אימפריה של סרגלים: מכונת הכסף הסודית של ההייטק הישראלי

מוקדם יותר החודש הפכה קונדואיט הישראלית מנס ציונה לחברת האינטרנט הגדולה בישראל, כאשר בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן הדביק לה שווי של 1.4 מיליארד דולר, בעקבות קניית 7% ממניותיה תמורת כ־100 מיליון דולר. הצלחתה של קונדואיט הגיעה בזכות פיתוח מערכת המאפשרת לאתרי תוכן ולעסקים בעולם להפיק סרגל כלים ואפליקציות סלולריות משל עצמם. אלא שהחברה המשגשגת הזו היא רק דוגמה אחת בשרשרת חברות ישראליות הפועלות בהצלחה בשוק סרגלי הכלים.

הפיתוח של קונדואיט מייצר לה הכנסות שנתיות המוערכות ב־500–800 מיליון דולר, עם רווח נקי מדהים של 250 מיליון דולר. איך עושה החברה את הונה הגדול? זה קורה לאו דווקא מעצם הורדת סרגל הכלים, אלא בזכות חלונית החיפוש המשובצת בו המקבעת את מנוע החיפוש בינג כברירת המחדל של המשתמש האמריקאי. על פי ההערכות, קונדואיט אחראית לכ־10%–15% מתעבורת הגלישה בבינג, המשלמת לקונדואיט 1–2 דולרים על כל משתמש חדש שהיא מביאה לה.

נכון יהיה לומר שקונדואיט שכללה את מנוע החיפוש ככלי להפיכתה לחברת אינטרנט מכניסה ורווחית מאוד - אך היא לא היתה הישראלית הראשונה שעשתה זאת. קדמו לה הוטבר, אינקרדימייל וגם חברת בבילון, שמדווחת על תוצאותיה לבורסה, ובכך מספקת הצצה למספרים האמיתיים שמאחורי המודל הכלכלי של סרגלי הכלים.

בבילון שבשליטת נעם לניר מוכרת אמנם בזכות תוכנת התרגום שלה, אך בפועל 97% מהכנסותיה מקורן בסרגל הכלים שמורידים המשתמשים יחד עם תוכנת התרגום ובחלונית החיפוש שבו. למעשה, חלונית החיפוש של Ask.com, בינג וגוגל, המשולבת בסרגל הכלים, אחראית לבדה ל־95% מהכנסות בבילון, שהגיעו בשנה החולפת ל־223 מיליון שקל.

עובדי בבילון. 97% מההכנסות מגיעות מסרגל הכלים צילום: איתן ריקליס

מגיע עם האנטי־וירוס

ההצלחה בתחום סרגלי הכלים לא נעלמה מעיני בעלי החלומות בהייטק הישראלי. בשנתיים האחרונות נדמה כי שוק סרגלי הכלים בארץ עלה על גדותיו בכמות החברות שהוא כולל, אך עם זאת נותר קבור עמוק מתחת למעטה סודיות.

במידה רבה, כמו ששוק אתרי ההימורים מאופיין בריכוז גבוה של ישראלים, כך גם בשוק סרגלי הכלים (Toolbars) קיימות כמה חברות גדולות המצויות באור הזרקורים ופועלות באופן שקוף, אך גם כמה חברות הפועלות מתחת לרדאר. "מרבית החברות האלה מכניסות כסף כבר מהיום הראשון, ולכן הן לא פונות למשקיעים ולא מעוניינות בחשיפה תקשורתית", אומר עו"ד נמרוד קוזלובסקי, מומחה לדיני אינטרנט.

לדבריו, "רבים משווים את התעשייה הזו לתעשיות שותפי האפלייטס (אתרי אינטרנט העוסקים בהעברת גולשים אל אתר יעד בדרכים שונות) או קידום במנוע חיפוש (SEO), המצויות בתחום אפור וחלק מהחברות עומדות על גבול החוקי. נכון שלפעמים העובדה שמשנים לך את מנוע החיפוש נתפסת כאקט אגרסיבי, אבל מרבית תעשיית סרגלי הכלים פועלת באופן חוקי ולגיטימי, ומעטים הם המקומות שבהם חלה הפרה של פרטיות. לא נתקלתי במקרים רבים של תביעות בנושא, כפי שהדבר קורה בתעשיות אחרות, ולדעתי המשתמשים מענישים מהר מדי סרגלי כלים על ידי הורדה שלהם".

סרגל הכלים מגיע כחלק מחבילה שבמסגרתה הגולש מוריד אל מחשבו תוכנה כלשהי שלה הוא נזקק, דוגמת אנטי־וירוס או מילון. לדברי קוזלובסקי, "הדרכים הקיימות כיום ליצירת רווח על תוכן באינטרנט מוגבלות מאוד, ולכן שיבוץ של קופסת החיפוש הוא פתרון מקובל, נוח וכזה שלא מציק למשתמש".

הוספת סרגלי הכלים ובחירה מראש של מנוע החיפוש אינה מעשה לא חוקי. למעשה, המשתמשים המורידים תוכנה אל המחשב מאשרים פעולות אלה באמצעות לחיצת על כפתורי "אישור" בחלוניות הכוללות את תנאי השימוש - אף שרבים עושים זאת מבלי לקרוא את הפרטים לעומק. כך, רק בדיעבד מגלים הגולשים כי ברירת המחדל של מנוע החיפוש שלהם הוחלפה, וכי בנוסף לתוכנה שהתקינו, הותקנו גם תוכנות קטנות שאליהן לא שמו לב.

הרווח של החברות בתחום נובע ממה שמכונה בתעשייה זו "ארביטראז": ההפרש בין עלות משיכת לקוח חדש לבין המחיר שמקבלת החברה על כך. עלות משיכת לקוח מוערכת בחצי דולר, בעוד שהסכום שאותו מקבלת כל חברה על משיכתו של לקוח זה יכול להגיע ל־2 דולרים.

מייסדי קונדואיט. מימין: דרור ארז, רונן שילה וגבי בילצ'יק צילום: יובל חן

זינוק של 600%

הגדלת תנועת הגולשים (טראפיק) בסרגל הכלים מושגת בכמה דרכים. העיקריות בין דרכים אלה הן רכישת שטחי פרסום באתרי אינטרנט, קידום אתרים במנועי החיפוש (SEO), תשלום עבור קישורים ממומנים ברשתות פרסום ואפלייטס. בסופו של דבר, מוערכת עלות זו בעשרות סנטים למשתמש.

להערכת בכירים בתעשייה זו, צבר ההכנסות של החברות הישראליות בתחום חוצה את רף מיליארד הדולרים. די להסתכל על הזינוק במכירות של בבילון כדי להבין את הצלחת מודל חלונית החיפוש: הכנסות החברה מפרסום על סרגל הכלים ושימוש בחלונית החיפוש קפצו בתוך שלוש שנים ב־600%.

הגדולה: החברה החשאית שהמציאה את וייבר

הסרגל המוזיקלי של iMesh כבר שווה יותר מ־100 מיליון דולר

iMesh

שנת הקמה: 1999

מספר עובדים: 70

מייסדים: טלמון מרקו, דוד חבושה, זיו הפרנס ואורי נדב

מנכ"ל: טלמון מרקו

הכנסות ב־2011: 70 מיליון דולר

אחת החברות הראשונות שאימצו התקנה של סרגלי כלים, עוד בטרם הוקמה קונדואיט, היא iMesh - המוכרת כאחראית לאחת מתוכנות שיתוף קובצי המוזיקה החוקיות הראשונות, והנחשבת לאחת הגדולות בתחום כיום. על פי ההערכות, הכנסותיה של החברה גדלות מדי שנה ב־20%–30%, ובשנה הקרובה הן צפויות לחצות את רף 100 מיליון הדולרים.

אפליקציית וייבר. 50 מיליון הורדות

iMesh הצליחה במקום שבו נאפסטר המיתולוגית נכשלה. היא חתומה על הסכמי הפצה חוקיים של שירים עם מרבית אולפני המוזיקה הגדולים, לאחר ששילמה לאיגוד אולפני המוזיקה 4.1 מיליון דולר. על פי ההערכות, בכל חודש מושכת התוכנה כ־20 מיליון משתמשים ייחודיים, החולקים קובצי מוזיקה זה עם זה תמורת תשלום. למרות זאת, את הכנסותיה גוזרת iMesh לאו דווקא מדמי המינוי, אלא בעיקר בזכות התקנת סרגל הכלים בדפדפן של המשתמשים ושילוב של חלונית חיפוש על הסרגל.

העובדה שסרגל הכלים של החברה משנה את הגדרות ברירת המחדל של מנוע החיפוש בדפדפן, לצד העובדה שהסרת הסרגל מורכבת מהרגיל - גורמת לכך שהחברה זוכה לביקורת ציבורית רבה.

אולם עולמה של iMesh אינו מורכב רק ממוזיקה. ההבטחה האמיתית של החברה היא דווקא הזרוע השנייה שלה, המפתחת והמשווקת את אפליקציית השיחות ושליחת ההודעות המצליחה וייבר (Viber). האפליקציה צברה עד כה יותר מ־50 מיליון הורדות.

לפי וייבר, הנמצאת בבעלות מלאה של iMesh ומייסדה טלמון מרקו, מדי חודש מתבצעות דרכה 150 מיליון שיחות ונשלחות בה מיליארד הודעות טקסט. מדי יום מצטרפים לאפליקציה יותר מ־200 אלף משתמשים חדשים, והיא נחשבת לשחקנית בכירה בליגה של הגדולות - WhatsApp ו־Skype. אחד היתרונות המרכזיים של וייבר טמון באפשרות להפעילה מבלי לכבותה - ומבלי שהדבר יזלול את בטריית הטלפון.

בניגוד למוצר סרגל הכלים של iMesh, וייבר אינה מייצרת הכנסות. עם זאת, מאגר הנתונים הגדול שצברה החברה באמצעות הורדת ספר הטלפונים של משתמשיה (באופן חוקי), מהווה נכס גדול לרכישה. למנהלי iMesh יש אפוא למה לצפות.

iMesh, הנשלטת כיום על ידי אחד ממייסדיה טלמון מרקו, מחזיקה בישראל מרכז פיתוח בן 50 עובדים באור יהודה תחת החברת־הבת Music Lab. כמו כן מעסיקה החברה כ־20 מתכנתים בבלרוס.

באופן כללי שומרת iMesh על חשאיות רבה. מייסדיה מסרבים להתראיין או להיחשף בתקשורת, ככל הנראה בשל חששם להיקשר אל תחום סרגלי הכלים הסובל מתדמית בעייתית. למרות זאת, המייסד מרקו מרבה להגיב ברשת לשאלות הנוגעות לווייבר דווקא.

בבלוג של היזם הסדרתי ליעד אגמון הודה מרקו כי וייבר אוגרת בשרתיה את שמות המשתמשים ומספרי הטלפון שלהם כדי שתוכל להציג למשתמשיה הודעה על שיחה נכנסת ממתקשר מזוהה. הוא גם הודה שהחברה עשויה לחלוק פרטים אלה עם צד שלישי כמו חברה שמעוניינת לשלוח מסרונים.

על מדיניות החשאיות שלו, שמתבטאת גם במחיקת שמותיהם של מנהלי החברה ומייסדיה מהאתר שלה, כתב מרקו כי "אינני חושב שזהו דבר פסול. כך קורה גם בטאמבלר או בטוויטר".

בניין מרכז הפיתוח של iMesh באור יהודה. הביקורת רבה צילום: יובל חן

הוותיקה: סוד החיוך של Sweet IM

סמיילי שמכניס יותר מ־40 מיליון דולר בשנה

Sweet IM

שנת הקמה: 2005

מוצר: פלטפורמה המלבישה סרגלי כלים על תוכנות של מפתחי תוכנות חינמיות

מספר עובדים: 50

בעלים: גיגי לוי

הכנסות משוערות: 40 מיליון דולר בשנה

אחת השחקניות הוותיקות בשוק שהפכו לספקיות משמעותיות של סרגלי כלים היא Sweet IM, בבעלותו של מנכ"ל 888 לשעבר גיגי לוי. הסיפור של החברה עשוי להעלות חיוך: את הצלחתה השיגה החברה בעזרת תוכנות אמוטיקונים חינמיות, המאפשרות להוסיף סמיילי במצבי רוח שונים לתוכנות צ'אט ודואר אלקטרוני.

המודל הכלכלי שלפיו עבדה לא היה שונה מזה של חברות גדולות בתחום סרגלי הכלים: בכל תוכנת אמוטיקונים שולב גם סרגל כלים למשתמש, שבו מנוע חיפוש קבוע מראש. על פי ההערכות, Sweet IM מכניסה כיום קרוב ל־40 מיליון דולר בשנה, בקצב שרק עולה.

החברה, המעסיקה כ־50 עובדים ברעננה, ניסתה לשפר את תדמיתה באמצעות הפיכתה מספקית אמוטיקונים לספקית פלטפורמות "מונטיזציה" למפתחי תוכנות: החברה נותנת למפתחי תוכנות חינמיות את האפשרות להרוויח מהן לא רק באמצעות שילוב סרגל הכלים של Sweet IM, אלא גם על ידי הוספת תוכנת התקנה אוטומטית (אינסטולר) ומערכות ניתוח נתונים. בראש Sweet IM עומד נדב גושן, מי שהקים וניהל את פעילות החיפוש בבבילון.

הבעלים גיגי לוי. הגיע מ־888 צילום: עמית שעל

הצעירות: מפתחים נישות חדשות

After Download שותלת פרסומות לראשונה גם לתוך תוכנות התקנה

After Download

שנת הקמה: 2010

מייסדים: לירון רוז ועומר קפלן

מספר עובדים: 16

תחום פעילות: הקמת רשת פרסום לתוכנות התקנה

היקף פעילות: 30 מיליון מודעות ביום

שיתופי פעולה: גוגל, צ'ק פוינט ומיקרוסופט 

הפריחה של תחום סרגלי הכלים בישראל באה לידי ביטוי לא רק בכסף הגדול המתגלגל בו, אלא גם במספר החברות הגדל והולך. רוב החברות הצעירות האלה פועלות בשקט יחסי, מבלי לחשוף יותר מדי את פועלן.

שחקנית צעירה ועולה בשוק היא After Download. החברה מעניקה סיוע בהתקנת תוכנות ומאפשרת לשלב בהן אפליקציות משלימות וסרגלי כלים. עם זאת, את פרסומה הגדול היא הרוויחה בזכות נישה חדשה שעל המצאתה היא רשומה: רשת פרסום לתוכנות התקנה.

השיטה שפיתחה After Download מאפשרת לנצל את שטח הפרסום הקיים בתוכנות ההתקנה, ומציגה פרסומת למשתמש הממתין עד שהתוכנה שהוריד תסיים להתקין את עצמה. לטענתה החברה, היא מציגה 30 מיליון מודעות ביום, מרביתן בארצות הברית ובצרפת, ורשימת הלקוחות שלה כוללת כבר 380 מפרסמים. בין השותפות שלה ניתן למצוא את CNET, גוגל, צ'ק פוינט ופוקס־טאב הישראלית.

אתר After Download

מי שעומדים מאחורי After Download הם לירון רוז, עומר קפלן וטל שקד. שקד נחשב ל"מומחה בהפצת יישומים באינטרנט", ומציג עצמו ברשת כמומחה טולברים, בשותפויות חיפוש ובמציאת מודלים להכנסות מקוונות. לפני שעבד ב־After Download, הוא עבד במגוון חברות המתפרנסות מסרגלי כלים ובהן AVG ובבילון.

שחקנית עולה נוספת היא iBario של שני יוצאי SAP, יפי גורני, פבל סנדלר, עם אמיל פז, אורית טננבאום, יפעת שירבן ופליקס לשנו. החברה ממודיעין מאפשרת להקים אפליקציות הניתנות להתקנה בסרגלי כלים. אחת האפליקציות המוצלחות שהוציאה היא Special Savings, מעין הרחבה לסרגל כלים או לדפדפן, שממנה ניתן לקבל דילים וקופונים לבסט ביי, פיצה האט, אפל סטור, ספרינט, ורייזון ו־AVG. בקרוב תשיק iBario גם אפליקציות סמיילים שתפעל במודל הדומה לזה של Facemoods ו־Sweet IM הישראליות.

המיזוג שבדרך: החברות הנסתרות מן העין נחשפות

ארבע חברות סרגלים ותוכנות התקנה יתאחדו לענקית אחת

(Volonet (Facemoods

הכנסות: 30–40 מיליון דולר

מנכ"ל: תמיר כרמי

מייסדים: תמיר כרמי, ארנון חריש ונתנאל שדמי

עובדים: 30

בעלי מניות: קרן כרמל, שלושת המייסדים ואלי ווּרטמן

Iron Source

נוסדה: 2011

הכנסות: כ־50 מיליון דולר

מנכ"ל: תומר בר־זאב

בעלי מניות: תומר בר־זאב (22%), רועי מילרד (22%), אייל מילרד (22%), איתי מילרד (22%) וקרן כרמל (12%)

Dealply

נוסדה: 2011

הכנסות: לא ידוע

מייסדים: אביתר שורש ונדב אלידע

עובדים: 20

משקיעים: וולונט (50%), אביתר שורש ונדב אלידע (24% כ"א) וליאור ברגר (2%) 

ספקית האמוטיקונים Facemoods, שמאחוריה עומדת חברת וולונט (Volonet) משדרות רוטשילד, הוקמה רק לפני ארבע שנים אך כבר זכתה להצלחה גדולה. ל"כלכליסט" נודע כי קרן כרמל נהפכה לבעלת מניות מרכזית בחברה בעקבות השקעה של בין 4 ל־5 מיליון דולר, ושלמה דוברת, שותף מרכזי בקרן כרמל ומבעלי קבוצת ויולה, משמש דירקטור בחברה. קרן כרמל ופייסמודס סירבו להתייחס לכך לאחר שקיבלו פנייה בנושא מ"כלכליסט".

הצלחת פייסמודס נובעת מהאפשרות לשלב את האמוטיקונים שלה, בעזרת סרגל הכלים, בצ'אט ובסטטוסים של פייסבוק. עד כה הורידו את התוכנה שלה יותר מ־15 מיליון משתמשים, שמשתמשים בכ־3 מיליון אייקונים ביום. למרות הצלחתה, החברה מעולם לא נחשפה בכלי התקשורת.

את וולונט הקימו תמיר כרמי, המשמש מנכ"ל החברה, עם ארנון חריש ונתנאל שדמי.

דילים בטעם אישי

שלמה דוברת. השותף המרכזי בקרן כרמל הוא דירקטור בפייסמודס צילום: טל שחר

בזמן ההשקעה ולאחריה החלה פייסמודס, שמעסיקה כיום כבר כ־30 עובדים, להשיק מוצרים נוספים כגון Anysend, ממשק להעברת קבצים בגודל של טרה־בייטים המתחרה ב־YouSendIt, ו־DealPly, תוסף לדפדפן המציג למשתמש דילים לפי טעמו האישי מכמה אתרי מסחר אלקטרוני כגון איביי או אקספדיה.

דילפליי מפותח בחברה־הבת של וולונט הנושאת את אותו השם, ובו שותפים מלבד וולונט גם המייסדים אביתר שורש, נדב אלידע וליאור ברגר. המוצר של AnySend מפותח בחברה־בת נוספת של וולונט, הנקראת קליק־מי־אין (Clickmein), הנמצאת בבעלות חלקית של זאק דחוביץ. דחוביץ הוא ממייסדי ריאימג', פורטל התמיכה במחשבים שקיבל השקעה מטדי שגיא. בקליק־מי־אין פיתחו ממשק נוסף המאפשר להתחבר מרחוק למחשב או למכשיר נייד בטכנולוגיה ידידותית למשתמש, המבוססת על שפת HTML5.

קליק־מי־אין אינה משווקת את מוצריה באמצעות סרגלי כלים, אך חבירתה לוולונט מהווה עבורה כלי הפצה משמעותי להרחבת בסיס המשתמשים שלה. כבר כיום מתהדרת קליק־מי־אין, שהוקמה לפני חצי שנה בלבד, ב־25 מיליון משתמשים יחודיים בחודש, אם כי גם חברה זו טרם נחשפה בתקשורת. הכנסות וולונט מכל המוצרים הללו מגיעה לעשרות מיליוני דולרים בשנה, לפי ההערכה.

מרוויחים מתוכנות חינמיות

אחד הטרנדים החדשים בתעשיית סרגלי הכלים הוא זה של תוכנות ההתקנה, המכונות "אינסטולרים" (Installers) - תוכנות המנהלות התקנה של תוכנות חינמיות להורדה. כמה חברות ישראליות שכללו את האינסטולרים הללו לדרגת אמנות. המרכזית שבהן היא חברת איירון סורס (Iron Source), שהתפרסמה בעבר בשמו של המותג שפיתחה, Foxtab, תוסף לדפדפן הפיירפוקס. איירון סורס, שנחשפת כאן לראשונה, נמצאת גם היא בבעלות של קרן כרמל ושל מייסדי החברה: תומר בר־זאב והאחים רועי, אייל ואיתי מילרד.

לפי ההערכה מכניסה כיום איירון סורס, שמשרדיה בנמל תל אביב, כ־ 50–70 מיליון דולר בשנה בזכות תוכנת ההתקנה שלה, InstallCore. תוכנה זו זוכה, לפי דיווחי החברה באתר האינטרנט שלה, ל־2.6 מיליון ניהולי התקנות ביום, או כ־80 מיליון התקנות בממוצע בחודש. מקורות בענף דיווחו כי המספרים כיום גבוהים יותר.

הנתונים של איירון סורס שופרו במיוחד עקב הסכם שחתמה עם Download.com, פורטל ההורדות של CNET, הנחשב לגדול בעולם. "הסוד של InstallCore", כך נכתב באתר תוכנת ניהול ההורדות, "הוא היכולת להתאים את עצמך לסוגי טראפיק שונים, על ידי אלגוריתמים שממפים משתמשים ויכולים להציע לכל אחד את הפתרון שמתאים לו".

InstallCore למעשה מזהה באמצעים שונים ולא ידועים את מאפייני הגולש ואת טעמו ומשלבת לו במסגרת התקנת התוכנה תוכנות נוספות המתאימות בדיוק לטעמו - פעילות המכונה בעולם סרגלי הכלים באנדלינג (bundling). בעוד שקונדואיט, חברת סרגלי הכלים המתחרה, מאפשרת לאתרי תוכן לשלב אפליקציות נוספות הקשורות לתחום התוכן שלהן, איירון סורס ממליצה למשתמש להוריד רק אפליקציות שיש סיכוי גבוה שהוא יוריד אותן. במקביל, איירון סורס מקדמת אפליקציות הקשורות למשתמש בשטחי הפרסום הרלוונטיים על גבי סרגל הכלים שהיא משלבת בדפדפנים.

מאחדים כוחות

"כלכליסט" חושף כאן לראשונה כי Volonet, עם שתי החברות־הבנות דילפליי וקליק־מי־אין עומדת בפני מיזוג עם איירון סורס. למעשה, כבר כיום חולקות וולונט ואיירון סורס כתובת משותפת בשדרות רוטשילד בתל אביב, ומשקיע משותף - כרמל ונצ'רס, אותה מייצג בדירקטוריון שתי החברות שלמה דוברת בעצמו. מהחברות לא נתקבלה תגובה לעניין זה, אך ארנון חריש, מייסד משותף בוולונט, מזכיר בפרופיל שלו ברשת החברתית לינקדאין כי וולונט אחראית על פיתוח ושיווק המוצרים של ארבע החברות: דילפליי, פייסמודס, קליק־מי־אין ו־InstallCore. המיזוג צפוי לצאת לפועל בתוך כחודש, ועליו לעבור אישורים נוספים.

"המיזוג ייצור בבת אחת חברה שיכולה להגיע לשווי של מיליארד דולר בגלל יכולתה להפיץ בו־זמנית את כל מוצריה ליותר מ־100 מיליון משתמשים", אמר בכיר בענף האינטרנט. "החברה מצטיינת במה שכל כך חסר בסטארט־אפים ישראליים: הבנה במשתמש והפצה".