מחקר: שכרם של שישית מהעובדים בישראל נמוך ביותר מ-40% מפוטנציאל ההשתכרות שלהם
מחקר: שכרם של שישית מהעובדים בישראל נמוך ביותר מ-40% מפוטנציאל ההשתכרות שלהם
לפי מחקר שמפרסם בנק ישראל, שכרם של 17% מהעובדים ו-14% מהעובדות בישראל נמוך משמעותית מהשכר שתואם את מיומנותם - כפול מהפער הממוצע ב-OECD. הרבה מהעובדים הם ערבים, או עובדים בעלי השכלה אקדמית חלקית. צמצום הפער עשוי להגדיל את התוצר לנפש ב-6.2%
פערי השכר בישראל הם מהגבוהים ב-OECD. כך לדוגמה, ההכנסה הממוצעת בעשירון התשיעי גבוהה פי 4.6 מההכנסה הממוצעת בעשירון התחתון, זאת לעומת ממוצע ה-OECD, שם הכנסת העשירון התשיעי גבוהה פי 3.27 מהתחתון. גורם משמעותי שמסביר פערי שכר מכונה בעגה המקצועית "הון אנושי" - מונח שאמור לשקף את סך המיומנויות והכישורים שאדם צבר, המתבטאים למשל בהשכלתו, מספר שנות עבודה, בגילו וכדומה.
מחקר חדש שמפרסם בנק ישראל בוחן את פערי השכר שאינם מוסברים על ידי ההון האנושי של העובדים, ומציג תמונת מצב עגומה במיוחד של שוק העבודה הישראלי: גם פערי השכר הבלתי-מוסברים בישראל הם מהגבוהים ב-OECD. המחקר התמקד בבעלי שכר נמוך ומצא ששכרם של כ-17% מהעובדים וכ-14% מהעובדות בישראל נמוך ביותר מ-40% ממה שהיו אמורים להרוויח, בהתבסס על ההון האנושי שלהם.
בכל מדינה ישנם פערי שכר בלתי מוסברים, אך שיעור העובדים בישראל עם פער שכר הגבוה מ-40% עומד על 15.7% - כמעט כפול מהממוצע ב-OECD. במילים אחרות, אם חוזים את שכרם של שישית מהעובדים בישראל על בסיס השכר הממוצע של קבוצת העובדים שזהה להם ברמת המיומנויות והכישורים שלהם, מגלים פער של יותר מ-40% בגובה השכר.
אמנם אם לא מתחשבים בעובדים ערבים וחרדים, פערי השכר הבלתי מוסברים מצטמצמים מעט, אך עדיין מותירים את ישראל כאחת המדינות עם שיעור העובדים הגבוה ביותר ששכרם נמוך ביותר מ-40% מהשכר שתואם את כישוריהם.
מהמחקר, שאותו ערכו ד"ר יובל מזר מחטיבת המחקר של בנק ישראל ואבי פליישון מארגון ג'וינט-תבת, עולים מספר מאפיינים לאותה קבוצת עובדים ששכרם נמוך משמעותית מהשכר שתואם את כישוריהם: ראשית, מדובר לרוב בעובדים ששכרם מוגדר נמוך (נמוך משני-שלישים השכר החציוני), עובדים בעלי השכלה אקדמית חלקית (14-13 שנות לימוד), עובדים ערבים, עובדים שמקום עבודתם סמוך למקום מגוריהם וכן עובדים בגילים מבוגרים יחסית.
גורם משמעותי לפערי השכר נובע מפערים בהכשרות מקצועיות. לפי המחקר, "עובדים בעלי שכר הנמוך במידה משמעותית משכרם החזוי עברו פחות הכשרות מקצועיות במקום עבודתם, בהשוואה לעובדים הדומים להם ברמת הכישורים, אך שמרוויחים שכר גבוה יותר". כלומר, הכשרות מקצועיות היו עשויות לצמצם את הפער בין שכר העובדים לשכר הפוטנציאלי שתואם את כישוריהם, אך בפועל מי שזכו להם במקום עבודתם הם עובדים בעלי אותו הון אנושי - כלומר באותם גילים, באותה השכלה ועם אותן מיומנויות - ששכרם היה כבר באותה נקודת זמן גבוה יותר ותאם יותר את כישוריהם.
זיהוי ההכשרות המקצועיות כגורם משמעותי למיצוי כושר השתכרות עשוי לסייע בשיפור מצבה של ישראל. לפי המחקר, "ניתן להסיק כי ניתוב והכוונה של עובדים אלו בראשית דרכם בשוק העבודה וכן הכשרתם במהלך העבודה יכלו לשפר את המצב בישראל מבחינה זו, דבר שהיה תורם להעלאת פריון העבודה בישראל, וממילא לשיפור איכות החיים".
השפעת צמצום הפער עשויה להיות משמעותית מאוד. לפי המחקר, לו ישראל הייתה משתווה לממוצע ה-OECD בפערי שכר בלתי מוסברים, התוצר לנפש היה גדל ב-1.6%, זאת תחת הנחה שמרנית שהעובדים צמצמו את הפער בין שכרם לשכר הפוטנציאלי שלהם ל-40%. לו היו מצמצמים לחלוטין את הפער, התוצר לנפש היה עולה בשיעור דרמטי של 6.2%.
