בלעדיהפשרה המסתמנת בין הבנקים לאוצר: תשלום חד־פעמי של 2.6 מיליארד שקל במקום מס
בלעדי
הפשרה המסתמנת בין הבנקים לאוצר: תשלום חד־פעמי של 2.6 מיליארד שקל במקום מס
במגעים בין הבנקים לאוצר מתגבשת פשרה שלפיה מס הרווח של הבנקים לא יעלה מ־17% ל־26% לשנתיים כפי שתכנן האוצר, אלא הם ישלמו היטל מלחמה. ההישג לבנקים: יובטח להם שזהו תשלום חד־פעמי ולא מתמשך. מבחינת המדינה יוסר האיום בעתירה לבג"ץ
מתנהלים מגעים לפשרה בין הבנקים למשרד האוצר בנוגע להעלאת המס עליהם המתוכננת בתקציב הקרוב, כך נודע ל"כלכליסט". המתווה המרכזי שנידון בין הצדדים הוא שבמקום העלאת מס הרווח של הבנקים מ־17% ל־26% למשך שנתיים, יוטל על הבנקים תשלום חד־פעמי, מעין "היטל מלחמה", של 2.6 מיליארד שקל. ההיטל הזה ישולם במשך שנתיים ויתחלק בין הבנקים לפי הגודל שלהם. כמו כן נבחנת האפשרות שחלק מהסכום, או סכום נוסף, יוקצה כהטבות ללקוחות הבנקים.
את המגעים מנהל מטעם הבנקים איגוד הבנקים, ששכר כיועץ את עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועמ"ש וכיום שותף במשרד עורכי הדין מיתר. כדי שהמתווה יקודם נדרשת הסכמת כל הבנקים, כולל לאומי שלא חבר באיגוד, שכן המתווה מבוסס על הבנה שהבנקים לא יעתרו לבג"ץ נגד ההיטל.
מבחינה כספית הסכום המדובר דומה לסכום שתכנן האוצר לגבות מהבנקים – 1.4 מיליארד שקל בשנה לתקופה בין מרץ 2024 לסוף 2025, כך שלמעשה הבנקים נכנעו והבינו שעליהם להגדיל את התשלומים למדינה. עם זאת, אם המתווה השלם יתקבל, ההגדרה החדשה של המס בתור "היטל מלחמה" תהיה הישג עבור הבנקים מכיוון שהיא מבטיחה שהתשלום יהיה חד־פעמי. לעומת זאת, הגדלת המס אומנם הוגדרה עד לסוף 2025, אבל אין מניעה שבסוף אותה שנה יוחלט בחקיקה להאריך אותה, כפי שהיה בספרד שהחליטה בשנה שעברה להאריך את העלאת המס הזמנית שקבעה לבנקים. כמו כן הגדרה כהיטל תתקבל טוב יותר בקרב המשקיעים הזרים שמשקיעים במניות הבנקים.
בימים האחרונים שלחו נציגי איגוד הבנקים מסמך למנכ"ל האוצר שלומי הייזלר ולנציגי אגף תקציבים ובו הם מציעים להמיר את המס ב"מלווה חובה", או "היטל מלחמה" שיהפוך לחלוט אם הגירעון יעבור את הרף של 5%. מבחינת האוצר האינטרס בחתירה לפשרה הוא להסיר את האיום של הבנקים לעתור לבג"ץ נגד העלאת המס. בבנקים איימו בעתירה בטענה שהמס מפלה, שכן הוא מוטל רק עליהם, וכי ההחלטה לקדמו התקבלה ללא עבודת רקע מעמיקה כראוי. גורמים משפטיים העריכו כי יש סיכוי לא מבוטל שעתירה כזו תתקבל, ובמקרה שכזה מסכן האוצר חלק משמעותי מהגדלת ההכנסות שתכנן בתקציב החדש. הגעה לפשרה תסיר את איום העתירה לבג"ץ, ותגדיל את הוודאות בקבלת הסכום.
בנוסף, הערכת האוצר שהמדינה תזכה להכנסות של 1.4 מיליארד שקל בשנה מבוססת על תחזיות לרווחי הבנקים, וישנה אי־ודאות לא מבוטלת בנוגע לרווחים הצפויים להם לנוכח המצב הכלכלי במשק. אי־הוודאות מתבטאת גם בכך שניתנה סמכות לשר האוצר בחוק לבטל את הגדלת המס בשנה הבאה במקרה של הרעה מהותית בתוצאות הבנקים.
על אף המגעים המתקדמים להסדר, גורמים המקורבים לשיחות מעריכים כי יש עדיין לא מעט משוכות לפני גיבוש ההסדר. בראשן – אישור של הגורמים השונים במשרד האוצר וכן של ועדת הכספים, בראשות היו"ר ח"כ משה גפני.
בבנקים מנהלים שיחות עם חברי כנסת מהוועדה כדי לקבל את הסכמתם למתווה בתמורה להבטחות על הקלות שיינתנו ללקוחות הבנקים, אם בהקצאת כספים לקרן סיוע ואם בדרכים אחרות. בבנקים היו רוצים שסכומים אלה יוקצו מתוך 2.6 מיליארד השקלים, אולם באוצר צפויים להתנגד לכך ולדרוש כי הקלות אלו יינתנו בנפרד. בבנקים מדגישים כי הקלות צרכניות למיניהן יצטרכו לעבור תחת הנחיות בנק ישראל.
נושא רווחי הבנקים העסיק את ועדת הכספים לא מעט בשנה וחצי האחרונות, ובוועדה דרשו שיבוצעו פעולות לטובת לקוחות הבנקים, אם בהוזלת המשכנתאות שהתייקרו ואם בשיפור הריביות בפיקדונות. היום אמורה ועדת הכספים להתכנס ולדון בהגדלת המס לבנקים, וסביר כי כבר בישיבה זו יוצג מתווה הפשרה המסתמן.
הגדלת המס המתוכננת על הבנקים מהווה, לפי הערכות, 20% מהגדלת הכנסות המדינה המתוכננת בתקציב החדש. הגדלת המס היא מהלך של השר בצלאל סמוטריץ', שרצה אותו עוד לפני המלחמה לנוכח העלייה החדה ברווחי הבנקים בשנתיים האחרונות.
בעקבות האינפלציה ועליית הריבית התנפחו הכנסות המימון של הבנקים, כאשר במקביל הם לא מיהרו להעלות גם את הריבית שהם משלמים ללקוחותיהם על הפיקדונות. כתוצאה מכך רווחיות הבנקים קפצה והגיעה בתשעת החודשים הראשונים של 2023 לכ־20 מיליארד שקל. התופעה הזו אינה ייחודית לבנקים בישראל – בחלק ממדינות אירופה כמו ספרד, איטליה, צ'כיה והונגריה החליטו להטיל מס מיוחד על הבנקים.
בישראל רעיון מס היתר על הבנקים זכה בתחילה להתנגדות של גורמים שונים, בהם דרגים מקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל. אולם עלות המלחמה הזניקה את הגירעון, מה שאילץ את האוצר לחפש מקורות הכנסה נוספים, וכך סוגיית העלאת המס על הבנקים עלתה שוב על הפרק והגיעה לתקציב המדינה.
