בלעדימי יערוב לעסקים כשמערכת תשלומי האשראי תקרוס?
בלעדי
מי יערוב לעסקים כשמערכת תשלומי האשראי תקרוס?
בנק ישראל נערך למתקפה שתגרום לבעיות תקשורת ולוחץ על משרד האוצר להעמיד ערבויות שיעודדו את המגזר העסקי לקבל תשלומים בכרטיסי אשראי בעסקאות אופליין. עדיין לא סוכמו היקף הערבויות ומי יעמיד אותן
משרד האוצר ובנק ישראל מקיימים בשלושת השבועות האחרונים דיונים בנושא העמדת ערבויות למגזר העסקי לתרחיש שבו תיערך פגיעה בתשתית התשלומים, כך נודע לכלכליסט. מטרת העמדת הערבויות היא לעודד את המגזר העסקי להמשיך ולקבל תשלום בכרטיסי אשראי, כך אם יחולו בעיות תקשורת שיקשו על קבלת אישור לעסקה.
האוצר ובנק ישראל טרם גיבשו הסכמות, אף שקיים חשש אמיתי מתרחיש שכזה לאור המצב המתוח והשברירי מול חזבאללה ואיראן. את מרבית הערבויות אמור לספק משרד האוצר, אבל באוצר סבורים שגם בנק ישראל אמור להעמיד את חלקו לכך ממקורותיו. לפי הערכות, מדובר בסדר גודל של כמה מאות מיליוני שקלים, אם כי גם היקף הערבויות ומשך הזמן שהן יינתנו נתונים במחלוקת בין הצדדים.
על רקע העלייה במתיחות הביטחונית מאז חיסולי הבכירים בחזבאללה ובחמאס, רשות החירום הלאומית (רח"ל) רוצה לוודא שגם במקרה של פגיעה הקשורה לענף כרטיסי אשראי, ניתן יהיה עדיין לבצע עסקאות בכרטיסי אשראי ללא תשתית התקשורת. אלא שכדי שבתי העסק יסכימו לקחת סיכון שאכן בסופו של דבר יקבלו את התשלום, יש צורך שהמדינה תעמיד לכך ערבות.
בבנק ישראל תומכים במהלך שכזה, והנגיד אמיר ירון אף פנה לחשכ"ל יהלי רוטנברג לקדם את הנושא במהירות. הסוגיות שלגביהן נערכים דיונים הם כאמור לאיזו תקופה להעמיד את הערבויות, ימים בודדים, שבועות או חודשים, ומה יהיה היקפן.
לדברי גורמים במגזר הפיננסי, סוגיית העמדת הערבויות בעת סליקת אופליין עלתה זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה באוקטובר, אז עלה החשש ממתקפה משמעותית על ישראל, אולם לא הושגו הסכמות עם משרד האוצר, וגם ירד הסיכוי למתקפה שכזו, כך שהנושא לא קודם, ולא גובש הפתרון. 10 חודשים לאחר פרוץ המלחמה, הנושא חזר שוב לסדר היום לאחר החיסולים של בכירי חזבאללה וחמאס, אך עדיין לא נקבע מתווה לנושא התשלומים.
בעת שגרה עסקת כרטיסי אשראי כרוכה בתקשורת מהירה שנעשית בעת התשלום, ובודקת האם אכן לבעל הכרטיס יש מסגרת אשראי שמאפשרת את התשלום, כלומר שמנפיק כרטיס האשראי אכן יעביר את הכסף, ובפועל בעל העסק יקבל את התשלום בעבור המכירה ללקוח. החשש הוא שבעת מתקפה משמעותית על ישראל ייגרמו נזקים לתשתיות החשמל והתקשורת שלא יאפשרו את הבדיקה הזו. במקרה שכזה ניתן יהיה עדיין לשלם באמצעות סליקה אופליין, כלומר הקופה של בית העסק תרשום את העסקה ואת פרטי הכרטיס, כאשר התשלום בפועל ייעשה לאחר שהתשתיות יחזרו לפעול כסדרן.
החשש הוא שבתי העסק יירתעו משימוש בסליקה אופליין, שכן אם יתברר בהמשך כי לחלק מהעסקאות אין כיסוי מצד חברת כרטיסי האשראי, אז בית העסק יצטרך לספוג את הנזק. אפשרות נוספת היא שהתשלומים יעברו לבתי העסק גם בעסקאות שהן "ללא כיסוי", ויוטל על חברות כרטיסי האשראי לספוג את הנזק, אך גם זה פתרון בעייתי, שכן קשה לאמוד מה יהיה היקף הנזק, וכן עולה השאלה האם זה הוגן להטיל על חברות כרטיסי האשראי לספוג עלות שכזו.
לכן הפתרון הסביר הוא לערב את המדינה, שתעמיד ערבות למקרים שבהם יתגלו בדיעבד עסקאות כרטיסי אשראי שנעשו ללא כיסוי, מה שייתן לבתי העסק ביטחון להשתמש בסליקה אופליין בעת חירום. ערבות שכזו לא תעמוד לכל סוגי העסקאות, אלא רק לאזורים שבהם נפלה התקשורת ורק לעסקאות בענפים חיוניים כמו מזון, תרופות ודלק. כמו כן ניתן יהיה גם להגביל את היקף העסקה. שימוש בערבות מדינה ימתן את הפגיעה בתפקוד המשק בעת פגיעה בתשתית, ישמור על רציפות הפעילות של עולם התשלומים, וכן יוכל למתן או למנוע תרחיש של משיכת מזומנים המונית של הציבור.
העמדת ערבות מדינה לגורמים במשק בזמן חירום אינה יוצאת דופן. המדינה כבר העמידה ערבויות בקרנות המיוחדות שהוקמו למתן הלוואות לעסקים קטנים בתקופת הקורונה וכן בתחילת המלחמה מחשש שנותני האשראי יסרבו לתת להם הלוואות בעקבות עליית הסיכון. המהלך הביא למתן הלוואות בהיקף של מיליארדי שקל לעסקים הקטנים.
בנוסף העמידה המדינה במלחמה גם ערבות לביטוח סיכוני אשראי, שנועדה למקרה שמבטחי משנה בחו"ל יקטינו חשיפה לביטוח החברות בישראל בשל עליית הסיכון בעקבות המלחמה. כעת, כאמור, במשרד האוצר לא נלהבים להעמיד את הערבות, שכן לערבות שכזו יש עלות, ובאוצר מנסים לצמצם עלויות לאור הגירעון ההולך וגדל בשל הוצאות המלחמה.
נציין כי העובדה שטרם גובשה תוכנית ערבות היא בעייתית, שכן במציאות הנוכחית מתקפה משמעותית על ישראל היא תרחיש שיכול להתממש בכל רגע ולגרום לפגיעה בתשתיות ובתקשורת.
בתגובה נמסר מהאוצר ובנק ישראל כי "בנק ישראל ואגף החשב הכללי במשרד האוצר עובדים בשיתוף פעולה מקצועי לחזק פתרון שפותח במהלך השנים וכבר קיים בתשתיות התשלומים, המאפשר להמשיך לבצע תשלומים בכרטיסי חיוב גם במקרה של שיבושי תקשורת חריגים. תהליך זה מתקדם ומצוי בבחינה משותפת של שני הצדדים".
