איתות פוליטי לבנק ישראל לבצע הקלות במשכנתאות
איתות פוליטי לבנק ישראל לבצע הקלות במשכנתאות
הליכוד ויהדות התורה סיכמו לקדם בחקיקה הגדלת שיעור ההלוואה ל־70% משווי הנכס, למרות שהסמכות נמצאת בידי בנק ישראל. מבקשים גם הקלות בירוקרטיות "בהתאם למאפייני האוכלוסיות"
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה מתייחס גם לשוק המשכנתאות וכולל, גם אם בצורה מנומסת, התערבות בסמכות בנק ישראל בעניין. "תיבחן האפשרות לתיקון הוראות בנק ישראל באופן שתאושר הלוואה לכל מטרה כנגד שיעבוד נכס בשיעור מימון של 70%", לשון הסעיף.
נכון להיום ניתן לשעבד נכס קיים ולקחת מולו הלוואה בגובה של 50% משוויו. היתרונות בהלוואה שכזו הם שהריבית בה באופן יחסי נמוכה יותר מהלוואה רגילה שכן יש מול ההלוואה שיעבוד איכותי בדמות נדל"ן.
בנוסף מדובר בהלוואה ארוכת טווח, כך שההחזר החודשי שלה נמוך יחסית. בתקופת הקורונה, במסגרת ההקלות שנתן אז בנק ישראל, הוא איפשר את הגדלת היקף ההלוואה ל־70% משווי הנכס, אולם לאחר המשבר הסתיים תוקף ההקלה.
כעת ביהדות התורה מבקשים להשיב זאת. המהלך המדובר נמצא בסמכות של בנק ישראל, ולא בסעיף שאמור לעבור חקיקה, כך שנראה שהכוונה היא להפעיל לחץ על בנק ישראל שיבצע את הצעד הזה.
נטילת הלוואה בשיעבוד נכס קיים מהווה גם דרך להגדיל הון עצמי ברכישת דירה. עקרונית בנק ישראל הבהיר בעבר כי הוא אוסר על שיעבוד נכס קיים כאמצעי למינוף לגיוס הון עצמי לרכישת נכס נוסף. עם זאת, במקרים בהם, למשל, הורים מסייעים לילדיהם לרכוש דירה, קשה עד בלתי אפשרי לאכוף את המגבלה הזו ולזהות שהכסף שרוכש הדירה הביא כהון עצמי, מגיע מהלוואה שנטלו הוריו בתמורה לשיעבוד דירתם.
גורמים בענף המשכנתאות מציינים כי יש הצדקה לסעיף זה, שכן היום הרבה יותר רלוונטי להקל בנטילת הלוואה מאשר בתקופת הקורונה. הגדלת רכיב ההלוואה מול נכס קיים מאפשרת לאחד הלוואות, ולפרוס אותן לתקופה ארוכה. צעד זה מייקר בסופו של דבר את סך ההחזר החודשי בשל הארכת תקופת ההלוואה, אבל מנגד הוא מקל על ההחזר החודשי, שהופך לעול על לווים רבים גם בשל עליית הריבית וגם בשל העלייה באינפלציה שמייקרת את סך ההוצאות של משקי הבית.
לדברי אורן שלו מהתאחדות יועצי המשכנתאות, שסייעה ליהדות התורה בגיבוש הסעיף: "המטרה המשותפת של הבנקים הרגולטורים והלקוחות היא שהלווים יצליחו לעמוד בתשלומים חרף עליית הריבית. לכן צריך לאפשר להם להגדיל את היקף ההלוואה בשיעבוד הנכס ל־70% משוויו, וכך יוכלו לעמוד בהחזר חודשי שפוי יותר".
סוגיית המשכנתאות רגישה במגזר החרדי. גורמים בענף מציינים כי במגזר זה קשה יותר לקחת משכנתא. הסיבה היא שההכנסות במגזר נמוכות יותר בממוצע, היציאה לשוק העבודה נעשית בגיל מאוחר יחסית ומבנה ההכנסות של משק בית חרדי שונה מזה החילוני־דתי. התוצאה היא שרבים מהם מתקשים לעמוד במגבלה של בנק ישראל לפיה ההחזר החודשי של המשכנתא צריך לעמוד לכל היותר על 40% מסך ההכנסות. בנוסף, מקובל לסייע לילדים ברכישת דירה ובמשק בית חרדי יש בממוצע מעל ל־6 ילדים במשפחה, כך שעל ההורים מוטל עול רב.
על רקע זה, ישנו סעיף נוסף בהסכם הקואליציוני. הוא כללי יותר, אך מרמז על כוונות התערבות בשוק: "הממשלה תקדם, לרבות באמצעות חקיקה, הקלות בבירוקרטיה בקבלת משכנתאות, במיחזורן, הקלות בשינוי מוטב בביטוח חיים, בקיצור הזמן הנדרש להסרת שיעבודים, והתאמת הקריטריונים למאפייני האוכלוסייה השונים". החלק האחרון של הסעיף מכוון ככל הנראה לאוכלוסייה החרדית. הקלות כאלה באות בדרך כלל בדרכים עקיפות ולא ישירות לקבוצת האוכלוסייה, כמו למשל דרך הרחבת הסעיפים שיוכרו כ"הכנסה" ויקלו על החרדים בהליך אישור המשכנתא.
כל אלה מצטרפים להצעת חוק פרטית שכבר הגיש באחרונה יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה, לפיה תוגבל עליית הריבית במסלול הפריים במשכנתאות, במקרים בהם עולה ריבית בנק ישראל. כל הצעדים הללו מהווים מסר לבנק ישראל ולבנקים ללכת לקראת אוכלוסיית החרדים, כדי לא להגיע למצב שהממשלה תכפה עליהם זאת באמצעות חקיקה.
