לידיעת ממשלת ישראל: המאגר הביומטרי של הודו מסתמן ככישלון
המאגר ההודי זוכה למתקפות מכל עבר, תלונות משתמשים ואף נטען שגרם למוות, פייסבוק מודה שהיא סכנה לדמוקרטיה בעולם, מפיצי המטבעות הווירטואליים נשענים על פייק ניוז ומה עושה דיקטטור שסולק מאינסטגרם
המערכת הביומטרית הכוללת של הודו, אאדהאאר ("אבן התשתית"), נמצאת תחת מתקפה בלתי פוסקת, ואחרי השקעה עצומה מצד הממשלה נראה שהיא כושלת לגמרי. המערכת עלתה לכותרות לפני מספר שבועות לאחר שנודע שאפשר לרכוש מידע ביומטרי על משתמשיה בעלות של 8 דולר בלבד. ואולם, היא נמצאת עמוק בבוץ אפילו בלי הבעיה (התמידית) של נוכלות והונאות - ויתכן שאף גרמה למוות.
המטרה היתה חיובית: לאסוף את המידע הביומטרי של 1.2 מיליארד אזרחי הודו כדי שאלו מהם שזכאים להטבות ממשלתיות - בעיקר הטבות סעד ומזון - יוכלו לקבל אותן בהנפת יד ובלי בלאגן ביורוקרטי. הממשלה הנוכחית, שהתנגדה בשעתו לפרויקט, הפכה אותו לפרויקט דגל וככזה, רוצה שהוא יוכל לשמש לכל פעולה מול הממשלה וגם לעסקאות פרטיות. זה הגיוני: אם כבר הטבעת מיליארדים באיסוף המידע של המון בני אדם, כדאי שהמערכת תעשה כמה שיותר דברים.
עם זאת, בימים אלה שומע בית המשפט העליון של הודו ערעור נגד המערכת. המתלוננים טוענים שמצד אחד, אאדהאאר משמשת כקולר אלקטרוני, כי היא אוספת המון מידע על המשתמשים בה והממשלה יכולה לדעת איפה כל אזרח בכל רגע נתון; ומצד שני, שהיא דנה אנשים רבים לחרפת רעב. כי מסתבר שעצם העובדה שמישהו רשום במערכת לא מבטיחה שהוא יקבל את קצבת המזון שלו. זאת, בעוד מי שלא רשום הוא טכנית, מת מבחינה אזרחית.
מתנגדי התוכנית טענו שנערה באחת המדינות הכי עניות של הודו מתה בגלל תקלה במאגר הביומטרי: כרטיס קיצוב המזון של משפחתה לא התחבר לאאדהאאר והמסכנה פשוט מתה מרעב. הממשלה, מצידה, מסירה אחריות ואומרת שהנערה בכלל מתה מקדחת. מתנגדי התוכנית ציינו שורה של מקרי מוות דומים.
בגלל כשלי המאגר הביומטרי, הודים רבים עלולים לאבד הקצבות מזון, תשלומים או את הפנסיות שלהם - בדיוק הסוגיות שהמערכת היתה אמורה לפתור. אחת הסיבות לכישלון היא בעיות התשתית במדינה: לא בכל פינה שלה יש חיבור תקין לרשת. אם בעבר יכל קשיש הודי לשלוח את הניירת הנדרשת עם מי מבני משפחתו, עתה הוא נדרש להתייצב בעצמו ולהניח את אצבעו על הסורק הביומטרי.
חוקרים הגיעו למסקנה ששיעור המשפחות שלא מקבלות את ההקצבה או הקצבה שלהן גבוה פי 5 (20%) בכפרים שבהם השימוש באאדהאאר הוא חובה לעומת כפרים שבהם השימוש הוא אופציונלי (4%). הממשלה אומרת שהמטרה של המערכת היא מניעת הונאות; אבל הונאות מעולם לא היו בעיה נפוצה. מוות ברעב, מצד שני, דווקא כן. ישראל, כמובן, איננה הודו. אבל אם מישהו חושב שהמערכת הביומטרית שלנו תתפקד היטב - במיוחד מול קשישים ואוכלוסיות חלשות - הוא מוזמן להתעורר מחלומו ולהבין שאנחנו בדרך לטעות גדולה ויקרה.
אופס, דפקנו לכם את הדמוקרטיה
לראשונה, מודה פייסבוק שלפעילות שלה יש השפעה מסוכנת על הדמוקרטיה. מנהל המוצר של פייסבוק, סמיד צ'קרברטי, כתב שהרשת החברתית "מאפשרת לנו להתבטא ולפעול. במירעה, היא מאפשרת לאנשים להפיץ דיסאינפורמציה ולאכל את הדמוקרטיה". צ'קברטי כתב גם שהחברה הגיבה באיטיות רבה מדי על המערכה הרוסית נגד הבחירות בארה"ב ב-2016.
כל זה לא חדש או מפתיע; אנחנו מדברים על זה כבר שנה בערך. מה שבכל זאת גורר הרמת גבה הוא המסקנות של צ'קברטי: "הלוואי שיכולתי להבטיח שהצדדים החיוביים יגברו על השליליים, אבל אינני יכול לעשות זאת. לכן יש לנו חובה מוסרית להבין כיצד הטכנולוגיות הללו מנוצלות ומה ניתן לעשות... זהו אזור ספר חדש ואנחנו לא יכולים להעמיד פנים שיש לנו את כל התשובות, אבל אוכל להבטיח לכם שאני וצוותי מוקדשים למציאת פיתרון. נשתף איתכם את מה שנלמד".
בתרגום מתאגידית: א. שחררנו עליכם טכנולוגיה שאין לנו מושג מה ההשפעות השליליות שלה וקיווינו שיהיה בסדר; ב. עדיין אין לנו מושג מה אנחנו עושים למרקם הדמוקרטי שלכם; ג. אנחנו מבטיחים לכם שנשתדל לברר יותר, וזה בדיוק מה שנגיד אחרי הפעם הבאה שמישהו יחבל בבחירות. זה אזור ספר חדש, אחרי הכל; ד. אין לנו שום כוונה להפסיק את הפעילות שלנו, למרות שאנחנו מבינים היטב שהיא פוגעת בציבור. אנחנו עושים מזה יותר מדי כסף, נסו להבין אותנו; ה. אם תטענו שאנחנו מסוכנים לציבור, מה שאנחנו לא מכחישים יותר, ושעל כן יש לסגור אותנו עד שאפשר יהיה לברר איך מצמצמים את הנזק, נקרא לכם פרימיטיביסטים ונאו-לודיטים.
ואנחנו יודעים שלא תעשו שום דבר בקשר לזה, כי אנחנו יודעים שאתם מכורים. ואנחנו יודעים שאתם מכורים, כי אנחנו תכננו בידיעה ובזדון את ההתמכרות. אז מה תעשו לנו, ג'אנקיז? הרי כבר אין לכם כוח רצון לכלום. הנה, תראו, תמונה של חתול! חתונה של סלב! לחם ושעשועים!
מומחה אמר שכדאי לקנות!
הרבה רעות חולות יש באינטרנט, ולעיתים אפשר לראות איך כולן מתכנסות לסיפור אחד: זה לא סוד ששוק המטבעות הווירטואליים גדוש בהונאות, אך לאחרונה צצה שיטה חדשה שם, שמסייעת בהפרדת שוטה וכספו: פייק ניוז.
התרגיל פשוט: מפברקים חשבון שנראה כמו חשבון אמיתי של מבין עניין, ומפיצים ידיעה בשמו. למשל, לא מזמן קם חשבון שהתחזה לג'ון מקאפי - מאבות האנטי וירוס, חסיד קריפטו ואושיה ססגונית במיוחד. החשבון המליץ בכל פה לקנות מטבע בשם GTV ואנשים בלעו את הפיתיון. עד שמקאפי בעצמו שם לב שמדברים בשמו, כבר החלה רכישת המטבע; המנפיקים הסתלקו בדממה והמשקיעים נותרו עם אוויר חם בכיס.
עוד יום שגרתי בשוק הקריפטו, בו לא חסרות בעיות. למשל, אי אפשר לדעת מי מפרסם מה. קחו את הביטקוין למשל - מי מחזיק ברוב המטבעות? לפי הערכות, 40% מכל הביטקוינים נמצאים בידי משהו כמו אלף איש. אנחנו יודעים שהם משוחחים ביניהם; זה חוקי לגמרי, כי אין פיקוח על המטבע. אנחנו כבר יודעים ששני בוטים, שהופעלו על ידי אותו אדם, ניפחו את השווי של ביטקוין לאלף דולר. אנחנו לא יכולים לדעת מתי שניים-שלושה לווייתני ביטקוין ישתפו פעולה בהונאה שתקפיץ את המחיר שלו, ואז, כשיהיה בשיאו, ימכרו את האחזקות שלהם - כל זמן שאפשר להוציא את הכסף בדולרים, מה שהולך להפוך לקשה יותר בקרוב. ייזהר הקונה.
קצרצרים
1. למדינת מונטנה נמאס מהרשעות של ממשל טראמפ, אז אתמול (ב') חתם המושל בה על צו שמאלץ את כל חברות התקשורת שיש להן חוזים עם המדינה לציית לכללי ניטרליות הרשת. המושל, סטיב באלוק, כתב שהעתיד של המדינה שלו תלוי ברשת החופשית, ושהוא מקווה שמושלי מדינות אחרות ילכו בדרכו. רוב ספקיות הרשת הגדולות של ארה"ב מחזיקות בחוזים במונטנה, כך שלצו יש השלכות נרחבות. 21 מדינות הגישו לאחרונה ערעור לבית המשפט העליון על החלטת ביטול ניטרליות הרשת של טראמפ.
2. הרודן בכה מאוד: רמזן קדירוב, שליט הבובה הרצחני של צ'צ'ניה שלאחרונה החל לעסוק בציד הומוסקסואלים, חטף סנקציות בשל הפרות זכויות האדם הבוטות שלו. מרובן הוא מתעלם ללא יותר מדי בעיות, אבל ההחלטה לחסום את חשבון האינסטגרם שלו מביאה לו את הג'ננה. מקורות אמרו לגרדיאן שקדירוב רואה בסגירת החשבון פגיעה במעמד ובתדמית שלו. הוא מוציא את חמתו על ארגון Memorial, שעוסק בעוולות ההיסטוריות של המשטר הסובייטי – אבל גם בהפרות זכויות אדם במדינות פוסט-סובייטיות. המשרדים של Memorial בצ'צ'ניה הוצתו, ואחד החברים שלו נעצר ועונה. שמעתי על יסורי גמילה ממדיה חברתית, אבל זה באמת מוגזם.
3. סנקציות מערביות על סחר עם רוסיה הפוטיניסטית, בעקבות פלישתה לאוקראינה, אילצו את הספקיות של מיקרוסופט להודיע למאות חברות ברוסיה שהן לא יוכלו יותר לרכוש את מוצרי החברה, ושהן מתבקשות לשלם את החובות שלהן עבור מוצרי מיקרוסופט בהקדם - שכן בקרוב גם העברת הכספים הזו תהיה אסורה. לא ממש ברור לי מה התמריץ שלהם לשלם, ונראה לי שהצעד הזה פשוט יגדיל את הפיראטיות של מוצרי החברה ברוסיה. על פניו נראה שמיקרוסופט נאלצת לציית כאן לסנקציות שלא מתאימות לה בכלל, כדי להמנע מתביעה וקנסות גבוהים.
4. הכירו את Whack-a-Mole, המאגר הגדול ביותר של פעילי שנאה בארה"ב, שאוסף את כל המידע עליהם שניתן להוציא מהרשת ומצליב אותו, כך שאפשר יהיה לזהות ולחשוף את הניאו נאצים. מאגר המידע מצליב בין השמות השונים שבהם משתמשים הניאו נאצים כדי להסוות את פעולתם, חושף את הפעילים - ומשם המידע עובר לפעילי אנטיפה. הארגון מפיץ את המידע ברשת כדי שאנשים ידעו ממי צריך להיזהר. המאגר הזה שימש לשיבוש הפעילות של הניאו נאצים בשרלוטסוויל: ההצלבה בין המידע עליהם ובין שכירת החדרים שהם ביצעו איפשרה למנוע מהם דיור ב-Airbnb. בין השאר, מאגר המידע כולל צילומי מסך של פעילות ניאו נאצית, משום שהמידע הזה נמחק במהירות. אחר כך הוא משמש לפעילות משפטית.
5. אמזון פתחה אתמול (ב') את החנות הראשונה שלה שבה אפשר לקנות מבלי לעבור דרך קופות: אתה מפעיל את האפליקציה שלך בכניסה, ומצלמות מתעדות את כל מה שאתה לוקח ומחייבות אותך ללא מגע יד אדם. החנות עצמה היא סוג של מכולת, עם דגש על מזון ומצרכי בית ולא הרבה מעבר. ואולם, כבר נרשם בה מקרה של גניבה - גם אם בשוגג: צוות של CNBC יצא מהחנות כשגילה, למרבה הפאדיחה, שהוא חויב על כל מה שלקח מהחנות פרט ליוגורט. הם יצרו קשר עם היח"צ של אמזון, שמחלה להם. יש להניח שהמהנדסים של אמזון מתחקרים היום את התקרית.