סגור
קניון מול הים ב אילת
קניון. צניחה של 12% בהוצאות כרטיסי אשראי על פנאי (צילום: יוסי דוס סנטוס)

בנק ישראל: העלאת הריבית במשק הפחיתה את הצריכה הפרטית בכ-6%

לפי מחקר חדש שפרסם הבנק, לרצף ההעלאות בין אפריל 2022 ליוני 2023, שהביא את הריבית מ-0.1% ל-4.75%, "הייתה השפעה משמעותית ומהירה יחסית על ההוצאה לצריכה פרטית". לפי הבנק, האינפלציה כעת היא בעיקר מצד ההיצע - ונובעת מהשפעות המלחמה ועליית מחירי הנפט

באפריל 2022, לאחר יותר מעשור של ריבית נמוכה וללא שינויים משמעותיים בשיעורה, בנק ישראל החל להעלות את הריבית. תוך מעט יותר משנה, עד ליוני 2023, הריבית עלתה מ-0.1% ל-4.75%. מטרת המהלך הייתה להילחם באינפלציה. העלאת הריבית מתמרצתת את משקי הבית לחסוך יותר כסף, ובמקביל מייקרת את ההלוואות שנטלו. שתי ההשפעות אמורות לגרום למשקי הבית לצרוך פחות, מה שמסייע לבלימת האינפלציה.
אמנם מדובר בתיאוריה כלכלית בסיסית ומוצקה יחסית, אך העלאת הריבית בישראל הייתה הזדמנות טובה לבחון כיצד היא מיושמת בפועל במשק בישראל. לפי מחקר חדש שפירסם היום (ב') הבנק המרכזי, העלאת הריבית בין אפריל 2022 ליוני 2023 הפחיתה את הצריכה הפרטית בכ-6%. "לתהליך העלאת הריבית בשנתיים האחרונות הייתה השפעה משמעותית ומהירה יחסית על ההוצאה לצריכה פרטית" נכתב במחקר, ובמילים אחרות: המדיניות המוניטרית שהפעיל בנק ישראל עבדה.
פרסום תוצאות המחקר מגיע לאחר תקופה שבה האינפלציה שבה לעלות. בסוף 2023 האינפלציה ירדה ל-3%, ובכך נכנסה לטווח היעד של בנק ישראל (1%–3%) שנתיים לאחר שחרגה ממנו. עם זאת, מאז היא חזרה לעלות, ובאוקטובר האחרון האינפלציה השנתית עמדה על 3.5%, והאינפלציה מתחילת ינואר אף הגיעה ל-3.9%.
כלכלי בנק ישראל טוענים כי האינפלציה הנוכחית היא בעיקר מצד ההיצע, ולא מצד הביקוש - כלומר היא לא נובעת מעלייה בצריכה הפרטית, אלא מהשפעת המלחמה שמביאה למגבלות היצע ולפיחות בשקל, ולצד זאת עליית מחירי הנפט בעולם. המחקר שמפרסם כעת בנק ישראל מהווה אישוש נוסף לסברה הזו.
מעבר להשפעה הספציפית בתקופת העלאת הריבית שכאמור נאמדה בכ-6%, במחקר, שבחן את השפעת הריבית על המשק מאז 2016 ועד 2023, נטען כי באופן כללי העלאה של נקודת אחוז בשיעור הריבית מפחיתה בחצי השנה שלאחר ההעלאה את הצריכה (ללא דיור) בכ-5%, ולאחר שישה חודשים ההשפעה מתמתנת וקטנה ל-2%.
הבנק בחן את ההוצאה דרך נתוני השימוש בכרטיסי אשראי, שמאפשרים לבחון לא רק עד כמה הצריכה ירדה, אלא גם באילו תחומים. מהבדיקה לתקופה שבין 2016 ועד 2023, עולה שההשפעה המשמעותית ביותר היא בשירותי הפנאי, שקטנו בכ-12% בשנה שלאחר העלאת הריבית. מנגד, המחקר מראה שהעלאת הריבית לא משפיעה כלל על צריכת מזון.