חברות אשראי חוץ בנקאי דוחקות בבנק ישראל להרחיב את מתווה ההלוואות בריבית נמוכה
חברות אשראי חוץ בנקאי דוחקות בבנק ישראל להרחיב את מתווה ההלוואות בריבית נמוכה
בישיבה בוועדת הכלכלה קראו נציגי חברות האשראי להקל ולהרחיב את הגישה שלהם להלוואות מבנק ישראל על מנת שיוכלו להלוות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהלחימה בעזה. בעוד שבועיים בנק ישראל יציג פתרון להשתתפות החברות באשראי הזול
ועדת הכלכלה וחברות האשראי החוץ בנקאי דוחקים בבנק ישראל להרחיב את מתווה ההלוואות בריבית נמוכה. בישיבה בוועדת הכלכלה שנערכה היום קראו נציגי חברות האשראי להקל ולהרחיב את הגישה שלהם להלוואות מבנק ישראל על מנת שיוכלו להלוות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהלחימה בעזה.
בסיום הישיבה היום (ג') נקבע כי בנק ישראל יוזמן לוועדה עוד שבועיים ובה יציג פתרון להשתתפות חברות האשראי באשראי הזול שמעניק בנק ישראל בימים אלו לבנקים וגם לגופי אשראי אחרים. ח"כ רון כץ (יש עתיד) מ"מ יו"ר הוועדה קבע בוועדה כי במידה שבנק ישראל לא ימצא פתרון ראוי לאספקת אשראי זול לחברות האשראי החוץ בנקאי, כפי שהעניק לבנקים, הוא יפנה לכנסת לחקיקה. נציגי בנק ישראל בתגובה הסבירו כי הצעד בו נקטו להגדלת האשראי הינו מוניטרי ואינו בתחומי החקיקה של הכנסת.
בנק ישראל הציע לבנקים ולחברות האשראי החוץ בנקאי אשראי זול על מנת שאלו יחלקו אותו לעסקים קטנים בריבית נמוכה מריבית הפריים. היקף ההלוואות שהוצעו לבנקים הוא 10 מיליארד שקל ומיליארד שקל עבור הגופים החוץ בנקאיים. ריבית המקסימלית בהלוואות אלו תעמוד על 6.25%, כאשר המימון מבנק ישראל יינתן בריבית של 3.25%. המתווה חל על עסקים שהכנסותיהם ירדו ב-25% לפחות.
הבעיה בתוכנית לדברי גורמים שונים מהשוק החוץ בנקאי שנכחו בישיבה היא הביטחונות: אותם גופים יצטרכו להעמיד לבנק המרכזי בטוחות בדמות נכסים סחירים כגון אג"ח ומק"מ. לדבריהם, לגופים החוץ בנקאיים, בניגוד לבנקים ולמוסדיים אין תיק נכסים סחיר משמעותי, ולכן יצטרכו לקנות או לבצע השאלה של הנכסים הללו מהמוסדיים בכדי להעמיד אותם כבטוחות, מה שייקר את התהליך, ויהפוך אותו לבלתי משתלם עבורם.
נציגי בנק ישראל מחו נגד נציגי חברות האשראי החוץ בנקאי כי האחרונים מנסים לשנות את הסטטוס שלהם מול הבנקים דרך כלי שבנק ישראל נותן בעת חירום. בנוסף, מטרת בנק ישראל כרגע היא להגדיל את האשראי עבור העסקים הקטנים והזעירים ולא לטפל בתחרות בשוק האשראי.
עדי צים, מנכ"ל חברת האשראי אס.אר.אקורד שהשתתף בישיבה קבע כי הבנקים בניגוד לחברות האשראי החוץ בנקאי לא יעבירו את ההון הזול שיקבלו מבנק ישראל אל העסקים אלא ישתמשו בו על מנת לכסות על הלוואות שכבר ניתנו על ידם, כדי להעביר את הסיכון מהבנק לבנק ישראל. צים טען כי "אנחנו (גופי האשראי החוץ בנקאי) באמת נותנים אשראי לנדל"ן, למסעדות ולבעלי אולמות. הבנקים יתנו לעסק רק כשיבינו שהוא אבוד וחייב להם כסף (כלומר ימירו הלוואה קיימת ובעייתית שלהם בהלוואה שקיבלו מבנק ישראל; א"ע)". לגבי האפשרות של חברות האשראי החוץ בנקאי לבצע השאלה מהגופים המוסדיים כדי לקבל בטוחות שיאפשרו קבלת הון מבנק ישראל קבע כי "לא כל חברות האשראי הן ויזה וישראכרט", כלומר המוסדיים אינם ששים לספק בתקופה זו ערבויות לחברות האשראי.
אריאל גנוט מנכ"ל חברת גמא סליקה ואשראי טען בוועדה כי "הלקוחות נוטשים אותנו כי הם מקבלים תנאים טובים יותר בבנקים (בעקבות האפשרות של הבנקים להלוות בזול מבנק ישראל; א"ע). הייתה כוונה טובה אבל הדחתם את כל הגופים שמתחרים בבנקים. בקורונה נתנו לנו הלוואות בריבית חינם כדי שנלחם בקיפאון במשק וזה עבד יופי".
הישיבה בוועדת הכלכלה התקיימה שבועיים לאחר הישיבה הקודמת בה דנה הוועדה במהלך של בנק ישראל. בתום הפגישה הקודמת התבקש בנק ישראל מהוועדה לבחון את הנתונים, להיפגש עם נציגי הענף ולנסות לשנות את המתווה. בישיבה הנוכחית, יוסי סעדון מבנק ישראל מסר כי עד עתה לא חל שינוי בהשקפת בנק ישראל.
