חדש ברשת: 28 אלף תמונות מארץ ישראל שלפני קום המדינה, זמינות בחינם
מבצע נרחב של ויקימדיה דלה תמונות נשכחות ממאגרי קק"ל, ארכיון המדינה, ארכיון הפלמ"ח ואחרים, השמיש אותן והנגיש לכל דורש; מעתה, יוכל הציבור ליהנות מתמונות אלה, שאין להן זכויות יוצרים. בעוד כמה ממפעילי הארכיונים בירכו על היוזמה, אחרים מתחו עליה ביקורת
הדבר הראשון שמבחינים בו בתמונה הזו הוא שורת מטוסי הטיילורקרפט BL, דרגון רפיד, ארמסטרונג וויטוורת' ופוקר F18 שניצבים על המסלול, כמו מוכנים להמראה. לפניהם, עומדים מתוחים וגאים כמה עשרות אנשים. אחדים אוחזים בדגלים, אחד נושא תוף. אלו הם בוגרי קורס הטיס העברי הראשון, כפי שצולמו בטקס הסיום של הקורס שנערך בלוד ב-1939.
בתמונה אחרת מ-1941, שבעה רובאים מתנדבים ביחידת הבאפס של צבא בריטניה מסתערים קדימה במהלך תרגיל אימונים על רקע הריסות מבצר עתלית.
ובתמונה שצולמה ב-1925 בירושלים, מופיעים כ-20 ילדים ממוצא תימני, יושבים סביב שרפרפי עץ ועליהם ספרים פתוחים, כנראה חדר מאולתר שפעל תחת כיפת השמיים.
והנה תמונה של ילד בן 6, עם תיק קש ביד וילקוט על הגב - זהו ראש הממשלה השני של ישראל, משה שרת, כפי שצולם בחרסון ב-1900.
תמונות אלו הן חלק מפסיפס עשיר שמרכיב את תולדות הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל בחצי הראשון של המאה ה-20. אבל הן, ביחד עם רבבות תמונות נוספות, היו לכודות במשך שנים בארכיונים שונים, דוגמת ארכיון המדינה, ארכיון קק"ל, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון משה שרת וארכיון הפלמ"ח. כן, הארכיונים היו מקוונים וכל אחד יכול היה להגיע אליהן, אבל התמונות הוחזקו בהם לרוב בצורה שלא ניתנת לחיפוש, לעתים עם סימני מים (Watermarks) שמקשים על השימוש בהן, ולפעמים תחת הגבלת שימוש לאור טענה מוטלת בספק של הגנת זכויות יוצרים. הן היו ברשת, אך נגישות רק קצת.
זאת, עד שלמישהו בעמותת ויקימדיה ישראל, המפעילה של הוויקיפדיה העברית ומיזמים נוספים, נמאס. בחודשים האחרונים ערכה העמותה מבצע חשאי במסגרתו יצרה כלים שסרקו את הארכיונים השונים, הורידו את התמונות והמטא-דאטה שלהן, הסיר סימני מים במקרה הצורה והעלו אותן לאתר השיתוף של ויקימדיה לשימוש חופשי של כל המעוניין בכך. לראשונה בהיסטוריה, 28 אלף תמונות מארץ ישראל שצולמו לפני קום המדינה זמינות בקלות, בלי מגבלות טכניות, לתלמידים, חוקרים, חובבי היסטוריה וכל מי שמעוניין לגלות איך נראו החיים בארץ ישראל לפני יותר ממאה שנה.
את המהלך, שאפשר לתאר גם כ"עוקץ ידידותי", יזמה מנכ"לית ויקימדיה ישראל, מיכל לסטר. "אחד האתגרים הגדולים ביותר, כארגון שפועל למען תוכן חופשי, הוא לשחרר ולהפיץ בעולם הרחב לא רק ידע, אלא גם תמונות", אמרה ל"כלכליסט". "התחלנו לייצר קשרי עבודה עם גופים שונים שיש להם ארכיונים מקוונים על מנת שישחררו ויפתחו אותם דרך ויקי שיתוף. "יש לנו שיתוף פעולה סביר עם לשכת העיתונות הממשלתית, אבל נתקלנו בסירוב מוחלט עד התעלמות מהארכיון הציוני, ארכיון המדינה, ארכיון קק"ל, שיש בו יותר ממיליון תמונות, מרביתן לא סרוקות, וארכיונים נוספים".
חוסר הרצון לסייע בעייתי במיוחד שכן לדברי לסטר, מבחינת החוק זכויות היוצרים בתמונות רבות בכלל לא שייכות לארכיונים או אפילו לצלמים. "הארכיונים כוללים בין השאר תמונות שנמצאות בנחלת הכלל ושאין להן שום זכויות יוצרים. הן שייכות לציבור וצריכות להיות פתוחות ונגישות. זה אחד הדברים שלא הצלחנו לגרום בארץ לקרות", היא אמרה.
משהבינו בעמותה שאת האתגר של יצירת שיתופי פעולה מרצון הם לא יצליחו לצלוח בקלות, החליטו לעשות מעשה ולשחרר את התוכן שאמור להיות חופשי בעצמם. מפתחי העמותה יצרו כלי סריקה, שעבר על הארכיונים, בחן את התמונות והמטא-דאטה שלהן וזיהה כאלו שזכויות היוצרים שלהן כבר פגו והפכו לנחלת הכלל. תמונות אלו הועתקו, והועלו ביחד עם כל המידע שנמצא בפורמט בר-חיפוש לאתר שיתוף המדיה של וויקימדיה העולמית, שמשמש את כל הוויקיפדיות בעולם.
"היינו מאוד שמרנים וקפדנים, והוצאנו רק תמונות בנחלת הכלל", הבהירה לסטר. "בשום אופן לא פגענו בזכויות היוצרים של הארגונים. התמונות ששוחררו הן עד 1947, כלומר לפני קום המדינה ושלפי החוק הישראלי, נמצאות בנחלת הכלל. גם תמונות מלפני 1967 הן נחלת הכלל, אבל חששנו שאולי, חס וחלילה, טעו ברישום או לא קטלגו תמונות כמו שצריך. לא לקחנוי סיכון כי לא רצינו לפגוע בחברות הללו אלא להביא לציבור את מה ששייך לציבור".
במקרים מסוימים אף היה צורך בביצוע פעולה מורכבת כדי להפוך את התמונות לשמישות. "הארכיון הציוני הגדיל לעשות ושם סימני מים בתמונות שהן ללא ספק בנחלת הכלל ושייכות לציבור. זה לא יעלה על הדעת, זו התנהגות פושעת כמעט. התמונות לא שייכות לכם, אתם רק שומרים עליהן. סימן מים מראה שאין לכם שום עניין להציג אותה לציבור. חוקרים לא יכולים להשתמש בתמונה, או להבחין בפרטים. יש כאן תפיסה לקויה של מיהו הארכיון הציוני, למי הוא שייך ואת מי הוא משרת. זה רכוש של הציבור וחובה לאפשר לציבור להגיע אליו. לנו תמיד יש את האינטרס לעשות את זה בשיתוף פעולה, אבל בפרויקט הזה רצינו להראות שכשרוצים אפשר לפתוח מידע, גם במשאבים מוגבלים מאוד ובעלות נמוכה במיוחד".
לדברי לסטר, החשיבות של הנגשת התמונות כפי שעשתה העמותה גדולה במיוחד. "בעולם של למידת מכונה נוכל להשתמש בתמונות שונות כדי לעשות הצלבות ולאפשר שימושים מגוונים שלא התאפשרו מעולם", אמרה. "זה מגשים את החזון של האינטרנט כמקום של חיבורים ואת הצורך האנושי שכל הידע האנושי יהיה נגיש לאדם. אחד האתגרים הגדולים ביותר של ארכיונים הוא למי שייך הידע ואיך אפשר להשתמש בו. עד עתה הסתכלו רק על חוקרים והצרכים שלהם - חיפושים ספציפיים, מידע ספציפי. אבל כך רק מעט אנשים היו מסוגלים לגשת לידע. אנחנו רוצים פתיחה של הידע הזה".
ארכיון המדינה מפרגן; הארכיון הציוני: "פעולה אלימה"
תגובות הארכיונים לא היו אחידות. בארכיון המדינה, למשל, בירכו על המהלך. סגנית גנז המדינה, רותי אברמוביץ', אמרה ל"כלכליסט" שלפי החלטת ממשלה מלפני שנתיים (שנוגעת רק לתכנים שיוצרים או מפרסמים גופי ממשל) אין שום מניעה מוויקימדיה לעשות את המהלך שביצעה, גם ללא הסכמת או ידיעת הארכיון. "אנחנו שמחים, זה לגמרי ווין-ווין", אמרה. "זכותו של כל אדם להשתמש בחומרים הללו כל עוד מדובר בשימוש הוגן, והאישור הזה ניתן באתר שלנו שם יש הסבר של מה אפשר לעשות בתמונות. אנחנו לא ארכיון שמבקש כסף מהציבור כדי להתקיים, כי אנחנו מתוקצבים על ידי האוצר. אנחנו כבר מקבלים כסף מהציבור אז לגבות כסף זה משהו לא הוגן; לצד זה יש החלטת החלטת ממשלה שמחייבת אותנו, אז בכלל אין דילמה בנושא".
גם בעמותה למורשת משה שרת בירכו על המהלך. "אנחנו מפיצים את המורשת של משה שרת וכל החומר שלנו פתוח", אמר "לכלכליסט" יורם שרת, מנהל אתר העמותה ונכדו של ראש הממשלה השני. "מי שלקח את זה ועשה עם זה מה שהוא רוצה - זה רק לטובתנו. אנחנו עמותה בלי תקציב ובלי תרומות, ולכן כל מה שמישהו עושה הוא טוב. אנחנו שמחים שמישהו משתמש בחומרים שלנו. האתר פתוח לציבור וכל מי שרוצה יכול לקחת חומר".
מנהל הארכיון הציוני, ד"ר יגאל סתרי, אמנם אמר שהוא מברך על הנגשת החומרים, אך הוסיף: "צר לנו שוויקימדיה בחרו לנקוט בפעולה אלימה של פלישה לאתר הארכיון הציוני המרכזי. ויקימדיה לוקחת באופן גורף את כל החומרים מבלי לברור בין חומרים שהסתיימה לגביהם תקופת זכות היוצרים ובין כאלה שלא. אין זה ראוי שגוף כזה ינקוט בצעדים אגרסיביים כאלו, תוך הפרה בוטה של זכויות היוצרים, כאשר פתוחה בפניהם דרך המלך של הידברות ושיתוף פעולה, כפי שהיה עד היום בין הגופים. אני מקווה שמידת האחריות תגבר ונציגי ויקימדיה ייצרו קשר עם הארכיון הציוני להידברות ברוח חיובית".
בקק"ל סירבו להגיב. תגובת ארכיון הפלמ"ח לא התקבלה עד מועד פרסום הידיעה.