רשות ני"ע מתערבת באשראי החוץ בנקאי, וראשי הענף בלחץ
רשות ני"ע מתערבת באשראי החוץ בנקאי, וראשי הענף בלחץ
בעקבות קריסת חברות האשראי החוץ־בנקאי גיבוי החזקות ויונט קרדיט, רשות ני"ע דורשת שהחברות יבצעו הפרשה מיידית עבור חובות שלא נגבו. מכלול, למשל, מתמודדת עם חובות בעייתיים של 40 מיליון שקל, אבל ברבעון האחרון הפרישה 1.7 מיליון שקל בלבד. והיא מהווה רק דוגמה אחת
ענף האשראי החוץ־בנקאי מתמודד עם סנטימנט שלילי בעקבות הקריסה של גיבוי החזקות ויונט קרדיט, וכעת הוא מתמודד עם חזית חדשה: דרישה רגולטורית שעלולה להקפיץ בחדות את ההפרשות של חברות האשראי החוץ־בנקאי להפסדי אשראי ובכך לפגוע בתוצאות הכספיות. מי שיכולה לשמש מקרה מבח לכך - אחד אבל לא יחיד - היא חברת מכלול שאותה מובילים היו"ר צבי זיו שהיה מנכ"ל בנק הפועלים, והמנכ"ל אורי פז שהיה לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים.
בסוף יולי פרסמה רשות ניירות ערך נייר עמדה בנוגע להצגת הפסדי האשראי של חברות האשראי החוץ־בנקאי. על רקע עליית הריבית במשק הרשות קבעה כי גברו הסיכונים בענף האשראי החוץ־בנקאי ומעתה החברות צריכות לבצע הפרשה מיידית עבור חוב שלא נגבה, תוך הערכה פרטנית של היקף החוב שיוחזר לחברה.
כיום החברות יכולות לדחות את ההפרשה כל עוד הן קובעות כי סיכויי הגבייה גבוהים. על פי הדרישה החדשה, על החברה להביא בחשבון את ההסתברות לתרחישים שונים בנוגע להתפתחות החוב ולהפריש בהתאם לתוחלת ההסתברויות. בנוסף, ההפרשה תיעשה גם במצב שבו החוב מובטח בבטוחה ששוויה עולה על גובה החוב, זאת מאחר שבמהלך הליך גביית הבטוחה לא אחת שוויה יורד.
נייר העמדה של רשות ני"ע גרם לסערה בקרב חברות האשראי החוץ־בנקאי. בשבוע שעבר קיימו ראשי החברות ישיבת חירום שבה דנו בדרכים להתמודד עם נייר העמדה של הרשות. הוראות הרשות נוגעות לחברות האשראי החוץ־בנקאי שנסחרות בבורסה בלבד, אולם באותה פגישה שיתפו פעולה נציגי חברות ציבוריות ופרטיות. את הפגישה הוביל דני מזרחי, בעל השליטה ומנכ"ל אופל בלאנס.
ההתערבות של רשות ני"ע בשוק האשראי החוץ־בנקאי חריגה יחסית, שכן הרגולטור שמפקח על חברות האשראי החוץ־בנקאי (הפרטיות והציבוריות) הוא רשות שוק ההון. נייר העמדה של רשות ני"ע פורסם על רקע העובדה שחלק מהחברות בענף הן ציבוריות – תחום הפיקוח של רשות ני"ע. ואולם יש הרואים בכך התערבות בוטה מצד רגולטור אחד בשטח הפיקוח של רגולטור אחר. מנהלי החברות הלינו על כך שרשות ני"ע מרשה לעצמה להתערב בשוק האשראי החוץ־בנקאי אולם לא תתערב בענף הבנקאות שנמצא תחת פיקוח בנק ישראל.
פגיעה בשורת הרווח
הדרישה של רשות ני"ע להפרשה מיידית של הון עבור אשראי שנמצא בקשיים מקטינה את חופש הפעולה של החברות. בנוסף, הצורך להגדיל הפרשה עלול לפגוע בתוצאות הפיננסיות של החברות מאחר שההפרשה במאזנים תיחשב כהפסד שיקטין את שורת הרווח – והקטנת הרווחיות של החברות תפגע בתמחור של מניות החברות שנסחרות בבורסה. חלק מהנוכחים בישיבת החירום הם בעלי שליטה בחברות האשראי החוץ־בנקאי הציבוריות, וירידה בשווי החברות פוגעת ישירות בכיסם.
הבעייתיות בשיטת ההפרשה בענף האשראי החוץ־בנקאי נחשפה בשנה שעברה בעקבות קריסתה של חברת גיבוי אחזקות. החברה, בשליטת יהונתן כהן, העניקה אשראי בהיקף של 400 מיליון שקל, כאשר רוב ההון שניתן היה בסכנת אי השבה במשך חודשים ארוכים לאורך 2022. אולם הנהלת גיבוי סברה שניתן לגלגל את החוב על ידי מתן אשראי נוסף, ולכן לא דיווחה על בעיות בגבייה ולא הפרישה מהונה העצמי לחוב בסיכון. התנהלות זו הסתירה מפני מחזיקי האג"ח שלה ומפני בעלי מניות המיעוט את הבעיות באשראי שהחברה העניקה עד חודש לפני התמוטטותה ביוני 2022 ולאחר שלא הצליחה להשיב 140 מיליון שקל שגייסה באג"ח בשוק ההון.
גם היום, לאחר מקרה גיבוי, יש חברות שלא ממהרות לדווח על קשיים בגבייה וחלקן ומסתמכות על מימוש בטוחות. דוגמה אפשרית לכך היא חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול. מכלול, בשליטת הנוסטרו של כלל (24.9%), אורי פז (19.7%), איילת רוסק (13%) וירון בלנק (12.4%) עוסקת במימון בשוק הנדל"ן, במימון לעסקים ופרטיים ובמזנין. נכון לסוף הרבעון השני, תיק האשראי שלה צמח ב־170 מיליון שקל ברבעון להיקף של 1.33 מיליארד שקל. התיק מתחלק ל־726 מיליון שקל בשוק הנדל"ן, 553 מיליון לחברות ופרטיים, ועוד 55 מיליון שקל מזנין.
מכלול רשמה רווח נקי של 11 מיליון שקל ברבעון השני של 2023 בהשוואה לרווח של 3.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 300%. הכנסות המימון נטו הסתכמו ב־23.1 מיליון שקל לעומת 15.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. מדובר בתוצאות חיוביות עבור החברה שנסחרת בשווי של 272 מיליון שקל לאחר שמתחילת השנה מנייתה ירדה ב־7%.
הפנטהאוז של דנה אביב
השיפור ברווחיות נבע בין היתר מכך שתיק האשראי גדל ברבעון ב־170 מיליון שקל ואילו ההפרשה לחובות שגבייתם מוטלת בספק עלתה ב־300 אלף שקל בלבד ל־1.3 מיליון שקל. עם זאת, באותו רבעון החברה נתקלה בקשיי גבייה לפחות בארבע חזיתות. החזית הראשונה היא ההלוואה שסיפקה ליצרנית הדלתות פוליווד ב־2020 בהיקף של 21 מיליון שקל שלה ערבה אחת מבעלות השליטה דנה אביב. ברבעון השני הודיעה אביב למכלול כי היא מתקשה לממש את הבטוחה שסיפקה — הפנטהאוז שלה ברמת אביב – ולכן לא תוכל לעמוד בתשלום המלא.
בנוסף, מכלול היתה אחת המלוות לחברת פיוצ'ר סייל שפנתה לבית המשפט לעיכוב הליכים. החברה שעוסקת בתחום יבוא, שיווק ומכירת מוצרי קצה לתקשורת לוותה ממכלול 4 מיליון שקל.
בתיק הנדל"ן נתקלה מכלול בבעיית גבייה בשני פרויקטים של תמ"א 38 שהיזמים שלהם לא הצליחו לסיימם. מדובר על פרויקט עלה הרמה בכפר סבא ופרויקט של חברת פאר בילדינג. מכלול העמידה לשני הפרויקטים מימון בהיקף של 7.7 מיליון שקל, כשכלל ביטוח סיפקה פוליסות מכר בהיקף של 80 מיליון שקל. החוב הכולל של הפרויקט בכפר סבא הוא 61.5 מיליון שקל, כולל פוליסות מכר, ויתרת החוב של פאר בילדינג עומד על 27.5 מיליון שקל. פוליסות מכר הן פוליסות שאמורות לכסות על הפסדים של דיירים שרכשו דירות בפרויקטים. מכלול וכלל ביטוח הגישו ביוני בקשה למנות כונס נכסים לפרויקט בכפר סבא ובפברואר ביקשו צו פתיחת הליכים נגד פאר בילידינג ומינוי כונס נכסים.
בהתאם לכל אלו, היקף האשראי הבעייתי של מכלול נושק ל-40 מיליון שקל.
ממכלול נמסר בתגובה כי "הפרויקטים נמצאים לקראת סיום כשההשקעות לטובת סיום כל פרויקט לא מהותיות. התקציב של היזם בפרויקטים האמורים נמצא עם שולי רווחיות ועודפים מספקים, ועל כן אין צורך לבצע הפרשה לחובות מסופקים בדו"חות החברה".
