האוצר: "משק בית משלם לבנק 2,100 שקל בשנה בממוצע על עמלות"
האוצר: "משק בית משלם לבנק 2,100 שקל בשנה בממוצע על עמלות"
ועדת הכלכלה דנה בסעיף חוק ההסדרים המציע לחייב את הבנקים לשלוח לכל לקוח אחת לחודש את סך העמלות והריביות ששילם. דוד ביטן לא הסתפק בהצעת האוצר ודרש לחייב את הבנקים לאשר מול בנק ישראל כל שינוי תעריף - הצעה חריגה שלא זכתה לתמיכה מהדרג המקצועי
"ההודעה שאתם רואים לפניכם היא הודעה שקיבלתי מהבנק לא מזמן שאמורה להגיד לי כמה עלתה ההעברה הבנקאית שביצעתי", אמר מיכאל בן דהן, נציג אגף התקציבים בדיוני התקציב בוועדת הכלכלה שעוסקים בפרק הבנקאות והאשראי. בן דהן הציג הודעה בת שמונה שורות שיכולה הייתה בקלות להיות תרגיל להבנת הנקרא בפסיכומטרי, שכן קשה מאוד להבין ממנה מהי גובה העמלה ששילם לבנק. הוא הציג את ההודעה כדי להמחיש לחברי הכנסת את נחיצות הסעיף בחוק ההסדרים לפיו הבנקים יחויבו אחת לחודש לשלוח לכל לקוח הודעה ובה סך העמלות והריביות שאותן שילם בחודש שעבר. לדבריו, "בדיוק כמו שאני מקבל חשבונית חודשית למשל מסלקום TV על השירותים שרכשתי, כך כל לקוח יקבל מעין חשבונית חודשית עם סך העמלות והריביות ששילם".
מטרת המהלך היא הגברת השקיפות בשוק הבנקאות, שתגביר את המודעות הצרכנית של הלקוחות ותחזק את כוח המיקוח שלהם: "ברגע שלקוחות יבינו את המחיר של המערכת הבנקאית הם יצאו ויפעלו לשפר את מצבם", הסביר בן דהן בדיון. מבדיקת אגף תקציבים עולה כי בשנת 2021 משקי בית שילמו בממוצע 2,100 שקל לבנקים על עמלות ו-7,200 שקל על ריביות, ובסך הכל 9,300 שקל בשנה. נתונים אלו כוללים את כל סוגי העמלות והריביות, כשסעיף הריביות מושפע כמובן מהריביות על המשכנתא.
יו"ר הוועדה, דוד ביטן, לא הביע התלהבות רבה מהמהלך ואמר: "אני לא קולט מה הבשורה הגדולה פה", ותהה האם המהלך יהיה בכלל אפקטיבי להפחתת גובה העמלות שמשקי הבית משלמים. עוד הוסיף כי הוא דורש להכניס סעיף לפיו הבנקים יצטרכו לאשר מול בנק ישראל כל שינוי בתעריפי העמלות, זאת על אף התנגדות הדרג המקצועי והבהרות שמדובר בסעיף חסר תקדים בעולם. בן דהן הסביר כי הבעיה המרכזית בשיעור העמלות היא לא שינויים תכופים שהבנקים מבצעים בתעריפים אלא הנחות זמניות שניתנות ללקוחות, ולאחר שהן מסתיימות הצרכנים משלמים עמלות גבוהות מבלי להיות מודעים לכך. ביטן התעקש: "עד לישיבה הבאה אני רוצה שתראו לי דרך לפיה יהיה פיקוח כלשהו כך שהאזרח לא ייפגע, שהבנקים לא יוכלו לשנות כל מה שרוצים".
באוצר מעוניינים שהסעיף ייושם במהירות האפשרית כדי למנוע מהמערכת הבנקאית לעכבו, ודורשים כי מרגע החקיקה הבנקים יידרשו ליישמה תוך שלושה חודשים. באיגוד הבנקים טענו כי תידרש להם שנה וחצי להקים מערכת מתאימה וכי אין תרחיש בו יוכלו תוך שלושה חודשים ליישם את הסעיף, ככל שיאושר. באוצר מוכנים לתקן את הסעיף כך שלשר האוצר תינתן סמכות להעניק לבנקים זמן נוסף מעבר לשלושה חודשים במידה ויהיה בכך צורך.
זהו לא הסעיף היחיד שמתמקד בהגברת השקיפות במערכת הבנקאית: באוצר מבקשים לתקן גם את ההטעיה שעלולה להיווצר מכך שהבנק מגדיר תעריפי מינימום לפעולות, ולקוחות עלולים להבין מכך שהבנק אינו יכול לגבות עמלה נמוכה יותר ולהימנע מלהתמקח. באוצר דורשים שהבנקים יבהירו ללקוחות בכל התייחסות לעמלת מינימום כי מדובר בעמלה שניתן להתמקח עליה.
מעבר לסעיפים שעוסקים בהגברת השקיפות, בוועדה דנו גם במספר צעדים להגברת התחרות באשראי, ביניהם חיוב הבנקים לדווח לבנק ישראל על כל סירוב פתיחת חשבון לפינטקים, זאת עקב עדויות שהצטברו על כך שבמערכת הבנקאית מערימים קשיים על פינטקים שמתחרים בבנקים לפתוח חשבון, ובכך מעכבים את פעילותם ומייצרים חסם נוסף לתחרות. סעיף נוסף מבקש לאפשר לחברות האשראי שהן חברות חוץ בנקאיות, להשתמש במידע שהן מקבלות כמתפעלות כרטיסי אשראי בנקאיים, בהינתן הסכמת הלקוח, כדי לפנות ולהציע ללקוחות הצעות ערך על כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים וכך להגביר את התחרות מול הבנקים.
בשבועות הבאים תמשיך וועדת הכלכלה לדון בחבילת הסעיפים לקראת אישורם האפשרי בתקציב הקרוב.
