ניתוחההזדמנות של שר האוצר הבא לעצב מחדש את המגרש הפיננסי
ניתוח
ההזדמנות של שר האוצר הבא לעצב מחדש את המגרש הפיננסי
השר הבא יגיע בתזמון נדיר שבו יקבל לידיו כבר בהתחלה את היכולת לקבוע מי יכהנו בתפקידים הבכירים, שצפויים להשליך על תהליכים עסקיים גדולים, מהתנהלות אליהו במגדל, ניסיון ההשתלטות של אקירוב על כלל ועד אישור עסקת max-כלל
בתזמון מקרי ונדיר תהיה לשר האוצר החדש הזדמנות לוודא כי האג'נדות והנושאים שחשוב לו לקדם בתחום הפיננסים אכן יקרו. זאת מכיוון שכבר בתחילת הקדנציה הוא יצטרך למנות שני רגולטורים פיננסים חדשים: יו"ר רשות שוק ההון במקום ד"ר משה ברקת שעזב באחרונה, ושבמקומו מונה כמ"מ עמית גל, וכן יו"ר לרשות ני"ע במקום ענת גואטה שצפויה לסיים קדנציה של חמש שנים בינואר הקרוב. ריבוי הרגולטורים הפיננסים כמו גם גבולות הגזרה המטושטשים ביניהם גורם לעיתים לקרבות אגו ולשיתוק, כשמי שמשלם על כך מחיר הוא הציבור. דוגמה טריה לכך היא ועדת בלינקוב לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל שבאופן חריג התפזרה לפני מספר שבועות ללא המלצות בשל חילוקי דעות עמוקים בין משרד האוצר לבנק ישראל בדבר המבנה הרצוי.
לשר האוצר החדש יש הזדמנות נדירה להתחיל דף חדש ביחסים של לפחות חלק מהרגולטורים, ולקבוע מראש גבולות גזרה. כך למשל, אם שר האוצר החדש יחליט כי ברצונו לקדם אג'נדה של מיזוג בין רגולטורים, כפי שנעשה ניסיון לעשות בשנה האחרונה, יהיה לו יותר קל לעשות זאת, שכן הוא יוכל להתנות מראש את מינוים בכך שישתפו פעולה עם המהלך. ההזדמנות הזו גם מזמינה לחץ גבוה מצד לוביסיטים שבוודאי ירצו להטות את התוצאה לטובת לקוחותיהם.
מודל פיקוח דו ראשי (רגולטור שאחראי על יציבות מול רגולטור שאחראי על תחרות), כפי שרצה מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב לקדם, יהיה קשה יותר. לצורך כך נדרש אישור בנק ישראל שמתנגד למהלך. ספק אם שר האוצר החדש ירצה לפתוח במלחמה מול בנק ישראל מיד בתחילת הקדנציה, ועוד כיום כשנדרש שיתוף פעולה בין הגופים לצורך המלחמה באינפלציה.
אולם ניתן יהיה לקדם מודל פיקוח דו ראשי מסוג אחר: בנק ישראל יישאר עם האחריות על הבנקים, בעוד הפיקוח על כלל הגופים החוץ בנקאיים יהיה אצל רגולטור אחר שיהיה למעשה איחוד בין רשות ני"ע לרשות שוק ההון. גם תרחיש כזה יצמצם חלק מהבלגן שיש כיום בפיקוח על הגופים הפיננסים, ויהיה יותר קל להעביר אותו מול בנק ישראל.
ההזדמנות לקידום המהלך נפתחה, האם היא תנוצל? לא בטוח. בהחלט ייתכן ששר האוצר יעדיף להתמקד במלחמה באינפלציה, ביוקר המחיה וכמובן במחירי הדיור, ורגולציה פיננסית פחות תעניין אותו. רפורמות מבניות נולדות בדרך כלל בתקופה שהכלכלה יציבה, בתקופה של משבר, לרוב מעדיפים להשקיע משאבים בייצוב הכלכלה, ופחות בשאלה מי יפקח על חברות הפינטק.
גם אם נושא זה לא יהיה באג'נדה של שר האוצר החדש ומנכ"ל משרדו, חשוב שינצלו את ההזדמנות בקביעת הרגולטורים חדשים, יחליטו מראש מה הנושאים שחשוב להם לקדם, ויבטאו זאת במינויים שיעשו.
למחליפו של ברקת מחכה התמודדות עם נושא הממשל התאגידי הרעוע בחלק מחברות הביטוח. אמנם ברקת השקיע לא מעט משאבים ומאבקים בעיקר מול שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל, וגם בכלל ביטוח. אולם במבחן התוצאה עדיין קצב תחלופת המנהלים הגבוה במגדל נמשך, וגם בכלל ביטוח שהיא חברה ללא גרעין שליטה יש בעיות וטוענות לגבי התנהלות הדירקטוריון. מחליפו של ברקת יצטרך להנהיג יד קשה בנושא, לפני שהנזק שכבר נעשה יהיה בלתי הפיך.
בנוסף, ברקת התקשה להעביר רפורמות משמעויות בשל הקיפאון הפוליטי ששרר בחלק גדול מכהונתו. כעת אמורה לקום ממשלה יציבה, וזה הזמן לקדם רפורמות בין אם להגשים את יעדו של ברקת ליישום מודל הסוכן האוביקטיבי על סוכני הביטוח, או לפעול לקידום פעילותן של חברות ביטוח דיגיטליות, שלא מצליחות עדיין לחולל מהפיכה בשוק, שממשיך להישלט ע"י החברות המסורתיות. החלטה נוספת שתעמוד לפיתחו של יו"ר הרשות החדש היא סוגיית אישור רכישת חברת כרטיסי האשראי MAX ע"י כלל ביטוח. לאישור העסקה יש השלכות, שכן סביר שהיא תוביל למצב בו שאר חברות כרטיסי האשראי גם יימכרו לחברות הביטוח. אישור העסקה ישדר מסר שהרגולטור החדש אינו מוטרד מהתעצמות המוסדיים, ואף מוכן להעביר לידיהן שליטה בענף נוסף במשק.
באשר למחליף של גואטה, עולה השאלה האם ימשיך את האג'נדה שלה. גואטה סיפחה לעצמה בקדנציה שלה סמכויות ותחומי אחריות, שאינם בפעילות הליבה המסורתית של גוף כמו רשות ניירות ערך.
המהלך הבולט הוא שהרשות החלה לפקח על חלק מגופי הפינטק בישראל. גואטה השקיעה משאבים ואנרגיות רבות בכדי לפתח את הפעילות הזו בתוך זמן קצר יחסית. ההחלטה הזו אינה טריוויאלית, ויש שטוענים שהיא השקיעה אנרגיות רבות בנושא, שבאו על חשבון הפעילות המסורתית של הרשות. גואטה גם עסקה בשאלת כוחם של המוסדיים, שגם זה לא בתחום הליבה של הרשות, והיא הייתה הגורם המניע של הועדה לבחינת חוק הריכוזיות לעסוק בשאלת כוחם המתעצם של המוסדיים.
יהיה מעניין לראות האם תפיסת עולמו של המחליף תהיה דומה, או שיעדיף להתמקד בפעילות המסורתית של פיקוח על החברות הציבוריות, יציג גישה נוקשה יותר בפיקוח עליהן, בדרישות הגילוי ובמידת ההתערבות של הרשות.
העובדה שהמשק נכנס להאטה תשפיע כמובן על החברות הציבוריות, וחלקן עלולות להיקלע לקשיים. יו"ר הרשות הבא יצטרך להחליט כיצד להיערך למצב מבחינת עדכון המשקיעים בשלבים המוקדמים של הפגיעה בפעילות, ואולי בנקיטת צעדים נוספים לריכוך המכות שעוד ממתינות למשקיעים.
