קרוב לחצי מהעלאת הריבית ב-2022 גולגלה לפקדונות הבנקאיים
קרוב לחצי מהעלאת הריבית ב-2022 גולגלה לפקדונות הבנקאיים
מניתוח בנק ישראל עולה כי קרוב לחצי מהעלאת הריבית ב-2022 גולגלה אל הפקדונות הבנקאיים לטווח של שלושה חודשים - מהנתונים הגבוהים במדינות ה-OECD. עם זאת, רוב פקדונות הציבור מופקדים לטווח של עד חודש ולכן לא נהנים מההעלאה
בנק ישראל: קרוב לחצי מהעלאת הריבית ב-2022 גולגלה אל הפקדונות הבנקאיים לטווח של שלושה חודשים - מהנתונים הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. עם זאת, רוב פקדונות הציבור מופקדים לטווח של עד חודש ולא נהנים מהעלאה.
קרוב ל-50% מהעלאות הריבית ב-2022 גולגלו אל הפקדונות, כך עולה מניתוח של בנק ישראל שפורסם היום (ג'). מאפריל האחרון, אז החל בנק ישראל בתהליך העלאת הריבית, ועד לסוף 2022, ריבית בנק ישראל עלתה ב-3.15%: מרמה של 0.1% באפריל לרמה של 3.25% בנובמבר. לעומת זאת, הריבית הממוצעת על הפקדונות עלתה ב-1.5%, כלומר קרוב לחצי מעליית ריבית בנק ישראל. בעגה המקצועית מכנים את השינוי בריבית על הפקדונות ביחס לשינוי ריבית הבנק המרכזי יחס תמסורת.
יחס התמסורת השתנה משמעותית לאורך תהליך העלאת הריבית: בחודשים הראשונים, בין אפריל לאוגוסט של השנה שעברה, יחס התמסורת היה, לדברי בנק ישראל, "חלש לכל הדעות", ועמד על כ-25%: כלומר בעוד שריבית בנק ישראל עלתה בכ-2%, הריבית הממוצעת על הפקדונות עלתה בכ-0.5% בלבד. לעומת זאת, בין אוגוסט לדצמבר יחס התמסורת הלך והתחזק והגיע ל-50%, כך שעל כל העלאת ריבית בנק ישראל באחוז אחד, הריבית על הפקדונות עלתה ב0.5%.
ההשוואה נעשתה בריבית קבועה לשלושה חודשים, וזאת כדי להידמות ככל הניתן לריבית הבנק המרכזי, שהיא ריבית לתקופה קצרה ובסיכון נמוך. לפקדונות בטווח ארוך יותר יחס התמסורת מתחזק, שכן הלקוח "סוגר" את כספיו כך שהם אינם נזילים, או נזילים תחת קנס גבוה. בנוסף, ציפייה להעלאת ריבית עתידית משפיעה גם כן על העלאת היחס.
עם זאת מבדיקת כלכליסט עולה כי שני שליש מהפקדונות (68.8%) בכלל מופקדים לטווח של עד חודש, שבו יחס התמסורת חלש מאוד, ולכן הם מקבלים ריבית נמוכה עד אפסית. כלומר, יחס התמסורת לפיקדונות של שלושה חודשים אינו רלוונטי כרגע למרבית הציבור.
בבנק ישראל מעריכים שהגורמים המשמעותיים להתחזקות היחס, כלומר לכך שהבנקים החלו להעלות את הריבית על הפקדונות בצורה משמעותית יותר, הם היציאה מסביבת הריבית האפסית והממושכת בישראל ובעולם בין 2008-2022, וצמצום הנזילות של כספי הבנקים שהעלאת הריבית גרמה, שהביאה לעלייה בצורך שלהם בפקדונות. בבנק ביצעו ניתוח אמפירי לאורך שני עשורים וב-30 מדינות OECD שהיווה בסיס להערכות אלו.
לצד גורמי המקרו שצוינו, בבנק ישראל מציינים גם את הביקורת הציבורית נגד הבנקים לצד מעורבות בנק ישראל בהנגשת השוואות בין הבנקים השונים. בבנק רואים בצעדים אלו כגורם אפשרי לכך שיחס התמסורת בישראל היה מהגבוהים במדינות המפותחות: תהליך האצת גלגול הריבית התרחש בכל העולם, כשבהשוואה למדינות ה-OECD, יחס התמסורת בישראל גבוה מאוד. בעוד שכאמור בישראל הוא עמד ב-2022 על קרוב ל-50%, בארה"ב הוא עמד על 9% בלבד ובאירופה על 21%. למעשה, מציינים בבנק, מבין מדינות האיחוד האירופי שנבדקו, רק בצרפת, סלובניה, אוסטריה ולוקסמבורג יחס התמסורת היה חזק יותר.
בבנק ישראל מדגישים כי יחס התמסורת ממוצע בלבד, וכי ישנה שונות רבה בתנאים שהבנקים מציעים. לכן, על הציבור להשכיל להשוות בין התנאים המוצעים בבנקים ולהתמקח.
בתחילת השנה התייחס נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, לסוגיית גלגול עליית הריבית אל הפקדונות ואמר: "כבר תקופה ארוכה אני אומר שאני רוצה לראות את הריביות על הפקדונות עולות ושלא הייתי מרוצה, ואני חייב להגיד שהנושא באמת שופר. גם בהשוואה בינלאומית זה עלה יחסית בישראל, ואני רוצה לראות את זה עוד יותר עולה".
