בנק ישראל: "הדמיון הגבוה בתיקי ההשקעות של המוסדיים עלול להאיץ משברים"
בנק ישראל: "הדמיון הגבוה בתיקי ההשקעות של המוסדיים עלול להאיץ משברים"
מחקר של הבנק ורשות ניירות ערך מראה שהדמיון בין תיקי ההשקעות של המוסדיים הישראלים בחו"ל אמנם נמוך לעומת התיק המקומי, אבל גם הוא במגמת עלייה; "הדמיון בתיקי ההשקעות תורם להעמקת ירידות מחירים של נכסים פיננסיים בעתות משבר"
בנק ישראל מזהיר כי הדמיון הגבוה בין תיקי ההשקעות של המשקיעים המוסדיים בישראל מגדיל את הסיכון להחמרה בתרחיש שבו יפרוץ משבר פיננסי, כך עולה מאחד הפרקים בדוח היציבות הפיננסית שפורסם היום, לפי מחקר משותף של בנק ישראל ורשות ניירות ערך (הדוח המלא טרם פורסם ויפורסם בזמן הקרוב).
"רמת הדמיון הגבוהה שקיימת בנקודה זו של הזמן עלולה לשמש כמאיץ להתגלגלות המשבר ולהפיכתו למשבר משמעותי יותר, ואף כלל מערכתי", מזהירים בבנק המרכזי.
המשקיעים המוסדיים בישראל מנהלים כיום 2.2 טריליון שקל, המהווים 132% מהתוצר בישראל. הם נחשבים לשוק ריכוזי, כאשר ארבעת הגופים הגדולים מרכזים 50% מהנכסים, ובסך הכל 11 גופים מרכזים 90% מהנכסים.
אולם לדברי בנק ישראל הבעיה אינה רק בריכוזיות מעצם כמות השחקנים, אלא גם בכך שתמהיל ההשקעות של הנכסים אותם הם מנהלים דומה למדי. תחת הכותרת "יד ביד נצעד" בחנו בבנק ישראל את תיק ההשקעות של המוסדיים לפי סוג מוצרים (גמל, פנסיה וביטוח), וכן את ההשקעות בישראל ובחו"ל. באמצעות מדד הנקרא מדד הדמיון הם מצאו כי קיים דמיון רב בתמהיל ההשקעות.
עיקרי הממצאים פורסמו לאחרונה ב"כלכליסט", ומהם עלה כי מדד הדמיון בתמהיל ההשקעות של הגופים הישראלים גבוה עד פי שישה בהשוואה למוסדיים בארה"ב.
ממה בעצם נובע הדמיון בתמהיל ההשקעות בין המוסדיים? בבנק ישראל משערים שסיבה אפשרית לכך היא שזו דרך של המוסדיים לגדר תרחיש שבו הם יבלטו לרעה בתשואות. "יש למוסדיים תמריץ להידמות ככל הניתן לחברה מתחרה, על מנת שהחברה לא תבלוט בביצועיה לרעה – ובכך להסתכן באיבוד לקוחות, גם במחיר שהיא לא תבלוט בביצועיה לטובה", נכתב בדוח.
בבנק ישראל מציינים כי הבעייתיות בתופעה זו מגיעה לסיכון ליציבות המערכת: "תופעת הדמיון בתיקי ההשקעות מזוהה כמגבירה סיכון מערכתי, וכתורמת להעמקת ירידות מחירים של נכסים פיננסיים בעתות משבר".
בבנק המרכזי התבססו על מחקרים שנעשו בנושא בעבר בחו"ל, ולדבריהם הוכח כי גופים פיננסיים בעלי חפיפה גבוהה בתיקי הנכסים תורמים יותר לרמת הסיכון המערכתי. הסיבה לכך היא שכאשר מתרחש זעזוע כלשהו בשווקים, המוסדיים צפויים לבצע התאמות בתיק ההשקעות שלהם, ולמכור חלק מניירות הערך שברשותם. אם מתבצעת אותה פעולת מכירה בנייר ערך מסוים על ידי כמה גופים, היא רק מעמיקה את הירידות בה ועלולה "להעמיק את הזעזוע ההתחלתי ולהרחיבו אל כל השחקנים במערכת הפיננסית ובמשק בכללו", לדברי בנק ישראל.
במסגרת המחקר בבנק ישראל בחנו את תמהיל ההשקעות בישראל לעומת חו"ל. כצפוי עיקר הדמיון נמצא בתיק ההשקעות הישראלי, וזאת ככל הנראה בשל בעיה בצד היצע מכשירי השקעה וניירות ערך בהשוואה להיקף הנכסים המנוהלים.
כך למשל בעוד מדד הדמיון בשוק הפנסיה בתיק המושקע בישראל עומד על 0.61, הדמיון בתיק המושקע בחו"ל עומד 0.24 (המדד נע בין 0 ל-1, וככל שהוא יותר גבוה, כך הדמיון בין תיקי ההשקעות גבוה יותר).
אולם המפתיע הוא שבכל הנוגע להשקעות בחו"ל, רמת הדמיון בין תיק המוסדיים עלתה לאורך השנים האחרונות, וזאת על אף ההיצע הגבוה מאוד באפשרויות ההשקעה בחו"ל, ודאי בהשוואה להיקף הנכסים המנוהלים בישראל. למשל בתחום הגמל, מדד הדמיון בתיק ההשקעות בחו"ל היה כ-0.2 בשנת 2017, אך עלה ל-0.28 בשנת 2021.
"המשמעות היא שגם בשוק הגלובלי, שבו מספר הנכסים הסחירים גדול לאין ערוך מזה המקומי ובתקופה שבה יותר ויותר מחסכונות הציבור מופנים לרכישת נכסים של חברות בחו"ל, הולך ונעשה האופן שבו נחלק התיק דומה יותר ויותר", כותבים בבנק ישראל.
בבנק ישראל לא פרסמו הצעות אופרטיביות כיצד לשפר את המצב, והסתפקו באמירה כללית שלפיה "יש לעודד את המשך הגיוון הגאוגרפי והמגזרי של תיק הנכסים, תוך בחינה של מערך קבלת החלטות ההשקעה בנכסים בארץ ובחו"ל והשפעתה של האסדרה הקיימת".
