הפרקליטות: כתבי אישום נגד החשודים בהפצת מרשם האוכלוסין ברשת
ששת החשודים שהיו מעורבים בהפצת פרטיהם האישיים של אזרחי ישראל צפויים לעמוד לדין בגין עבירות על חוק הגנת הפרטיות. הפרשה פוצחה באוקטובר האחרון בידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים
באוקטובר האחרון הודיע משרד המשפטים כי פיצח את פרשת גניבת והפצת מרשם האוכלוסין של אזרחי מדינת ישראל. בתום חקירה בת חודשים רבים הצליחה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) לזהות את שרשרת הפצת המאגר – מעובד משרד העבודה והרווחה שגנב אותו, ועד האדם שלפי החשד העלה אותו לרשת. בסך הכול זוהו שישה חשודים בפרשה, ששמותיהם טרם נמסרו לפרסום.
מרשם האוכלוסין מצוי באינטרנט זה מספר שנים, וכולל פרטים אישיים רגישים כמו שמות, כתובות ותעודות זהות. מופיעים בו יותר מ-9 מיליון בני אדם, בהם ילדים ואנשים שכבר הלכו לעולמם. השימוש במאגר איפשר לכל גולש להגיע לזהותו של אדם, קרוביו, בן או בת זוגו, שכניו ועוד.
במרכז החקירה עמד אדם המכונה "ארי", שלפי החשד העלה את המאגר לרשת ביוני 2007. במשרד המשפטים הציגו חשוד זה כעבריין מתוחכם ביותר, ש"עשה כמעט את הפשע המושלם, ונחשף רק בגלל טעות קטנה". הגישה למאגר התאפשרה לכל הגולשים באמצעות אתר בשם "אגרון 2006 פלוס", שסיפק גישה לתוכנה פשוטה לשימוש שאפשרה לכל אדם להשתמש במאגר ואף לבצע חיתוכי עומק מתקדמים.
מילי בך (מימין) ויורם הכהן מרמו"ט, במסיבת העיתונאים לרגל פיצוח הפרשה צילום: עמית שעל
ממשרד הרווחה לישיבה - ומשם לרשת
הפרשה החלה עוד ב-2006. עובד חברת כוח אדם במשרד העבודה והרווחה, שהיה הגורם המקצועי שאחראי על מאגרי המידע במשרד, נהג מדי חודש לקחת את המאגר לביתו, בניגוד לחוק, וכן עותקים של של מאגרי מידע מפרויקטים אחרים. "הוא לא היה צריך לבוא באישון לילה ולפרוץ מנעולים", אמרה עו"ד מילי בך, ראש מחלקת חקירה ואכיפה ברמו"ט, שניהלה את החקירה.
במאגרים שגנב השתמש העובד, לפי החשד, לצורך ביצוע עבודות פרטיות מפוקפקות. במסגרת אחת מעבודות אלו העביר החשוד העביר עותק מלא של מרשם האוכלוסין ללקוח עסקי, איש מחשבים בישיבה בירושלים. עובד המשרד פוטר בסופו של דבר מעבודותו, בגין עבירות פליליות אחרות שאינן קשורות לגניבת המאגר.
איש המחשבים שאליו הועבר המאגר התקין אותו על שרת הישיבה, וכן העביר עותק ממנו לאחד מחבריו, גם הוא מאנשי הישיבה. חבר זה מכר את המרשם לאדם אחר, אספן כפייתי של מאגרי מידע שרכש אותו תמורת סכום זעום של כמה אלפי שקלים. בזמן החיפוש שנערך אצל האספן עם פיצוח הפרשה נחשפו מאות מאגרי מידע שונים.
אספן זה העביר את המרשם למתכנת שיצר את תוכנת אגרון, מתוך מטרה למכור אותה לגורמים שונים. המתכנת אכן מכר את התוכנה בכסף, עד שאלמוני הצליח לפרוץ אותה. משם עברה התוכנה כמה ידיים עד שהגיעה לארי, והוא זה שהעלה אותה לרשת.
הפרשה נחקרה על-ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים בראשות עו"ד יורם הכהן, וזהו למעשה תיק החקירה הפלילי הראשון של הרשות האחראית, בין היתר, על הגנה על המידע האישי של אזרחי ישראל.
ממשרד המשפטים נמסר כי "מדובר בתיק תקדימי, הכולל ניתוחים פורנזיים מורכבים במיוחד של ראיות דיגיטליות. הגם שהחקירה הפלילית לא התמקדה במשתמשי האינטרנט שהורידו למחשביהם את תוכנת ה"אגרון", בפרקליטות מציינים כי ההורדה וההחזקה בתוכנה, כמו גם השימוש בתוכנה, מהוות עבירות על חוק הגנת הפרטיות". על התיק אחראים הממונה על משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה, עו"ד חיים ויסמונסקי ועו"ד אייל כהן מפרקליטות מחוז ת"א.
