בלעדי לכלכליסטפייסבוק במגעים כדי להשיק את הארנק הדיגיטלי שלה בישראל
בלעדי לכלכליסט
פייסבוק במגעים כדי להשיק את הארנק הדיגיטלי שלה בישראל
ענקית הטכנולוגיה מנהלת שיחות עם רשות שוק ההון לקבלת רישיון; הארנק יאפשר העברת כספים דרך ווטסאפ ופייסבוק, במטבע הנקרא דיאם; המשוכות: קבלת אישורים בחו”ל ושמירה על הפרטיות
ענקית טכנולוגיה נוספת עשויה להיכנס לתחום התשלומים בישראל: לכלכליסט נודע כי פייסבוק בוחנת השקה של הארנק הדיגיטלי שלה נובי בארץ. נציגי פייסבוק כבר קיימו שיחות עם רשות שוק ההון כדי לבחון את התנאים לקבלת רישיון מתאים לפעילות. בין הצדדים מתקיימות שיחות בעיקר על היבטים צרכניים, ואין עדיין ודאות שיושגו הסכמות לגבי קבלת הרישיון והפעילות.
במקביל לשיחות עם נציגי רגולציה בישראל מקיימת פייסבוק מגעים עם רגולטורים במדינות נוספות, לקראת השקת הארנק שלה. המטבע בארנק ייקרא דיאם – מטבע שיהיה צמוד למטבעות מובילים כגון דולר ויורו. הארנק הדיגיטלי של פייסבוק, שנמצא עדיין בתהליכי הקמה, אמור לאפשר בשלב ראשון העברת כספים בין אנשים באמצעות המסנג'ר של פייסבוק, דרך ווטסאפ שנמצאת גם היא בשליטת פייסבוק וגם דרך אפליקציה ייעודית. בהמשך אמורה פעילות התשלומים להתרחב גם לפעילות מול עסקים.
סיבוב הפרסה מליברה
לפני שנתיים הודיעה פייסבוק על כוונתה להשיק את המטבע ליברה, שאמור היה להיות מטבע עצמאי. אולם בנקים מרכזיים ורגולטורים בעולם לא אהבו את התכנית הזו של פייסבוק לייצר מטבע משל עצמה. החשש שעלה היה שלאור פוטנציאל המשתמשים הגדול במטבע (לפייסבוק מעל 2.8 מיליארד משתמשים), הוא עלול לערער יציבות של מטבעות רגילים, ואף לפגוע בהשפעה של המדיניות המונטרית בחלק מהמדינות. בעקבות הביקורת פרשו ממיזם המטבע הדיגיטלי של פייסבוק חברות בולטות כמו ויזה, מאסטרקארד ופייפאל.
על כן אשתקד, פייסבוק שינתה כיוון, והודיעה כי המטבע שבו ייעשה שימוש בארנק שלה ייקרא דיאם: מטבע שעוקב אחר מטבעות קיימים, ולכן אין לו השפעה על המערכת המוניטארית. אפשר להשתמש בו כאמצעי תשלום, אבל הוא לא עצמאי אלא ערכו נגזר מערך המטבעות המובילים.
כלומר פייסבוק נמצאת בכיוון שמזכיר יותר את רשת התשלומים של פייפאל, ולא יצירת מטבע עצמאי. כחלק מהשינוי הזה, גם הארנק הדיגיטלי של פייסבוק שינה שם מקליברה לנובי.
דיאם עצמה אינה שייכת לפייסבוק. היא מוגדרת כמערכת תשלומים מבוססת בלוקצ'יין, וכארגון המנוהל על ידי מספר חברים כאשר נובי של פייסבוק היא אחת החברות בה.
הארנק הדיגיטלי נובי צפוי להיות אפליקציה עצמאית, שניתן יהיה להוריד בחנויות האפליקציה, וניתן יהיה להשתמש בו גם דרך פייסבוק ווטסאפ. הרישום אל האפליקציה יהיה כרוך בתהליך זיהוי המשתמש, ושימוש בתעודת הזהות. השימוש בנובי יאפשר גם העברת כספים לחו"ל בפשטות ובזול.
באתר של נובי נכתב שלא ייגבו עמלות על העברת התשלום: "מה שאתה שולח זה מה שהם מקבלים. אתה יכול להוסיף, לשלוח, לקבל ולמשוך כסף מהארנק שלך מבלי לדאוג לחיובים נסתרים". דיאם עצמו יעקוב בשלב ראשון בעיקר אחר מטבעות מובילים דוגמת דולר ויורו, אך ניתן יהיה לעשות את רכישת הדיאם על בסיס המטבע המקומי, וכן את ההמרה חזרה, כאשר רוצים למשוך את הכסף מהארנק אל חשבון הבנק.
מה יהיה עם הפרטיות
אחד החששות המרכזיים בפעילות שקשורה לפייסבוק הוא הפרטיות, והשימוש במידע על משתמשיה. חשש זה נובע לאור ההיסטוריה העגומה שלה בעניין שלה בנושא. בנובי, שהיא חברה בת של פייסבוק, מנסים להרגיע, ובאתר שלהם כותבים כי הם מתחייבים להגן על פרטיות הלקוח, ומבטיחים כי לא ישתפו מידע על חשבונות או נתונים פיננסיים ללא הסכמת הלקוח. בנובי גם מציינים כי בכוונתם לעבוד לפי הכללים לאיסור הלבנת הון של ארגון ה־FATF, הארגון הקובע סטנדרטים בינלאומיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור.
אם אכן פייסבוק תשיק את הארנק הדיגיטלי שלה גם בישראל, זה עשוי להיות שינוי דרמטי בתחום. כיום שולטת אפליקציית ביט של בנק הפועלים באפליקציות העברת הכספים בין אנשים. אחריה נמצאת פייבוקס של דיסקונט ואחריה פיי של לאומי. ההיקף הכולל של העברות הכספים בין אנשים מוערך ביותר מ־10 מיליארד שקל בשנה.
3 צפייה בגלריה
מנכ”לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני והממונה על רשות שוק ההון משה ברקת
(צילום: עמית שעל, אוראל כהן)
רשות התחרות פרסמה בשבוע שעבר דו”ח על פעילות תחום העברות כספים בין אנשים באפליקציות בישראל, וציינה שביט הגיעה לשליטה בשוק זה שמוערכת במעל ל־80% בזכות אפקט רשת המאפיין את התחום. באפקט הרשת, ככל שיש יותר משתמשים באפליקציה מסוימת, כך היכולת לבצע בה פעולות גדל. לפייסבוק ו-ווטסאפ יש כבר אפקט רשת, ומשתמשים רבים בישראל, כך שקיים פוטנציאל לנתח שוק לא מבוטל בתחום העברות התשלומים בעולם בכלל ובישראל בפרט, ובוודאי בכל הקשור בהעברת כספים לחו"ל.
כמו כן לענקיות הטכנולוגיה יש עוצמה משמעותית בהחדרת שירות בישראל. דוגמה בולטת לכך היא אפל, שהשיקה לפני חודשיים את הארנק הדיגיטלי שלה אפל פיי באמצעותו ניתן לשלם בבתי עסק. בחודש הראשון לפעילות של הארנק זינק השימוש בארנקים דיגיטליים בישראל פי שמונה, ואפל פיי הפכה לארנק דיגיטלי מרכזי בארץ תוך זמן קצר.
מי יהיה הגוף המפקח
הרקע לשיחות בין פייסבוק לרשות שוק ההון הוא שהרשות בראשות ד"ר משה ברקת קיבלה לסמכותה הענקת רשיונות לגופים חוץ בנקאיים, בין היתר כאלה המוגדרים נותני שירותים בנכס פיננסי. מאתר רשות שוק ההון עולה כי במסגרת זו היא העניקה רשיונות למספר שחקנים בתחום התשלומים בהם הארנק הדיגיטלי נימה, שעוסק בעיקר בהעברות כספים בעולם, ובין בעלי המניות שלו ניתן למצוא את צור שמיר ודיסקונט.
רישיון נוסף ניתן לחברת פייאם של קרן NFX של גיגי לוי. מדובר בחברה שפעילה כבר בארה"ב, ומנפיקה כרטיסי אשראי נטענים, שמיועדים לעובדים בחברות טכנולוגיה לצורך רכישת שירותי תוכנה. חברה נוספת שקיבלה רשיון היא אם.די.פי.אס – חברה שהקימו יניב צ'צ'יק ממייסדי פייוניר וטל גרינברג ממייסדי פייבוקס. החברה נותנת שירותי מסחר ושירותים פיננסיים נוספים בתחום היהלומים. יש חברות נוספות הקשורות לעולם התשלומים שקיבלו רישיון. המתודולוגיה של הרשות היא שהיא מבצעת את הטיפול בחברות הללו, אלא אם היא מזהה שיש בפעילות שלהן פוטנציאל להשפעה על המדיניות המוניטארית בישראל (כפי שעשוי היה לקרות אם פייסבוק היתה נצמדת לתוכנית המקורית עם ליברה). במקרה שכזה הרשות מתכוונת להעביר את הטיפול לבנק ישראל.
בטיוטת חוק ההסדרים יש פרק המתייחס לתחום ה־PSD (חברות נותנות שירותי תשלום), ומסדיר את תהליך הרישוי של החברות הללו. מטרתו היא לשפר את לשון החוק הקיים, שהוא כללי יותר, ולא מתייחס ספציפית לחברות מסוג זה. המטרה המרכזית בתזכיר החוק היא לבצע בו התאמות שיאפשרו לחברות בינלאומיות לפעול בישראל לפי סטנדרטים בינלאומיים, ולא לאלץ אותן לבצע התאמות לסטנדרטים מישראל, כמו חובת רישום החברה בישראל. אם לא יבוצעו התאמות שכאלה, חברות בינלאומיות ברוב המקרים פשוט לא ייכנסו לשוק המקומי, שכן ישראל היא שוק קטן, שלרוב לא משתלם לבצע התאמות כדי להכשיר את הפעילות בה.
אלא שבמסגרת תזכיר החוק הזה, נותרה פתוחה עדיין השאלה מי יפקח על אותן החברות. במקור רשות שוק ההון אמורה לפקח על החברות הללו, והיא גם מעניקה להן נכון להיום רשיונות. אלא שלנוכח העומס שנוצר בתחום בשל הקמת חברות רבות הפונות בבקשה לרישיון, כמו גם התפתחות של תחומים חדשניים, משרד האוצר המליץ בעבר כי הפיקוח על חלק מהגופים יועבר לרשות ני"ע.
שר האוצר לשעבר ישראל כץ החליט לפני חודשיים לאמץ את המלצת המשרד וקבע כי רשות ני"ע, בראשות ענת גואטה, היא שתפקח על גופי פינטק בתחום התשלומים. אלא שמאז התחלף שר האוצר לאביגדור ליברמן, וכלל לא בטוח שהוא יאמץ את ההחלטה של קודמו. נכון לטיוטת חוק ההסדרים האחרונה שפורסמה, נושא זה נותר עדיין פתוח, והרגולטור מוגדר שם "המאסדר", ללא פירוט שמו.
מפייסבוק ומרשות שוק ההון לא נמסרה תגובה לידיעה.
