע שלבנק אין אינטרס להנגיש, ויאפשרו לו להשוות ולבחור טוב יותר. אף שלא מדובר בצעדים דרמטיים, בבנקים מתכוונים להיאבק בכך משפטית, שכן הם מבינים שהוראות אלו יהיו כנראה רק ההתחלה בהתערבות משמעותית יותר של הרשות בפעילותם.
