ניתוחריבית על עו"ש זה חשוב, אבל לא הכי
ניתוח
ריבית על עו"ש זה חשוב, אבל לא הכי
הלחץ של בנק ישראל מתחיל לשאת פרי. הבעיה - הוא לא מגיע לנקודות הכואבות באמת של הלקוחות
פחות משבוע עבר מאז שיחת הנזיפה שעשה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון למנכ"לים של הבנקים בנוגע לריביות בפיקדונות ובהלוואות, ונראה שהוא לא מסתפק רק בהעברת מסרים.
במערכת הבנקאית מציינים כי מאז הפגישה נציגי הפיקוח על הבנקים נמצאים עימם בקשר צמוד, מקיימים איתם פגישות בשעות לא שגרתיות, ולוחצים עליהם להציג את הצעדים שבכוונתם לעשות. לפי הערכות, עד לשבוע הבא יצטרכו הבנקים להציג פומבית את הצעדים שלהם. בבנקים לא רגילים ללחץ כזה מצד הפיקוח, והם מנסים לתמרן בין לרצות את הרגולטור לבין הימנעות מפגיעה חדה ברווחיהם הגבוהים.
הראשון להודיע על צעדים בנושא היה בנק ירושלים, השישי בגודלו במערכת הבנקאית. הבנק, בניהולו של יאיר קפלן, הודיע אתמול כי ישלם ללקוחותיו ריבית בגובה מחצית ריבית בנק ישראל (כיום 2.375%) על יתרה בגובה של עד 20 אלף שקל, למעבירי משכורת. מדובר בתשלום מקסימלי של 475 שקל בשנה. ניכר היה שבבנק ירושלים יוצאים במהלך מתוך הלחץ שמפעיל בנק ישראל, ופחות מרצונם החופשי. במקום "לחגוג את הבשורה", מסר קפלן: "הדיון על ריביות העו"ש מסיט את תשומת הלב מהעיקר... יותר מדי מאמץ מושקע בדיון הריביות על העו"ש, כשבכל העולם מתקדמים למודל בו הלקוח לא קשור לבנק אחד ולא חייב חשבון עו"ש כדי לקבל ריבית על הכסף שלו".
על אף שהריבית שמציע בנק ירושלים על העו"ש לא רעה יחסית, לא מדובר בבשורה דרמטית. המודל העסקי של הבנק מתבסס על מכירת מוצרים בנקאים כגון הלוואות ופיקדונות, ופחות על גיוס לקוחות העו"ש. כך שאין לו כמות גדולה של לקוחות מעבירי משכורת. לפי נתוני דו"חות הבנק, מתוך 12.1 מיליארד שקל של לקוחות פרטיים, רק 2.5 מיליארד שקל הם של לקוחות עם חשבון עו"ש פעיל, כך שקל יחסית לבנק ירושלים להציע הטבה שכזו.
מבחינת בנק ישראל נרשם הישג - הצליח לגרום לבנק לשלם ריבית על העו"ש. אלא שבמקרה של בנק ירושלים היה עדיף ללחוץ עליו לשפר את הריבית בהלוואות ומתן הקלות ללקוחות שמתקשים לעמוד בהתייקרותם: בנק ירושלים הוא הבנק שהריבית באשראי הצרכני שלו היתה הגבוהה מבין הבנקים. לפי נתוני בנק ישראל היא עמדה בממוצע 16.2% בחודש מאי, לעומת ממוצע של 9.6% במערכת הבנקאית. יש לבנק נסיבות מקילות – הוא מעניק הלוואות למי שאינו לקוח הבנק, כך שמדובר בהלוואות שדומות יותר להלוואות חוץ בנקאיות, אולם גם ביחס אליהן, מדובר בריביות גבוהות. הקלה בתחום ההלוואות הייתה אפקטיבית יותר מאשר תשלום ריבית על העו"ש.
נראה כי עיקר השיח כעת הוא התשלום בריבית על העו"ש שהיא חשובה, אבל לא הכי חשובה. הדבר המהותי ביותר הוא לסייע ללקוחות, בעיקר בעלי משכנתאות, שמתמודדים עם זינוק חד בהחזר החודשי שעלול לאיים על יציבותם; או לסייע ללקוחות הנמצאים באוברדרפט (50% מחשבונות העו"ש היו באוברדרפט בשנה האחרונה), ומשלמים ריבית גבוהה במיוחד – 16%-12%. עוד סוגיה מהותית היא הריבית בפיקדונות ללקוחות הקטנים, שמקבלים ריביות נמוכות משמעותית לעומת הלקוחות הגדולים. אלא שהצגת הישגים בסעיפים הללו מורכבת יותר מהודעה על תשלום ריבית על העו"ש.
ועדיין - למרות שבנק ישראל נחוש להציג הישגים מהירים, שירגיעו את הלחץ הפוליטי המופעל עליו, טוב יעשה אם ימקד את הלחצים במקומות המהותיים, שיסייעו למשקי בית לצלוח את התקופה הקשה שעוד לפנינו.
