"זה מורכב משחשבנו": איך תשפה המדינה את המעסיקים על תשלומי הפנסיה למילואימניקים?
"זה מורכב משחשבנו": איך תשפה המדינה את המעסיקים על תשלומי הפנסיה למילואימניקים?
כיום, ביטוח לאומי משלם למעסיקים את שכר הברוטו של עובדים שגויסו למילואים, אך התשלום אינו כולל תנאים סוציאליים אותם ממשיך המעסיק לשלם מבלי לקבל על כך שיפוי. "אנחנו מבינים שיש כאן בעיה ושצריך לתת לה פיתרון", אמר נציג אגף התקציבים בוועדת העבודה והרווחה שדנה בלקונה בחוק
הדיון על שיפוי הוצאות המעסיקים עבור תשלומי הפנסיה לעובדים במילואים הסתיים ללא פיתרון. יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר אמר בסיום הדיון כי "הוועדה ביקשה ממשרד האוצר תשובות מעשיות אך לצערנו לא הוצגו בפני הוועדה שום אלטרנטיבות ולכן נגבש הצעת חוק רלוונטית שתחול רטרואקטיבית מה-7.10".
כיום, הביטוח הלאומי משלם למעסיקים את שכר הברוטו של עובדים שגויסו למילואים, אך התשלום אינו כולל תנאים סוציאליים כגון הפרשות פנסיוניות, אותן ממשיך המעסיק לשלם מבלי לקבל על כך תשלום. כך, נוצר מצב שמעסיק שנדרש להתמודד עם השלכות מחסור בעובדים, גם נאלץ לשלם מכיסו תנאים סוציאליים שעשויים לעמוד על יותר מ-25% משכר העובד, כלומר אלפי שקלים מדי חודש. בשל גיוס המילואים הרחב של מאות אלפי איש, העול על המעסיקים כבד במיוחד ויקשה על חלק מהם לעמוד בהתחייבויותיהם לאורך זמן.
משרד האוצר אמור היה להציג בדיון היום פיתרון ללקונה בחוק. אריאל הבר, רכז ביטחון באגף התקציבים התייחס לכך ואמר: "אנחנו מבינים שיש כאן בעיה ושצריך לתת לה פיתרון. התקיימו דיונים אינטנסיביים למצוא חלופות ראויות ולהגיע לפיתרון צודק, מהיר ויעיל. זה מורכב משחשבנו, ובזמן הקרוב נגיע לפיתרון". עם זאת, הבר נמנע מלומר במפורש מתי הוא יוכל להציג פיתרון שכזה.
חברי ועדת העבודה והרווחה ביקרו את התייחסות האוצר וכינו אותה "ביזוי של עבודת הוועדה". בנוסף, בפתח הדיון התייחסו שני חברי ועדה מטעם הליכוד - אתי עטייה וחנוך מיליבצקי, ואיימו שלא יצביעו בעד השינויים בתקציב 2024 עד שיינתן פיתרון לבעיה.
הפיתרונות לבעיה ידרשו תיקוני חקיקה בחוק הביטוח הלאומי, ונציגי הביטוח הלאומי אמרו שיהיה ניתן לעשות זאת באופן המהיר ביותר אם ייקבע שיפוי בשיעור קבוע ולא שיפוי פרטני פר עובד, וללא הבחנה בין סוגי מעסיקים וענפים. כך לדוגמה, יהיה ניתן לקבוע בתיקון חקיקה שכל מעסיק יקבל שיפוי בשיעור 25% משכר הברוטו של העובד עבור כלל ההפרשות הסוציאליות, בנוסף לשיפוי על שכר הברוטו שהוא מקבל כיום. תיקון זה לא יכסה בהכרח באופן מלא את כלל הפרשות המעסיקים לעובדיהם, אך מרבית הנטל הכספי יעבור מהמעסיקים למדינה.
פיתרון אפשרי ללקונה בחוק הוא שימוש של שר הביטחון בסמכותו להגדיר את שירות המילואים כשירות חירום, מה שיאפשר מבחינה בירוקרטית להשית את תשלומי ההפרשות הסוציאליות על המדינה, אך בביטוח הלאומי ובמשרד הביטחון הסבירו בדיון כי לפעולה זו השלכות בלתי רצויות כגון תשלומי מקדמות אוטומטיים בסכומים נמוכים שייפגעו במשרתי המילואים, ולכן המליצו שלא לעשות שימוש בסמכות השר ולהביא לפיתרון דרך תיקון חקיקה.
בעיצומו של הדיון נכנסו נציגי משפחות החטופים, והדיון הופסק בכדי לתת להם את זכות הדיבור. יזהר ליפשיץ, בנו של עודד ליפשיץ שחטוף בעזה ויוכקה ליפשיץ ששרדה את השבי ושוחררה, ביקש מחברי הכנסת "לישון קצת פחות טוב בלילה", והוסיף: "הגיעו עדויות קשות ממה שקורה בשבי, החטופים שלנו במצב מאוד קשה ונגמר לנו הזמן. קבוצת המבוגרים מידלדלת, הם לא אוכלים ולא מקבלים תרופות וחלקם כבר לא איתנו. כל אחד כאן צריך לראות את זה כאילו הילדים והבנות שלו נמצאים שם. שיזכרו אותנו ואת הכאב של כל האבות, האמהות, החטופים עצמם שעוברים שם דברים קשים מאוד ברגע הזה". בסיכום דבריו אמר ליפשיץ: "אולי זו תהיה תחילתה של אחדות כאב, ולא של פילוג".
