סקר: 70% מהציבור יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה
סקר: 70% מהציבור יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה
לפי נתוני ארגון פעמונים, 22% מהאוכלוסייה יוכלו לכסות את הוצאותיהם במשך חודש אחד בלבד במקרה של אובדן הפרנסה. שליש מהציבור נמנעו מקניית מוצרי מזון בסיסים או תרופות לפחות פעם בשנה האחרונה. רמת הביטחון של נשים בידע הפיננסי שלהן נמוכה בחצי משל הגברים
70% מהאוכלוסייה יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה בגובה הכנסתם. 22% יוכלו לכסות את הוצאותיהם במשך חודש אחד בלבד במקרה של אובדן הפרנסה.
יותר מ-20% מהישראלים ו-34% מבעלי ההכנסה הנמוכה נמנעו בשנה האחרונה לפחות פעם אחת מקניית מוצרי מזון בסיסיים או תרופות. 27% מעידים כי המצב הכלכלי השפיע לרעה על מערכת היחסים במשפחה. בציבור הערבי מדובר ב-49%, אחד משניים. כך עולה ממדד החוסן הכלכלי של ארגון "פעמונים" המתפרסם היום לראשונה.
ארגון פעמונים מתמחה בייעוץ והדרכה בניהול כלכלי של משקי בית וחילוץ משפחות ממשברים כספיים. המדד שפרסם עומד על ציון 66, כיוון שזו השנה הראשונה אין למה להשוות אותו. מנהלת יחידת המחקר של פעמונים, סיגל פרידמן גמליאלי אומרת ש"ציון 66 זה ציון לא טוב. זה אומר שהציבור עבר את המבחן בקושי ויש פער גדול בין המצב הרצוי למצב הקיים". עוד היא מציינת ש"אנחנו יכולים לזהות אי שוויון במשאבים של ידע והתנהלות פיננסית".
המדד מבוסס על סקר אינטרנטי שנערך בקרב 700 אנשים מקרב האוכלוסייה הבוגרת. חוסן כלכלי מוגדר כ"יכולת להתאושש מאירועים כלכליים שליליים, להסתגל לנסיבות כלכליות משתנות ולהתמודד עם לחצים הנובעים מנושאים כלכליים". חוסן כלכלי הוא גורם מנבא חשוב לשאלה האם אירוע מטלטל ובלתי צפוי יכניס את האדם לסחרור כלכלי.
המדד הורכב משישה רכבים שלכול אחד מהם הוענק משקל שווה של 16.66%: היכולת לעמוד בזעזוע בהכנסות, היכולת לעמוד בהוצאה בלתי צפויה בגובה ההכנסה החודשית, האם הנשאל חוסך, האם הוא במינוס בבנק, תחושת מסוגלות לנהל את העניינים הכלכליים, והאם הנשאל נמנע מצריכה בסיסית של מזון ותרופות.
ככל שיש יותר ידע פיננסי - החוסן הפיננסי עולה
מתברר שיש קשר ישיר בין אוריינות פיננסית לחוסן כלכלי. ציון המדד של בעלי אוריינות פיננסית ברמה 0 עומד על 55 בעוד הציון של בעלי אוריינות ברמה 100 עומד על 75. פרידמן גמליאלי אומרת ש"המדד מוכיח את החשיבות של החינוך הפיננסי. ככל שלאדם יש יותר ידע פיננסי החוסן הפיננסי שלו עולה".
אחד הגילויים הקשים של המדד יותר מ-20% מהישראלים ויותר מ-34% מבעלי ההכנסה המוכנה נמנעו בשנה האחרונה לפחות פעם אחת מקניית מוצרי מזון בסיסיים או תרופות. פער עצום התגלה פה בין האוכלוסייה הערבית (42%) לציבור היהודי (17%). עוד שורת נתונים שמעידים על רמה נמוכה של חוסן כלכלי: 70% מהאוכלוסייה יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה בגובה הכנסתם. 22% יוכלו לכסות את הוצאותיהם במשך חודש אחד בלבד במקרה של אובדן הפרנסה.
35% מהציבור אינם חוסכים כלל. כ-40% מהציבור ו-50% מבעלי ההכנסה הנמוכה אומרים שמחשבה על המצב הכלכלי שלהם עלולה לעורר אצלם לחץ או חרדה. 27% מעידים כי המצב הכלכלי השפיע לרעה על מערכת היחסים במשפחה. בציבור הערבי מדובר ב-49% כלומר אחת מכל שתי משפחות. 45%, כמעט חצי מהאוכלוסייה היו לפחות פעם אחת בחצי השנה האחרונה במינוס.
2 צפייה בגלריה
צרכנית בסופר. שליש מהציבור נמנעו מקניית מוצרי מזון בסיסיים או תרופות לפחות פעם בשנה האחרונה
(צילום: אוראל כהן)
29% דיווחו שההוצאות שלהם גדולות מההכנסות. עוד 38% שההוצאות וההכנסות שוות. בסך הכל מדובר ב-67% שהוצאותיהם שוות או גדולות מהכנסותיהם. פרידמן גמליאלי אומרת ש"זה נתון מטריד על כמות האנשים שחיים על הקצה".
פער גדול במיוחד נמצא בתחום הביטחון העצמי בידע הפיננסי בין גברים לנשים. 28% מהנשים ענו לשאלות הידע הפיננסי שאינן יודעות, לעומת 13% מהגברים בלבד כלומר יותר מכפול. זאת למרות שבין אלה שענו לשאלות, הנשים לא טעו יותר מהגברים. 37% מהנשים דרגו את הידע הפיננסי שלהן כנמוך מהממוצע לעומת 19% מהגברים, כלומר כמעט כפול. החוקר יובל אזולאי מיחידת המחקר של פעמונים אומר ש"זה הבדל תרבותי. נשים פחות מרגישות שהן שייכות לעולם הזה. זה משהו שאפשר לשנות".
