פרסום ראשון ג'יי.פי.מורגן: המדיניות התקציבית של הממשלה היא המגבלה העיקרית להמשך הורדת הריבית בישראל
פרסום ראשון
ג'יי.פי.מורגן: המדיניות התקציבית של הממשלה היא המגבלה העיקרית להמשך הורדת הריבית בישראל
בסקירת בנק ההשקעות הגדול בעולם נטען כי הגורם המשמעותי ביותר בהחלטת בנק ישראל שלא להוריד ריבית הוא המדיניות הפיסקלית של ממשלת נתניהו-סמוטריץ'
כלכלני ג'יי פי מורגן סבורים כי המדיניות התקציבית של הממשלה הנוכחית היא המגבלה העיקרית שעצרה הורדת ריבית נוספת אתמול (ב') - כך עולה מסקירה מיוחדת שפרסם בנק ההשקעות הגדול בעולם ללקוחותיו המשקיעים בישראל, ושהתפרסמה היום אחרי החלטתו של בנק ישראל שלא להוריד את הריבית.
בג'יי פי מורגן ניתחו את דברי הנגיד והגיעו למסקנה: "אנו ממשיכים לראות במדיניות הפיסקלית המרחיבה את המגבלה העיקרית להקלה משמעותית יותר במדיניות המוניטרית בטווח הבינוני". כלומר, הוזלת הכסף באמצעות הגדלת כמות הכסף.
אתמול החליטה הוועדה המוניטרית בראשות נגיד בנק ישראל אמיר ירון, להותיר את הריבית על כנה (4.5%), זאת למרות שמחצית מהחזאים סברו כי בשלו התנאים להפחתה נוספת של רבע אחוז על רקע נתוני האינפלציה הטובים ואחרי הפחתה ראשונה של רבע אחוז בתחילת השנה. "על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית", ציינו בבנק ישראל במשפט המסכם שמסביר את החלטת הנגיד וחבריו שהפתיעה לא מעט אנשים בשוק.
כלומר, הרושם של הכלכלנים של הגוף הפיננסי החשוב בעולם היה כי דווקא הגורם שצוין אחרון בהודעת בנק ישראל הוא הראשון בחשיבותו וכי מדיניות הממשלה לשנת 2024 שקבעה יעד גרעון של 6.6% תמ"ג - אחרי שהיא כבר הגיעה לגרעון של 5% תמ"ג (נתוני למ"ס הכוללים קרן פיצויים) בשנת 2023.
למרות שהסוגיה התקציבית צוינה בהודעה באופן רופף משהו, הנגיד הקדיש לה חלק ניכר מנאומו. "כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות כלכליות שמועלות בדו"ח, אלו יחייבו שינויים מבניים נדרשים במשרדי הממשלה ובתעדופים לטובת מנועי צמיחה", אמר ירון תוך רמיזה לסגירת משרדים - פעולה שלא התבצעה על ידי הממשלה מסיבות פוליטיות.
הוא הוסיף כי "מדיניות פיסקלית אחראית היא נכס אסטרטגי במונחים כלכליים. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל". מאוחר יותר שוב התייחס הנגיד לסוגיות התקציביות והפציר בכנסת להעביר את החבילה הפיסקאלית של 20 מיליארד שקל המיועדת להפחית את הגרעון הפרמננטי שהמלחמה יצרה.
אפקט הגרעון הענק עליו החליטה הממשלה פוגעת בסיכויי הורדות ריבית נוספות בשני ערוצים. הראשון, כי הוא פוגע ביציבות המשק –אחד מהיעדים של בנק ישראל וזה שקיבל את רוב החשיבות החל מ-7.10. מנגד, גוברים הקולות הסבורים כי אותה הרחבה פיסקלית עלולה להיות גם אינפלציונית ובכך מסכנת או מאיימת לסכן את היעד הראשון של בנק ישראל: ריסון האינפלציה. "אנחנו לא יודעים איך זעזוע הביקוש הזה יבוא לידי ביטוי בהמשך. אנחנו רואים התאוששות גדולה ברכישות כרטיסי האשראי ובמשרות הפנויות במשק", אמר אתמול הנגיד בשיחה עם "כלכליסט" כאשר נשאל על תרחיש "דמוי קורונה".
הסיוע העצום שהעניקה המדינה במזומן לאזרחים נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים להתפרצות אינפלציונית (שיעור שנתי שמעל 3% -התקרה המותרת) שהגיעה מאוחר יותר וערכה שנתיים –אחרי יותר מעשור עם אינפלציה בתוך היעד.
היום, צנח הדולר מתחת ל-3.61 שקלים מ-3.64 שקלים. היורו נחתך ל-3.915 שקלים.
