"מערכת החינוך לא מכשירה את הצעירים לאתגרים של היום"

בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל, מביע דאגה ממצבה של מערכת החינוך בישראל: "היא לא מכשירה את הדור הצעיר לאתגרים שאנחנו מתמודדים איתם", אמר מעוז בפתח כנס "טכנולוגיה בשירות האזרח", שעורכים היום (ד') "כלכליסט" וסיסקו במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א.

"בתור מנהל, האתגר הגדול ביותר שלנו היא ההתמודדות עם המחסור בכוח אדם מוכשר, במיוחד בהתחשב שאנחנו מתחרים היום עם הכפר הגלובלי", אמר מעוז, "במדד התחרותיות, אנחנו יורדים בקביעות מאז 2006, וגם בממדי הבריאות. זה מדאיג, כי ישראל מבוססת על כלכלת ידע. אין לנו משאבים אחרים. גז אולי יהיה רק עוד 10 שנים, ולכן חינוך חייב לעלות לסדר היום. זה היתרון התחרותי שלנו. ואנחנו צריכים לשאול – האם החינוך שלנו היום באמת מוביל אותנו לחברה תחרותית?"

"התקבלנו לפני שנה ל-OECD. זוהי תעודת בגרות למדינה, אבל אפשר לשכוח אותה היום ולהמשיך הלאה. על סדר היום של ה-OECD יש היום חמישה נושאים חמים, בהם חינוך כדרך חיים, יצירת מקומות עבודה והזדקנות בכבוד".

להערכת מעוז, בשלוש השנים הקרובות מערכת החינוך תעבור את השינוי הגדול ביותר בשלושים השנה האחרונות: "פעם, עיקר הטכנולוגיה היה במשרד, אבל היום הוא בבית, ביד שלנו. בתחום החינוך, התלמידים הצעירים חיים בסביבה אחרת לגמרי. הם נמצאים בפייסבוק, הם נמצאים באייפון. הם רוצים שבתי הספר יביאו את הטכנולוגיות האלו אליהם. שם הם משקיעים את כל זמנם. הציפייה היא שנוכל לתקשר עם המורים בכל השעות, גם דרך פייסבוק. לנו בחברה יש רשת חברתית סגורה. למה זה טוב? חוכמת ההמונים. אף אחד לא יודע הכל. זה מאפשר לנו לשתף".

"גם אם נחליט לעשות שינוי במערכת החינוך, אנחנו נראה את התוצאות רק עוד 20 שנה, ולכן צריך לעשות זאת במהירות האפשרית. הכשרונות שלנו לא מפוזרים בצורה אחידה – לא מבחינת מקצועות ולא גיאוגרפית, כל המורים הטובים נמצאים במרכז ולא בפריפריה. ממשלת ישראל צריכה לחשוב על האג'נדה הדיגיטלית שלה וכיצד תתעל נכון את התקציבי שלה לשדרוג מערכת החינוך.  צריך לעשות שימוש נכון בטכנולוגיה שתביא את הסביבה הטבעית של התלמידים אל תוך בתי הספר".

מעוז בנאומו. "מערכת החינוך תעבור שינוי גדול" צילום: אוראל כהן

"לא חושב שהמהפכה גוועה"

"השנה החולפת הייתה שנה סוערת", ציין מעוז בדבריו "התחילו המהפכות שאנחנו קוראים להם היום האביב הערבי, ובישראל החלה המהפכה החברתית. בבסיס שתי המהפכות האלו היא היכולת של האזרחים להשוות. אנשים בישראל ובמדינות מסביב לנו יכולים היום להשוות את מצבם לאירופה, לארצות הברית, וזה גורם להם למרמור. אני לא חושב שהמהפכה גוועה", הוסיף.

בהתייחסו למצב מערכת הבריאות אמר מעוז: "בעבר, מערכת הבריאות שמה דגש על חסכון. היום, המעבר הוא מתפיסה של מטופלים לתפיסה של לקוחות, וכן לעודד מניעה ומודעות וטיפול בחברה מזדקנת, שהיא פחות ניידת ונגישה אבל היא עדיין הצרכן מספר 1 של שירותי בריאות. שם מערכת תקשורת וידיאו מספקת פתרון חשוב לביקורי בית".

"בסיסקו יש לנו חזון מאוד ברור: לשנות את העולם והדרך שאנו עובדים, חיים, משחקים ולומדים. אנחנו מאמינים שאפשר לשנות את החיים באמצעות טכנולוגיה. זאת השאלה: איך אנחנו יוצרים מקומות עבודה ומשלבים טכנולוגיה בארץ? אנו חושבים איך אנחנו יכולים להיות חלק מהקהילה, ואיך אנחנו יכולים לתרום. אנחנו תורמים מעבדות ומכשירים מורים ב-200 בתי ספר, ואנחנו נכפיל את המספר בשנה הבאה. ברמלה הקמנו מגמות של מחשבים שהחליפו מגמות של נגרות וספרות. זה המקום שבו אנחנו לוקחים את הצעירים".

סיסקו ישראל הוקמה ב-1984, וזה היה הסניף הראשון של סיסקו מחוץ לארצות הברית. היא השקיעה ברכישת חברות סטארט-אפ ישראליות בשווי של 1.2 מיליארד דולר. מעוז זכה בשנתיים האחרונות בפרס "מנהל אירופה" של סיסקו, והסניף המקומי נחשב לסניף עם קצב הצמיחה הגבוה ביותר בחברה.