פרשנותהמשך ההקלות לבנקים עוד יעלה לצרכנים ביוקר
פרשנות
המשך ההקלות לבנקים עוד יעלה לצרכנים ביוקר
חודש לפני שנכנס לתוקפו צמצום נוסף במסגרות בכרטיסי האשראי הבנקאיים, ועדת הכלכלה עדיין לא החליטה מה לעשות. נכון שלא מדובר במהלך מושלם שמקל על הצרכן, אבל אסור לסגת מהמחויבות לתחרות
"צעד צמצום המסגרות הוא דבילי ופוגע בחלשים, אין אף פקיד אמיץ שמסוגל להגיד 'טעינו!'", כך אמר אתמול יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון בדיון בוועדה לקראת המשך הקטנת מסגרות כרטיסי האשראי הבנקאיים. הטענה בבסיס דבריו היא שקידום התחרות לא צריך להיעשות על גבו של הצרכן. ביטון מתכוון לכך שצמצום המסגרות של הכרטיסים הבנקאיים גורם לנטל על הצרכן, שיצטרך להוציא כרטיס אשראי נוסף כדי לקבל מסגרת אשראי מספיק גדולה, ועלול - מטבע הדברים - להיתקל גם בסירוב.
ביטון צודק באמירתו העקרונית. צעדים לקידום התחרות שמטילים נטל על הצרכן ומגבילים את חופש בחירתו הם צעד אגרסיבי, שצריך להיות מבוצע רק כשכלו כל הקיצין. אך ביטון עשה לעצמו חיים קלים כשהוא ברח לדיון הפילוסופי, בשעה שהדילמה אמיתית, מורכבת בהרבה ודורשת החלטה.
החקיקה המקורית ביקשה להוציא לגמרי מהבנקים את היכולת להנפיק כרטיסי אשראי. אם החקיקה היתה עוברת כך, הרי שכרטיסי האשראי היו עוברים ישר לחברות כרטיסי האשראי ולא היתה פגיעה צרכנית. אלא שהבנקים לחצו והושגה פשרה של קיצוץ 50% במסגרות לעומת 2015. כעת הבנקים עומדים מהצד ומחככים ידיהם בהנאה, ומדברים על הפגיעה בלקוחות.
אבל עם כל הכבוד לדיון התיאורטי, צריך לזכור את נקודת הזמן שאנו נמצאים בה: חמש שנים לאחר החקיקה, שנה אחרי שהגרסה המצומצמת שלו נכנסה לתוקף, וחודש בלבד לפני שהוראת השעה, שהקטינה את צמצום המסגרת, אמורה לפקוע.
כעת נראה שאנחנו עלולים להיפגע מהרע שבכל העולמות - גם לפגוע בחלק מהאזרחים על ידי צמצום המסגרות וגם לא להשיג את התוצאה הראויה של קידום התחרות. זה לא הזמן לדיונים תיאורטיים, יש צורך להיכנס לפרטים ולבחון מה הפגיעה שנגרמת לצרכנים מהמהלך והאם הוא תורם לתחרות.
הצרכנים יכולים להיפגע בשני מישורים. הראשון - עצם העובדה שהם צריכים לרוץ ולהתאמץ לחפש כרטיס אשראי אחר. זה לא "באג", אלא "פיצ'ר" - זו היתה מטרת החוק. הבנקים אומרים כי הלקוחות זועמים על הקיצוץ, והם מאשימים את הבנק ולא את החוק.
המישור השני משמעותי יותר - לפעמים לקוחות לא יצליחו לקבל את כרטיס האשראי הנוסף. ארגוני חברה אזרחית מצאו מספר מקרים בהם אנשים ביקשו כרטיס וסורבו. עם זאת, יש צורך לבסס את הטענה הזו על נתונים מוצקים וכאלה לא הגיעו לאוצר או לבנק ישראל. בנוסף, לפי חברות כרטיסי האשראי, אין עלייה במספר העסקות שלא אושרו כתוצאה מ"חוסר מסגרת".
משמעות הדבר שנכון לעכשיו, אף אחד לא הצליח להראות כי צמצום המסגרות גרם לפגיעה משמעותית. צמצום המסגרות המאסיבי בינואר 2021 עבר ללא קריאות מצוקה חריגות ונראה כי הציבור יודע להסתדר עם הצמצום.
האם הצעד גרם לעידוד התחרות? התשובה הקצרה היא כן. מספר כרטיסי האשראי של החברות החוץ בנקאיות עלו בשנה האחרונה ב־7.6%, לעומת 4.1% בלבד בכרטיסים הבנקאיים, למשל. התחרות מורגשת גם לכל מי שהלך ברחוב ונחשף למאמצים השיווקיים שכוללים תנאים משופרים לבעלי הכרטיסים.
בהקשר הרחב אנו נמצאים בעיצומה של רפורמה לקידום התחרות בבנקאות, וסיבוב פרסה בשלב זה עשוי להיות בעל השלכות משמעותיות. אם יחליטו באוצר ובבנק ישראל להאריך את הוראת השעה ולבטל את צמצום המסגרות הנוסף, יהיה זה בבחינת מסר מרפה ידיים לקידום התחרות בענף.
