טלגרם: הפייסבוק והווטסאפ של איראן
אפליקציית המסרים המיידיים המאובטחת הפכה לתופעה תרבותית באיראן. היא משמשת כתחליף לרשתות חברתיות עם אלפי ערוצי בידור ונמצאת על הכוונת של השלטונות מפחד שהיא תעורר שיח פוליטי
- צ'ק פוינט חשפה שתי חולשות אבטחה בווטסאפ וטלגרם
- פיראטים אנונימיים: TorrZan מאפשר להוריד קבצי ביטורנט דרך הטלגרם
- "שלטונות איראן חסמו סופית את אפליקציית ווייז לשימוש הנהגים"
אפליקציית המסרים המידיים הפופולרית ביותר במדינה היא טלגרם, בה משתמשים 20 עד 30 מיליון איש, לא כולל איראנים החיים מחוץ למדינה ומתקשרים עם חבריהם שם דרכה. מדובר ברבע ממשתמשי טלגרם בעולם כולו.
ערוצי טלגרם הפכו לבמה נוספת עבור כלי תקשורת, מותגים, עסקים וגורמים פרטיים לשם תקשורת ופנאי. חטיבת מערכות המידע במשרד התרבות באיראן פרסמה ש-60% מהזמן שמבלים תושבי איראן באפליקציה מוקדש לצרכי בידור באלפי ערוצים באפליקציה.
ואולם, השימוש החשוב ביותר בה הוא לצרכים פוליטיים: רשתות חברתיות בינלאומיות חסומות באיראן, במטרה להגביל שינוי פוליטי כחלק ממסע הבחירות הנוכחי של המועמדים לנשיאות במאי 2017. בנוסף, 60% מרוחב הפס במדינה משמש לתקשורת באפליקציה זו לצד טענת סוכנות הידיעות האיראנית Mehr כי 80.5% מכלל חשבונות הטלגרם הם של תושבי איראן.
טלגרם הפכה למעשה לטענת סוכנות הידיעות האיראנית Mehr ל"מקור העיקרי של תכני מולטימדיה המהווה תחליף לפייסבוק. טלגרם היא ללא ספק הדרך הקלה ביותר של גישה לתוכני מולטימדיה ובידור עבור האיראנים".
השלטונות פועלים להגבלת השימוש באפליקציה, בין השאר באמצעות הדרישה כי התעבורה תנותב דרך שרתים אשר יוצבו באיראן, כדי "לא לתת לרשתות חברתיות הקשורות באויבים או שרותי מודיעין זרים לעבוד במדינה", כך על פי ציטוט של בכיר בממשלה האיראנית שפורסם בסוכנות הידיעות הממשלתית IRNA.
עם זאת, ישנה קביעה של הוועדה לקביעת תוכן פלילי האירנית, כי יש להתיר פעילות רשתות חברתיות בשלושה תנאים; "ציות באופן מלא לחוק, העברת שרתיהן למדינה, ואישורים מהרשויות המוסמכות", תוך "חיזוק הרשתות החברתיות הפנימיות אל מול נזקים חיצוניים שעלולות לגרום רשתות חברתיות זרות".
ראש משטרת הסייבר האיראנית טען בהקשר זה כי "מרבית הפשעים במרחב הקיברנטי דוגמת פעולות דאע"ש, פשעי מוסר ומקרים רבים אחרים מתרחשים בטלגרם. בהתחשב בחוק הבינלאומי, על טלגרם להעביר את שרתיה לאיראן".
מנכ"ל טלגרם, מצידו, אמר שבקשות אלו נדחו פעמים רבות וכי אין החברה משתפת פעולה עם ממשלת איראן, או חולקת איתה מידע. למשל, באוקטובר 2015 סירבה טלגרם לדרישת השלטונות ל"כלי ריגול וצנזורה", שהובילה לחסימה זמנית של האפליקציה במדינה.
במסגרת הצעדים להגבלת השימוש באפליקציה, עצרו הרשויות משתמשי טלגרם ודרשו ממפעילי ערוצים פופולריים להשיג אישורים נדרשים המחייבים את חשיפת זהותם, בטענה לסוגיות של בטחון לאומי. לצד טענות כי מטרת צעדים אלו היא למנוע שיח פוליטי במרחב זה.
המועצה העליונה למרחב קיברנטי, קבעה כי שמפעילי הערוצים במדינה אשר בהם למעלה מ-5,000 עוקבים, צריכים להשיג רישיון ממשרד התרבות וההכוונה האיסלמית עד לסוף פברואר 2017. אחרת, יעמדו בפני תביעה, לצד דרישה כי אלו ייצרו בוט כמנהל נוסף לערוץ, ככל הנראה למטרת מעקב ממשלתי.
לטענת התקשורת האיראנית נכון לחודש ינואר כ-700 מנהלי ערוצים בטלגרם קיבלו רישיון שכזה, 80 ערוצים נסגרו במהלך החודש ו-32 מנהלים נעצרו באשמה של "הפצת שקרים, פגיעה בסדר הציבורי, יצירת פחד וקידום חומרים אנטי מוסריים ואנטי תרבותיים". צעדים אשר הביאו לא רק לפחד, אלא גם לצנזורה עצמית.
באוגוסט 2016 האקרים איראניים פרצו ליותר מתריסר חשבונות טלגרם והביאו לזיהוי מספרי טלפון של יותר מ-15מיליון משתמשים איראניים, ובכללם פעילים פוליטיים בתנועה הרפורמית. קבוצת ההאקרים, הידועה בשם Rocket Kitten, קשורה ככל הנראה בממשל האיראני.
בסוף חודש מרץ השיקה מפעילת האפליקציה אפשרות לקיים שיחות קוליות, אך זו נחסמה שעות בודדות לאחר מכן על ידי הממשלה האיראנית והותרה שוב לשימוש באמצע אפריל. זאת, תוך הודעה של משרד התקשורת כי ועדה תבחן את השפעת השירות על עסקיהן של מפעילות רשתות הסלולר במדינה. ואולם, רכיב זה שב ונחסם כעבור שלושה ימים בהוראת בית משפט מקומי.
לדברי מומחים במשרד התקשורת באיראן לא ניתן לחסום אפשרות זו של שיחה קולית מבלי לחסום את האפליקציה בכללותה, לפיכך יתכן כי בעתיד הקרוב תחסם זו באיראן מהטעם הכלכלי, בטענה כי השרות המאפשר שיחות VoIP פוגע בהכנסות חברות התקשורת במדינה.
הכותב הינו מומחה וחוקר איומי אינטרנט וסייבר, אחראי לימודי סייבר במכללה האקדמית תל-אביב יפו