ה-F35: גאונות עסקית חסרת תקדים ומטוס שאלרגי לעצמו

שלום, כאן הקברניט; חיל האוויר הישראלי החליט להצטייד ב-F35; עד כמה נבעה ההחלטה מצורך מבצעי ועד כמה בוצעה בלחץ פוליטי, בהיותנו מדינת-חסות של ארה"ב? בכירים ממני נדרשו לנושא וקיבלו החלטה מושכלת וראויה. ולכן, לא עליה נדבר כאן היום.

תחת זאת, נצלול לעומקו של המטוס הידוע לשמצה ונבין מה יש לכל העולם נגדו, למה הוכתר כפרויקט הצבאי הכושל בהיסטוריה ואיך הוכיח שאם יש בעולם חברה חכמה יותר מלוקהיד מרטין, כנראה שהיא שומרת את חכמתה בסוד.

כמה חכמה היא לוקהיד מרטין? המשיכו לקרוא צילום: שאטרסטוק

מאז הולדת ה-F15 (סיפור מצחיק: הוא נולד בטעות), התחלקו מטוסי הקרב לשתי קטגוריות: מטוס עליונות אווירית עתיר-יכולות, גדול ויקר ולצידו, מטוס קרב קל ורב-משימתי שהוא זול וזמין ממנו (F16, לשירותכם). הסוג השני גם היה נוח יותר לייצוא. שנה אחרי שנה השתמשו היצרנים ביכולות וטכנולוגיות שפותחו עבור המטוס המגודל עבור אחיו הקטן, מה שאיפשר להוזיל אותו.

מטוסי F15 של חיל האוויר האמריקאי צילום: The National Interest

מטוס העל האחרון של ארצות הברית הוא ה-F22, כלי נפלא ומופלא שעולה 150 מיליון דולר לחתיכה ואף מדינה לא צפויה לקבל אותו, אפילו מבין המדינות שמפעילות את קודמו, ה-F15. למה? כי ארה"ב החליטה שהוא מכיל טכנולוגיות סודיות מדי. מה גם שלישראל אין כסף, יפן שוקלת להמציא סופר-מטוס משל עצמה וסעודיה קצת בעייתית מבחינה פוליטית לראיית ארה"ב; בעבר מכרה מטוסי F14 לאיראן ואז הופתעה לגלות שהמשטר שם השתנה ועושה לה בעיות עד היום.

האח הגדול, F22 צילום: nationalinterest.org

ועדיין, ארצות הברית צריכה מטוס קרב מתקדם מאוד, שלא יעלה יותר מדי כסף ויתאים לכל הזרועות של כוחות הביטחון בה. ולכן, ב-1994 אוחדו כמה תוכניות פיתוח למכרז אחד בשם JSF - שנועד להפיק מטוס קרב רב משימתי עבור חיל האוויר, חיל הים והנחתים. לכל כוח כזה יש מטוסים מזדקנים עם תפקידים אחרים - קרב-הפצצה (F16, F18), סיוע קרוב לכוחות הקרקע (A10, הארייר AV8) ועוד. המטוס נועד גם להחליף את ה-F16 בצבאות זרים - מה שיכניס הון עתק לארצות הברית.

העיצוב הזוכה של לוקהיד מרטין (מימין), והעיצוב של בואינג צילום: warfareblog

העיצוב של לוקהיד מרטין זכה בתחרות מול העיצוב של בואינג, קיבל את השם YF35 והחל בדרך הארוכה להפיכתו לכלי מבצעי. הוא פותח בגרסה A סטנדרטית, גרסה B שמסוגלת להמריא ממסלול קצרצר ולנחות אנכית וגרסה C בעלת כנפיים מוגדלות וגלגלים מחוזקים, להפעלה מנושאות מטוסים. מאז, קרו הרבה מאוד דברים.

דגמי המטוס צילום: business insider

בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט התברר שזה עומד להיות סיפור מסובך פי מיליון משהעריך הפנטגון: ראשית, המטוסים שנועד ה-F35 להחליף מבצעים משימות שונות מאוד, שמצריכות פרופיל טיסה, חימוש ויכולות שפשוט אי אפשר לצפות ממטוס אחד. שנית, רבים מקבלני המשנה של רכיבי המטוס לא עמדו בלוחות הזמנים שהוגדרו, מה שהצריך אילתורים רבים. ושלישית, הנסיונות לעמוד בדרישות, לפתור את הבעיות הקיימות (כך שלא ייצרו חדשות) ובאגים שהתגלו בקצב של שניים ביום גרמו לפרויקט להתעכב ולהתייקר עוד ועוד.

פס ייצור של מטוסי F35 צילום: scoopnest

אני רוצה להתעכב על עניין המחיר: מיזם ה-F35 עלה יותר מפיתוח אחיו הבכור, ה-F22. הוא גם עלה יותר מפיתוח פצצת האטום הראשונה, מהצבת תחנת החלל הבינלאומית במסלול סביב כדור הארץ (פי 3 וחצי ממנה) או מהנחתת האדם על הירח. פרויקט ה-F35 עלה 406 מיליארד דולר. מעולם בהיסטוריה האנושית לא הוציאו כל כך הרבה כסף על מוצר אחד.

קריקטורת F35 שפורסמה בעיתון קנדי צילום: canadianmilitaryhistory

• המכ"מ שלו מכבה את עצמו כשהוא מגיע לטמפרטורה מסוימת. איזו? הטמפרטורה בה הוא אמור לתפקד.
• מיכלי הדלק שלו כוללים כלי מדידה אלקטרוניים שהם רגישים מאוד ומחוברים לנתיכים בעייתיים. התוצאה: הם עלולים להתלקח בעת קפיצות מתח, מה שהוביל לכך שנאסר על ביצוע טיסות ב-F35 בעת סופות ברקים. התקלה נותרה בעינה גם לאחר שהוחלפו מיכלי הדלק.
• התותח מוקם בצורה בעייתית ויצר רעידות קשות בגוף בעת ירי. כמה קשות? הרעידות מטעות חיישנים ומנתקות מגעים במערכות חשמליות מסוימות. בנוסף, תוכנה שמסנכרנת אותו עם מחשב הירי של המטוס התגלתה כפגומה. פיתוח של תוכנה חלופית יושלם ב-2019.
• החלפת מנוע תקול אורכת 52 שעות. זאת, בעוד הדרישה הראשונית היתה למטוס שאפשר להחליף לו מנוע תוך שעתיים.
  

מנוע ה-F35. כמה זמן לוקח להחליף אחד? צילום:שאטרסטוק

• כיסא המפלט נמצא בלתי תקין, ברמה שמסכנת חיי טייסים בעת פליטה.
• המטוס מאבד יציבות במהירות איטית, בשל מערבולות שמקורן במבנה הכנף - ומפגין יציבות מוגבלת בגובה נמוך.
• קסדת הטייס אינה מסונכרנת באופן מלא עם מכשירי הטיסה, מחשב המטוס המרכזי והחיישנים.
• כמה ממערכות התחזוקה והתקשורת שבו דווחו כרגישות למתקפות סייבר.
• ולקינוח, בכל הנוגע לתוכנה המטוס הוא מסיבת חילופי באגים; כמה מהתוכנות בו הוגדרו כבלתי כשירות לשימוש מבצעי, או אפילו לטיסות ניסוי.
  

חלק מהליקויים תוקנו, בעוד חדשים ממשיכים להתגלות; זה קורה לפעמים במטוסי קרב - אבל לא בכמויות כאלה. מה נשתנה מאז? התשובה העצובה היא שכמעט כלום: דו"ח שפורסם בסוף ינואר השנה, עליו חתום רוברט בהלר, מנהל המרכז להערכת ביצועים בפנטגון, קבע שלא רק שרוב הליקויים טרם תוקנו בצורה משביעת רצון, אלא חלק מהליקויים נשארו במצב בו היו עוד ב-2014.

בין השאר, ציין בעיות בגלגלים, במערכת התדלוק באוויר, בכיול התותח ועוד. "המוכנות המבצעית של צי ה-F35 נותרה מתחת לנדרש", כתב בהלר. "התיקונים יצריכו אילתורים שאינם תואמים את דרישות זרועות הביטחון למצבי לחימה. בשנה האחרונה לא בוצעה התקדמות מהותית ברוב המדדים". איך יתכן שמטוס עם כל כך הרבה מחלות בכלל ייכנס לשירות? כאן נכנסת לתמונה הפוליטיקה של תעשיית האירוספייס האמריקאית, בה כל היגיון שאינו משרת בעלי הון פשוט צולל בזנב בוער.

F16 (בחזית) וה-F35 שמתוכנן להחליפו צילום: USAF

לוקהיד מרטין, לדעתי, היא טוענת רצינית לכתר "החברה הכי חכמה בעולם"; כשהיא החלה בפרויקט, היא רצתה לדאוג שאי אפשר יהיה לבטל אותו - לא משנה כמה יעלה. לכן, שילבה בפרויקט הרבה מאוד יצרני רכיבים גדולים - ופרסה את הייצור על 46 ממדינות ארה"ב. בתוך שנים ספורות הוקמו מערכי ייצור חדשים, בעיקר במדינות בהן המושלים והסנאטורים ידעו לשמור טובה ובצדק: לוקהיד מרטין פתרה הרבה מבעיות האבטלה בהן. כיום מיזם ה-F35 מעסיק 170,000 איש, שרובם גויס ספציפית עבורו. והחברה יודעת טוב מאוד שאף נשיא, מזכיר הגנה, מושל או סנאטור לא יעז להיות זה שיהפוך את העובדים הללו למובטלים.

דגלי המדינות ששותפות לפיתוח המטוס צילום: שאטרסטוק

כדי לבצר את המיזם, חתמה לוקהיד מרטין על הסכמי ייצור גם עם ספקיות במדינות שיחסי החוץ איתן חשובים לארה"ב: בריטניה, אוסטרליה, טורקיה, איטליה ואחרות. ההחלטה הבטיחה שפוליטיקאים בהן ידחפו לרכוש את המטוס, וגם גייסה תומכים במשרד החוץ האמריקאי.

וכך נותרה ארצות הברית עם מטוס קרב רב משימתי שלא מסוגל לבצע את רוב מה שנדרש ממנו, שרוב הגייסות שרצו להצטייד בו צמצמו משמעותית או ביטלו את ההזמנות, ושאי אפשר להיפטר ממנו.

מטוס F35B נוחת אנכית צילום: Popular Science

והוא לא רק בעיה שלה: לפנטגון יש הסדר עם לוקהיד מרטין, לפיו ככל שיוזמנו יותר מטוסי F35, כך ירדו עלויות הייצור והמחיר ליחידה. לפיכך, יצאה ממשלת ארה"ב למצוא קליינטים לחמקן שלה, כדי ש-406 המיליארד לא יהפכו ל-506 מיליארד. משרד החוץ האמריקאי הפעיל לחץ כבד על מדינות החסות של ארה"ב (ביניהן נחשו מי), והצליח לסגור עסקאות. כיום נמצא צי המטוסים במצב שמיש למחצה, במקרה הטוב; כדי להאיץ את פתיחת מערכי הייצור, העדיפה לוקהיד מרטין תצורה בה קודם בונים את המטוסים ופותרים בעיות תוך כדי תנועה - כך שכל פעם שתתגלה תקלה חדשה, יחזרו כל המטוסים למוסך. היא אמנם יצרה כך הרבה משרות במהירות, אך גם גרמה לפרויקט להתעכב ולהסתרבל.

מטוס F35 של חיל האוויר הישראלי צילום: דובר צה"ל

איך יסתיים הסיפור? אין לדעת. בחמש השנים האחרונות חלו ירידות יחסיות בתקציב ההגנה האמריקאי. אבל תוכנית ה-F35 לא נפגעה והמימון עבורה רק עלה; רק לפני שבוע נודע שתוכנית המודרניזציה של צי ה-F35 (שם קוד ל"תיקון פאדיחות טכניות") צפויה לעלות עוד 16 מיליארד דולר כי היי, למה לא. אם יתוקנו כל הבאגים, יהיה זה מטוס מצוין; לוקהיד מרטין היא מיצרניות המטוסים הוותיקות והיצירתיות ביותר בעולם (מי לדעתכם המציא את "הציפור השחורה"?) - אבל בואו נחשוב לרגע על מצב בו זה לא קורה. חילות אוויר ייתקעו עם מטוס יקר ומיותר, ומדינות ששרויות במצבי עימות חם אף יהיו בסכנה ביטחונית.

עתיד לוט בערפל. F35 צילום: sputniknews

אבל כנראה שהמטוס שיחליף את ה-F35 יהיה א. בלתי מאויש וב. לא מתוצרת לוקהיד מרטין; הממשלה קלטה מה עשו לה, ולא תשכח בקלות. המובילות בתחום מל"ט הקרב היא נורת'רופ-גראמן, עוד חברה סופר-יצירתית (מי לדעתכם המציא את ה-B2?) שלא נוהגת לעשות טריקים עסקיים. אולי מסיבה זו הפסידה כ"כ הרבה חוזים למתחרות. אבל אחרי המקרה המוזר של ה-F35, אולי דווקא תכונה זו תעלה אותה לליגת העל של מטוסי הקרב, בה לא שיחקה מאז ימי ה-F14 וה-F5.