רבע מהישראלים יכולים להוזיל את העמלות - אם רק יצטרפו למסלולים
רבע מהישראלים יכולים להוזיל את העמלות - אם רק יצטרפו למסלולים
כך עולה מדוח העמלות השנתי של בנק ישראל. הריצה לרכישות בחו"ל הקפיצה את תשלום עמלות המט"ח ב-20% אשתקד
השימוש הגובר ברכישות בכרטיסי אשראי בחו"ל מביא לגידול בעמלות שמשלמים משקי הבית, כך עולה מדוח העמלות השנתי שפרסם בנק ישראל. לפי הנתונים, העלות הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס אשראי עמדה אשתקד על 27.6 שקלים בחודש, עלייה של 1.5% לעומת שנת 2022. בפועל העלייה הייתה אמורה להיות גבוהה יותר, אולם בעקבות המלחמה שנפתחה בחודש אוקטובר, קבע בנק ישראל מתווה שלפיו אוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה היו פטורות מתשלום עמלות, מה ששחק כלפי מטה את הנתונים.
עיקר העלייה בעמלות היא בעמלות המט"ח בכרטיסי אשראי. ממוצע העמלות הללו זינק אשתקד ב-20% ל-6 שקלים בחודש בממוצע, וכמעט כפול לעומת נתוני 2021 שהושפעו ממשבר הקורונה. עיקר העלייה נובעת מהצמיחה ברכישות במט"ח בין אם בנסיעות לחו"ל או בהזמנות אונליין מאתרים בינלאומיים. המרוויחים המרכזיים ממגמה זו הם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. לעומת זאת עמלות העו"ש והמידע ירדו אשתקד ב-6% ל-10.8 שקלים בממוצע בחודש למשק בית. כאמור הירידה הזו נובעת מההקלות שניתנו בתחילת המלחמה.
כיצד מוזילים את העמלות
אחת הדרכים המרכזיות להוזיל את תשלום עמלות העו"ש היא הצטרפות לאחד ממסלולי העמלות של הבנקים. בנק ישראל חייב את הבנקים להציע מסלולי עמלות שתמחורם נמוך יותר משמעותית ממחיר התעריפון של העמלות שנמצאות בתמהיל המסלול.
מזה יותר מעשור מאז שהחלו מסלולי העמלות, ונכון לסוף שנת 2023 רק 15% מלקוחות הבנקים נמצאים במסלולי העמלות. בבנק ישראל בחנו את תשלומי העמלות שמשלמים הלקוחות. מהבחינה שעשו עולה כי 25% מלקוחות הבנקים אינם נמצאים במסלולי העמלות ומשלמים מעל ל-10 שקלים בחודש על עמלות עו"ש (מעל מחיר מסלול העו"ש הבסיסי). כלומר לרבע מלקוחות הבנקים יכולים בקלות להפחית את תשלום העמלות החודשי אם רק יצטרפו לאחד המסלולים. זהו שיעור לא מבוטל מהלקוחות, אבל בסך הכל שיפור, שכן לפני כעשור היה מדובר ביותר משליש מלקוחות הבנקים.
במסגרת הדוח בנק ישראל גם מפרסם נתונים בנוגע לעמלות ני"ע. עמלות ני"ע הן מבורות השומן האחרונים של הבנקים, ובבנק ישראל מנסים מזה תקופה לקדם רפורמה שתביא להוזלת עמלות אלה.
במסגרת הדוח פרסם בנק ישראל נתונים לגבי העמלות שגובים הבנקים בפועל מהלקוחות השונים לפי פילוח של היקף תיק ני"ע שלהם. מהנתונים עולה כי קיים הבדל לא מבוטל ברוב הבנקים בגובה העמלות בהתאם לגודל התיק. כך למשל מזרחי טפחות גובה מבעלי תיק ני"ע קטנים של 50-25 אלף שקל דמי ניהול של 0.47% לעומת 0.31% מבעלי תיק של 400-200 אלף שקל. בבנק דיסקונט הפער גם כן דומה, כאשר מלקוחות קטנים נגבים דמי ניהול של 0.43% לעומת 0.27% מבעלי תיק של 400-200 אלף שקל. ובכל מקרה אם לקוחות ינהלו את תיק ני"ע אצל אחד מחברי הבורסה שאינם בנקים, דמי הניהול שהם ישלמו יהיו אפסיים אם בכלל.
שינויים בעמלת ערבות בנקאית
במקביל לפרסום דוח העמלות הודיע בנק ישראל גם על שורה של שינויים בתחום העמלות. השינוי המרכזי הוא בנושא עמלת ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון. בנק ישראל קבע כי עמלת ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון תהיה במחיר קבוע ולא באחוזים כחלק מגובה הערבות.
בנוסף, נקבע כי העמלה תהיה נמוכה מעמלת המינימום של שירות "ערבות בנקאית מכל סוג". כמו כן, נקבע כי במידה והערבות מובטחת הפיקדון מיועדת לצורך הסכם לשכירת דירה, היא תתומחר במחיר נמוך יותר מהעמלה הרגילה: "מתוך רצון להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות", לדברי בנק ישראל. יחד עם זאת שירות זה הוגבל עד לסכום ערבות של 50 אלף שקל , רף שנועד להחריג דירות יוקרה.
עמלת הערבות הבנקאית מובטחת בפיקדון, היא עמלה שאותה משלם הלקוח במקרים שבהם הבנק מעניק לו ערבות, כשמולה מעמיד הלקוח לבנק פיקדון. המשמעות היא שלבנק אין סיכון אשראי בהעמדת הערבות, שכן יש מולו פיקדון של הלקוח, ממנו הוא יכול להיפרע במידת הצורך.
גובה העמלה, שמשמשת בעיקר שוכרי דירות, עומדת כיום על 350-250 שקל מינימום או 2% 2.5% מגובה הערבות. לפי הערכות, הכנסות הבנקים מהעמלה הזו עומדות על עשרות מיליוני שקלים בשנה, וטרם ברור בכמה הן ייפגעו - הדבר יהיה תלוי גם בתמחור מחדש של העמלה.
העלויות של ערבות מסוג זה הן בעיקר תפעוליות, ואין בה סיכון אשראי (כאשר מדובר בערבות ללא פיקדון קיים סיכון אשראי לבנק והמחיר שלה מזנק בהתאם ל־5% מגובה הערבות), כך שגובה העמלה הנוכחי אינו מצדיק את עצמו, ולכן בבנק ישראל החליטו כי נכון להפחיתו.
