בנק ישראל צפוי להאריך את המתווה לדחיית הלוואות בבנקים
בנק ישראל צפוי להאריך את המתווה לדחיית הלוואות בבנקים
נבחנת האפשרות לשנות חלק מהתנאים במתווה שעד כה הוקפאו בו הלוואות בהיקף של כ־80 מיליארד שקל. דו"חות הבנקים חושפים: מזרחי טפחות בולט בהקפאת המשכנתאות ודיסקונט בולט בדחיית התשלומים במגזר העסקי
בסוף החודש אמור להסתיים מתווה הקפאת ההלוואות שגיבש בנק ישראל בעקבות המלחמה. ל"כלכליסט" נודע כי בימים אלה בוחנים בבנק ישראל את הנתונים, ולפי הערכות, המתווה יוארך לאור הימשכות המלחמה. יחד עם זאת ייתכן ויהיו שינויים בחלק מסעיפי המתכונת הנוכחית.
לפי המתווה הנוכחי חולקה האוכלוסייה בישראל לשני מעגלים. במעגל הראשון הוגדרו האוכלוסיות שנפגעו במיוחד מהמלחמה: תושבים הנמצאים 30 ק"מ מהגבול בעזה ותושבי בגבול בצפון, תושבים שפונו מבתיהם, חיילי מילואים הנמצאים בצו 8 ומשפחותיהם של הנרצחים והחטופים. אוכלוסייה זו זכאית לבצע דחיית תשלומים לשלושה חודשים, כאשר לא תצטבר ריבית על דחיית התשלומים. בנוסף לכך היא זכאית לפטור מרוב העמלות בבנקים ולפטור מריבית על האוברדרפט. שאר האוכלוסייה בישראל מוגדרת כמעגל שני, והיא יכולה גם כן לבצע דחיית תשלומים לשלושה חודשים, אולם תצטבר ריבית במשך תקופת הדחייה.
לפי המתווה הנוכחי ניתן לבקש את דחיית התשלומים עד לסוף השנה. במערכת הבנקאית מעריכים כי מי שהזדקק לדחיית תשלומים כבר ביקש זאת, שכן קצב המצטרפים הואט משמעותית באחרונה.
גם אם הביקוש להקפאות חדשות נמצא בירידה, נציין כי תקופת דחיית התשלומים צפויה להסתיים בחלק גדול מההלוואות במהלך החודש הבא, מה שמחזק את הצורך בהארכתה, בוודאי לכל אלה שמפונים מבתיהם או שהעסקים שלהם מושבתים או שפעילותם מאוד נמוכה בשל המלחמה.
נזכיר כי בתקופת הקורונה אפשר בנק ישראל לדחות הלוואות, והאריך את המתווה מספר פעמים, כאשר לקראת סוף המגפה הוא הפחית את ההקלה, כך שההקפאה חלה על תשלומי הקרן ולא על הריבית, וזאת בכדי שהלווים יחזרו בהדרגה להליך פירעון חובותיהם. תהליך זה היה בסך הכל מוצלח, ומשבר הקורונה לא הסתיים בגל אדיר של פשיטות רגל, כשם שהיה חשש שיקרה בתחילת המגפה.
מאז הוחל מתווה דחיית התשלומים של המלחמה, בוצעה דחיית תשלומים ב־244 אלף הלוואות בהיקף של 80 מיליארד שקל, המהווים מעל ל־5% מתיק האשראי של הבנקים. מתוכם נדחה בפועל תשלום של קרוב ל־5 מיליארד שקל.
על אף שמדובר בסכום לא מבוטל, בבנקים מציינים כי בהשוואה למשבר הקורונה הנתונים נמוכים משמעותית. כך למשל בקורונה 25% מהמשכנתאות הוקפאו, בעוד נכון להיום רק 8% מהמשכנתאות הוקפאו בעקבות המלחמה.
"נראה כי הציבור לא רץ להקפיא הלוואות", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאית. "הדבר בולט במיוחד בקרב האוכלוסייה המוגדרת במעגל הראשון. ניתנה לה הקפאה ללא ריבית, וניתן היה לצפות שהזכאים ינצלו אותה. אבל בפועל זה לא קרה. הציבור מראה בגרות, ורק מי שצריך מבקש את ההקפאה".
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "בתחילת המלחמה קידם הפיקוח מתווה סיוע נרחב ללקוחות המערכת הבנקאית, ומסר כי בהתאם לצורך ישקול להרחיבו ולנקוט בצעדים נוספים. ואכן מאז השקתו ב־15.10 המתווה הורחב גם לחברות כרטיסי האשראי, וגם לתושבי הצפון. ככל שיתקבלו החלטות על הארכת המתווה או שינויים בו, אלו יפורסמו לציבור באופן מסודר על ידי בנק ישראל".
מעל למחצית ההקפאות - במשכנתאות
הבנקים פרסמו באחרונה את הדו"חות הכספיים ופירטו את היקף ההלוואות בהם ביצעו דחיית תשלומים בעקבות המלחמה. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הנתונים בין הבנקים שונים למדי ולכל בנק חשיפה בולטת לתחום אחר מבחינת ההקפאות. מי שבולט בשיעור ההקפאות הנמוך ביותר הוא הבנק הבינלאומי. סך ההלוואות שהוקפאו בו הוא 2.1 מיליארד שקל, המהווה 1.7% בלבד מתיק האשראי שלו, לעומת 5% בשאר המערכת הבנקאית.
בניגוד לשאר הבנקים, הבינלאומי אינו מפרט בדו"חותיו את ההתפלגות ההקפאות לפי מגזרי הפעילות השונים, אולם ניתן להעריך שההקפאות הנמוכות נובעות הן מהשמרנות המאפיינת את הבנק, והן מתמהיל הלקוחות שלו, שכולל אוכלוסיות כמו המורים ואנשי מערכת הביטחון, שפגיעתם הכלכלית מהמלחמה נמוכה למדי.
לעומת זאת שיעור הקפאת ההלוואות הגבוה ביותר הוא בבנק ירושלים. סך ההלוואות שהוקפאו בו בעקבות המלחמה עומד על 1.7 מיליארד שקל, והוא מהווה מעל ל־11% מתיק האשראי של הבנק. הסיבה לכך היא שתיק האשראי של הבנק מוטה למגזרים בהם היו עיקר הקפאות התשלומים (בעיקר משכנתאות), ומכך שבאופן מסורתי תיק האשראי שלו נחשב לבעל רמת סיכון גבוהה יחסית המזכירה יותר גופים חוץ בנקאיים בעיקר בכל הקשור לאשראי צרכני.
כאמור, בדומה לקורונה גם הפעם עיקר ההקפאות (מעל למחצית) נעשתה במשכנתאות. כתוצאה מכך, מזרחי טפחות שהוא השחקן הגדול ביותר בתחום הוא גם הבנק שסך דחיית התשלומים שלו היא הגבוהה ביותר, וזאת על אף שהוא הבנק השלישי בגודלו. סך המשכנתאות הנמצאות בדחיית תשלומים בבנק מגיע ל־19.5 מיליארד שקל, לשם השוואה במקום השני נמצא בנק לאומי בפער משמעותי עם 9.8 מיליארד שקל. גם יחסית לגודל התיק שלו, ישנן יותר משכנתאות מוקפאות במזרחי טפחות מאשר אצל בנקים אחרים - 9.5% לעומת פחות מ־8% בשאר הבנקים הגדולים. מנגד באשראי צרכני ובאשראי לעסקים הבינוניים והגדולים שיעור ההקפאה של מזרחי טפחות הוא הנמוך ביותר מבין ארבעת הבנקים הגדולים.
מגזר נוסף בו בולטת הקפאת התשלומים הוא העסקים הקטנים. זהו תחום בו שיעור ההלוואות שנמצא בדחיית תשלומים הוא הגבוה ביותר והוא עומד על 8.2% מההלוואות. הסיבה לכך היא שמגזר העסקים הקטנים הוא הפגיע ביותר לנזקים הכלכליים של המלחמה. עסקים מתחומים רבים כמו מסחר, תיירות, בידור ופנאי, מסעדות ועוד צנחו דרמטית בהיקפי הפעילות שלהם בעקבות המלחמה, ולחלקם ייקח גם זמן רב עד שיחזרו לפעילות. בנוסף העסקים הקטנים מגיעים למשבר הזה מוחלשים יותר ומושפעים מהאטה במשק שפגעה להם בהכנסות, מהאינפלציה שייקרה להם את ההוצאות ומעליית הריבית החדה שהקפיצה להם את הוצאות המימון. המלחמה הנחיתה מכה משמעותית נוספת על תזרים הפעילות שלהם, ואילצה רבים מהם לבצע הקפאת הלוואות.
שיעור הקפאת ההלוואות הגבוה ביותר במגזר זה הוא בבנק דיסקונט שמגיע לשיעור דו־ספרתי של 10.2%. דיסקונט בולט גם בשיעור ההקפאות באשראי במגר העסקי (עסקים בינוניים וגדולים), שם שיעור ההקפאות עומד על 5.4% לעומת ממוצע של 2.8% בבנקים. לעומת זאת במשכנתאות שיעור ההקפאות בדיסקונט הוא הנמוך ביותר מבין הבנקים, ועומד על 6.7% מהמשכנתאות.
בעוד העסקים הקטנים בולטים בהיקף ההקפאות, תמונת הראי נמצאת באשראי לעסקים בינוניים וגדולים, שם רק 2.8% מההלוואות הוכנסו לדחיית תשלומים. הדבר נובע מכך שעסקים אלה הם ברובם בעלי כיסים עמוקים, ויכולת לשרוד תקופה קשה כמו מלחמה בזכות העודפים שצברו ללא צורך בהקלה תזרימית של דחיית תשלומים.
הפער הזה אל מול העסקים הקטנים מהווה אינדיקציה לכך שבעקבות המלחמה סביר שנראה את העסקים הגדולים והחזקים רק הולכים ומתחזקים על חשבון העסקים הקטנים.
