"מעבר למטבע דיגיטלי יאלץ את הבנקים להעלות את ריבית הפיקדונות"
"מעבר למטבע דיגיטלי יאלץ את הבנקים להעלות את ריבית הפיקדונות"
מהדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים עולה כי במהלך 2020 הוקפאו 908 אלף הלוואות, 57% מהם באשראי צרכני ו-21% במשכנתאות: "חלה הרעה קלה במדדי סיכון במשכנתאות, אך איכות התיק עדיין הטובה ביותר מתוך האשראי הבנקאי"; על האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי בישראל נכתב: "יכולתם של הבנקים למלא את תפקידם הבסיסי עלולה להיפגע"
אחד הצעדים המרכזיים שנעשו לטיפול במשבר הקורונה היה לאפשר לבנקים להקפיא תשלומי הלוואות ללקוחותיהם. ולקוחות רבים ניצלו את ההקלה הזו: מנתוני הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם היום (ד'), עולה כי במהלך 2020 הוקפאו 908 אלף הלוואות, 57% מהם היו באשראי צרכני ו-21% במשכנתאות.
בעקבות זאת היקף הפירעונות שנדחו עמד על 11 מיליארד שקל, כלומר תשלומים בסכום הזה שהיו אמורים להיפרע בשנה האחרונה לא שולמו. מדובר בפירעונות חלקיים מתוך הלוואות שהיקפן המלא עומד על 176 מיליארד שקל - מתוכן יש כיום הלוואות בסכום של 25.5 מיליארד שקל שנמצאים עדיין בסטטוס של דחייה, 70% מהסכום הזה במשכנתאות.
נכון לסוף חודש מרץ האחרון, 86% מהחוב שהוקפא בשנה האחרונה חזרו להיפרע באופן מלא, כאשר הנתון הגבוה ביותר הוא באשראי הצרכני, שם 93% מההלוואות חזרו להיפרע כסדרן. על אף הנתונים הטובים הללו, בבנק ישראל ללא ממהרים לחגוג, ולא חושבים שהמשבר לגמרי מאחורינו, בעיקר מכיוון שהמשק עדיין מתבסס על סיוע של המדינה.
"קיימת אי ודאות גבוהה בנוגע להתאוששות ולהשלכות הכלכליות של המשבר"
"משבר הקורונה טרם הגיע לסיומו, וההתפתחויות בו משתנות במהירות ובעוצמה. חשוב לציין שגם אם יתמתן המשבר הבריאותי, הרי קיימת אי ודאות גבוהה בנוגע להתאוששות ולהשלכות הכלכליות של המשבר. המשק הישראלי טרם חווה בימים אלה את כל ההשלכות של המשבר, וזה בין השאר על רקע צעדי מדיניות כמו דמי האבטלה, המענקים לציבור, ההלוואות בערבות המדינה, דחיית החזרי ההלוואות על ידי הבנקים וכדומה", נכתב בדו"ח.
עיקר דחיית התשלומים בזמן המשבר היה במשכנתאות. בשיא המשבר 25% מהמשכנתאות הוקפאו. מאז רוב הלווים חזרו לפרוע את התשלומים, ונכון לסוף מרץ רק 4.5% מהמשכנתאות שהוקפאו בעקבות המשבר נמצאים עדיין בדחיית תשלומים. הפיקוח על הבנקים חושף בדו"ח נתונים נוספים הקשורים בהקפאת המשכנתאות. מניתוח שעשו בבנק ישראל נמצא שב-65% מההלוואות שהוקפאו נעשתה הקפאה של למעלה מ-50% מההחזר החודשי. עוד עולה שב-43% מהמקרים הדחייה נעשתה לתקופה של מעל שנה.
3 צפייה בגלריה
בנייה. נותרו עדיין 25.5 מיליארד שקל שהם בסטטוס של דחייה, כאשר מעל 70% מסכום זה הוא במשכנתאות
(צילום: אוראל כהן)
עוד עולה מהנתונים כי הקפאת התשלומים במשכנתאות המסוכנות יותר היתה גבוהה יחסית. כך למשל אם מתוך כל שוק המשכנתאות 34.4% הם משכנתאות במינוף גבוה (של מעל 60% משווי הנכס), הרי היקף המשכנתאות שהוקפאו ושהן במינוף גבוה עמד על 41.3%. "נתונים אלה מאששים שמשקי בית רבים נפגעו בצורה קשה במהלך המשבר ושמתווה הדחיות אכן סייע לאוכלוסייה עם מאפייני סיכון גבוהים יותר בהשוואה לכלל אוכלוסיית נוטלי המשכנתאות", מציינים בפיקוח על הבנקים.
שוק המשכנתאות חצה את רף ה-400 מיליארד שקל
על אף הקפאת המשכנתאות המשמעותית שנעשתה בזמן המשבר, אין חולק על כך ששוק המשכנתאות רותח. שנת 2020 היתה שנת שיא בפעילות. תיק המשכנתאות בבנקים צמח ב-12% וחצה את רף ה-400 מיליארד שקל, וזאת לעומת קצב צמיחה שנתי של 8.5% בממוצע בשנתיים קודם לכן. יתרה מכך, בחודשים האחרונים נרשמו ביצועי שיא, והבנקים מתקשים לעמוד בעומס הפניות.
גם בבנק ישראל מודים שחלה עלייה בסיכון בשוק המשכנתאות, אולם הם בוררים היטב מילים. "במהלך השנה חלה הרעה קלה במדדי סיכון תיק האשראי לדיור", הם כותבים. הפרמטרים שהם מתכוונים אליהם הם למשל שיעור ההלוואות במינוף גבוה (60%-75% משווי הנכס), שטיפס ועמד על 40% מסך המשכנתאות לעומת 36% בשנת 2019. כמו כן עליות מחירי הנדל"ן גם מאלצות את ציבור הלווים לפרוס לזמן ארוך יותר את המשכנתא, כדי להיות מסוגלים לעמוד בתשלומים. היקף המשכנתא הממוצעת עלה אשתקד בחצי שנה ל-22.5 שנה. ולמרות כל זאת, בבנק ישראל מרגישים בנוח עם תיק המשכנתאות של הבנקים ואומרים: "איכות תיק המשכנתאות בבנקים היא הטובה ביותר מתוך כל תיק האשראי הבנקאי".
"מעבר למטבע דיגיטלי יאלץ את הבנקים להעלות את הריבית על הפיקדונות"
באחרונה פרסם בנק ישראל עבודה שביצע בנושא מטבעות דיגיטליים, ובה ציין כי הוא שוקל הנפקה של מטבע דיגיטלי בישראל, ובוחן את מכלול הסוגיות הכרוכות במהלך דרמטי כזה.
בדו"ח של הפיקוח על הבנקים התייחסו לסוגיה וציינו כי צעד כזה עלול לפגוע בבנקים. הסיכון המרכזי הוא שהמטבע הדיגיטלי יבוא על חשבון פיקדונות הציבור. "פיקדונות הציבור בבנקים הם מקור לנזילות ולמתן אשראי על ידי הבנקים, ואם הציבור יבחר להמיר חלק משמעותי מפיקדונותיו בבנקים למטבע דיגיטלי, יכולתם של הבנקים למלא את תפקידם הבסיסי - תיווך בין חוסכים ללווים - עלול להיפגע", מציינים בבנק ישראל.
בפיקוח על הבנקים מציינים כי אם פיקדונות הבנקים יקטנו מהמעבר הזה, יצטרכו הבנקים להגביר את אטרקטיביות הפיקדונות ולהעלות את הריבית עליהם, שכיום היא ריבית אפסית, כדי להקטין את הנטישה, או לגייס מקורות חלופיים למתן אשראי. "אולם התוצאה בשני המקרים תהיה התייקרות של המקורות עבור בנקים, שעשויה להביא לעלייה במחיר האשראי הבנקאי", הם כותבים.
עוד מציינים בבנק ישראל כי אם המטבע הדיגיטלי יחליף תשלום מבוסס כרטיס אשראי, תיתכן גם פגיעה בהכנסות הבנקים מעמלות וממקורות נוספים הקשורות בעולם התשלומים. "נציין כי בתרחיש קיצון של חשש ליציבותו של בנק כזה או אחר בעקבות יציאת הפיקדונות, הדבר עלול להאיץ את המשבר באותו הבנק ובמערכת הבנקאית כולה", הם מציינים. עוד צוין כי במדינות כמו בשבדיה וקנדה כבר נעשו בחינות של השפעה אפשרית של מטבע דיגיטלי על פעילות הבנקים, וגם אם מצאו שתהיה פגיעה ברווחים, לא מדובר בצעד שעלול לפגוע ביציבות הבנקים.
